ואני מתחילה לתהות אם היא באמת צריכה את זה או שאני כבר התרגלתי ונותנת לה אחרי שעתיים, בלי לחכות לדרישה ממנה.
מהתחלה- תמיד הנקתי לפי דרישה. אף פעם לא חיכיתי לבכי ממש, היא תמיד הייתה איתי וכשהבחנתי בסימני רעב, הנקתי, והיא עלתה מצוין במשקל.
ככל שגדלה סדר היום נעשה מסודר וקבוע, וההנקות הפכו מאוד מדויקות. כל שעתיים, בלי פספוס בכלל.
וכך המצב עד היום.
ולאחרונה אני מתלבטת, אולי היא בכלל לא זקוקה לזה? אני שמה לב לפעמים שהיא כבר לא אוכלת בכזו התלהבות כמו פעם...
אולי היא ואני התרגלנו שאוכלים כל שעתיים ובעצם היא עדיין שבעה?
מה אומרות, כדאי שאחכה מעט, שאחכה לבכי של ממש כדי לבדוק מתי היא רעבה, ורק אז אאכיל אותה?
למה זה חשוב לי?
א. אני לא רוצה להאביס אותה סתם.
ב. די קשה להניק כל שעתיים, מגביל מאוד יציאות מהבית, הכל ככה די בלחץ שעד שיוצאים מהבית ומגיעים לאנשהו, מיד צריך לחפש פינה להנקה, וברחוב זה תמיד בעיה... אם היא צריכה את זה אז בכיף, היא מקום ראשון! אבל אם לא באמת זקוקה....



