זה שאנחנו הולכים היום בחושך, בלי הארת פנים, זה לא מצב נורמלי

התרגלנו לגלות, אבל פעם היה כאן בית מקדש, והיו נביאים שהיה אפשר לשאול אותם שאלה כזאת

(היה עולה קצת כסף, אבל שווה)

אני אישית הייתי מציע לקבל דיווח למייל של מצב החשבון עבירות\מצוות שלי אישית ושל כל עם ישראל יחד

האם אני בזכות או בחובה?

כמה החשבון שלי (במצוות ממוצעות)

הלוואי!

אבל מאמינה שדרך ההנהגה שלו היא הכי טובה בשבילנו

עוזרת המון. גם להתייעץ...

ה' עוזר. בהצלחה!

באחד כתוב ברכת "ברוך שאמר והיה העולם.."

ובשני כתוב: "נ נח נחמ נחמן מאומן"

אז נראה לי שרבש"ע, רוצה ממי שרוצה ממנו פתקים, שיגיד בכוונה עמוקה את ברכת "ברוך שאמר.."

ואם בטעות להק היונים יעבור ויסיט לכיוון שלך פתק של אדם אחר?

לפעמים צריך לעבור דרך מסוימת עד שמגיעים אל המנוחה ואל הנחלה, והדרך הזאת עוברת דרך המחשבה שלנו, ודרך הבחירות שלנו על הדברים הטובים שבהן ועל הטעויות שנקרות על דרכנו (גם הן חלק מהדרך).

דברי איתו בקו הישיר, הוא תמיד זמין...

אמנם לצערנו אין לנו נבואה בתקופה הזאת (כמו שהזכירו קודמיי), אבל אם עוצרים ומתבוננים פנימה, ומקשיבים טוב-טוב (עבודה לא פשוטה להצליח להקשיב לנשמה) יכול להיות שתצליחי לקלוט את התשובה שמתגלה בדרך הטבע .

הרבה הצלחה.

שהמדריכה לימדה אותנו לעצום עיניים ולחשוב בשקט מה באמת יהיה טוב ונכון לעשות.

עמוק בלב אנחנו יודעים מה נכון לעשות, רק צריך את הזמן והשקט, והתשובה מגיעה מאיתנו פנימה

אני אישית משתמשת גם בשיטה של לכתוב - ועל הדף מתבררים דברים שלא תמיד מתבררים במחשבה

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7670&st=&pgnum=57

למיטב הבנתי הברכ"י שם מדבר על מה שנקרא בלשונינו גורל הגר"א

מה שרציתי להדגיש זה שזה לא נאמר על "ספר קודש", אלא על פסוקים

מגורל הגר"א (ע"ע). אדם פותח ספר וקורא את הפסוק שנקרה לנגד עיניו

או את הפסוק בראש הדף, ולפי דבריו יש לזה משמעות.

כמו שמעיין טוהר כתבה- הרבה פעמים האדם יודע כבר את התשובה עמוק בלב.

אם היא תפתח ספר היא תראה את מה שהיא תרצה לראות- את התשובה שהיא כבר יודעת. (והיא פשוט תקשר את מה שהיא קראה בספר איכשהו)

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.