דיי נצרכים/בסיסים..

וטוב שכך, עדיף בלי בכלל?

ואני אוהבת שגברים שמים בושם...

ומכירים את זה שגבר עובר ויש שובל ריח?

ואם זה "דולצ'ה וגבאנה" לגבר[כן, זה גם השם של הבושם] אז בכלל.....

גם ההוגו בוס שיש בתמונה שלו אחד הטובים.

ואני אישית באמת מכורה לבשמים, וכבר יש לי עוד אחד בתכנון, אבל באמת מנסה למתן שיהיו פתוחים לי רק 5 במקביל, אבל אם אני רואה שנגמר פחות מחצי בא לי עוד אחד!

האמת שאמא שלי כזו..שונאת בשמים[וזה כיף כי כשהיא מקבלת מתנה... זה עובר אליי!] 

בשביל הבדלה!

(יש בעיה הלכתית להשתמש בבושם של אשה אם היא השתמשה בו אבל היא מעולם לא השתמשה!)

אני נהייתי עם אסוציאציה שלילית לבשמים מהימים שהייתי גר בשכונה חילונית, וכל פעם שאשה עוברת את צריך להפסיק לנשום מהאף, שמא יש לה בושם שנודף למרחוק.

סתם לא ברור לי - בשביל מה לשים בושם, אם במילא צריך להיזהר שהריח לא יצא ממך כשאתה הולך ברחוב. בשביל מה? מי יריח את זה? ואיך נזהרים שזה לא יהיה חזק מדי?

ולא שופכים אלא מריחים מהבקבוק

למה שלא יישאר?

האמת שלאחרונה עבר לזה הריח, אז חזרנו לציפורן

אולי נקנה איזה בושם חדש בשביל זה...

זה אמור להיות מחומר טבעי
ככ אני יודעת כשרוצים להוציא על תה- צריך שזה יהיה טבעי ולא תמציות טעם וריח

לפי זה בבושם לא יוצאים אלא אם הפיקו אותו מצמח

כדאי לברר

למה צריך בושם? חן אישה על בעלה

אישית

אני לא מתבשמת כשאני יוצאת מהבית אלא כשאני עתידה לפגוש את בעלי

זה היה בתקופה שלמדתי הלכות ברכת הריח 

ובכוונה החלטתי לברך על בושם סינטטי, כי עיצבן אותי שאנשים אומרים פשוט לא לברך על זה

כשכל הפוסקים שראיתי אומרים לברך (הרב עובדיה בחזון עובדיה, הרב משה לוי, הרב בן ציון באור לציון) ורק הב אויערבך הסתפק בזה, ומספרים בשם הרב אלישיב לא לברך

ונכון, הילקוט יוסף אומר לא לברך, אבל גם הוא מודה שאבא שלו אומר לברך, אלא שהוא חושש לספק של הרב אויערבך

אתם לא רוצים לברך - יש לכם על מה לסמוך, אבל אל תריחו! אתם נהנים מהעוה"ז בלי ברכה!

וכיון שלי אישית נראה לברך, וכך הרב שלי אומר, אני דוקא מברך על זה.

בקרוב אצלי

חייב להיות תריס שבור?

אותו...

בעצם... כל "לפני" של מישהו אחר,

הוא "אחרי" בשבילי...

החדר בגדול של אחי הגדול שהוא בא אלינו לשבתות...

מכירים את זה כשאבא נכנס לחדר, "מה זה הבלאגן הזה", ואז אתן עונות "איזה בלאגן! הכל בגדים! זה סדר מופתי"

כן, לעזעזל...

הכוונה לסלסילות, מגירה, ארגזים, כיסים, אירגוניות

כל מיני מיכלים קטנים שעוזרים לסדר את כל הפיצ'יפקעס- ושהסדר יישמר! 

מיסטר דום- אני ממליצה לך על כמה סלסילות (פלסטיק פשוטות כאילו) לכל הבקבוקונים למיניהם. 

ממינים כל סוג לסלסילה, ואז הכל זרוק ביחד אבל נראה מסודר... ובאמת יותר קל למצוא ככה דברים 

מרב וכל נשות הנעליים- 

יש מיתקן כזה לנעליים- שזה משטח עם כיסים שקופים. תולים מאחורי הדלת או על הקיר

(אני מכירה מחו"ל או מאי באיי, לא מכירה חנות בארץ שיש להם...)

ככה כל הנעליים מסודרות יפה  

שהכנסתי לארון גם כי אחיינים שלי תמיד נוגעים לי בזה !

אבל לנו יש של אחי שבגלל שהוא בקושי נמצא אז זה מחסן והוא אסון אז אני אצלם לפני... ואצלם אחרי ואעלה גם את זה !

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה