בס"ד

 

פרט לשיעורי חינוך \ חברה באמת לא בהכרח יש הבדל ממחנכת למורה אחרת (אולי חוץ מבמובן של זו שאחראית להשליט סדר כללי ולנהל את הכל)

 

כמו ש"נפשי תערוג" כתב הכי משמעותי זה עצם הקשר ודוגמא אישית - שזה גם מורה מקצועית יכולה לעשות מצויין.

אבל - למחנכת יש יותר שעות.

 

מה כדאי? שיחות אישיות כמובן, ובאופן כללי להשתדל ממש "לראות את כולם" (נכון לכל מורה אבל במיוחד למחנכת)

למשל - לדבר שתי מילים עם תלמיד אם רואים אותו במסדרון, להשתדל לזכור להתעניין בדברים שהיו (למשל "איך היתה הבר מצווה של אחיך?" "אמא כבר מרגישה טוב?" אפשר אפילו לשאול איך היה הטיול\הפעילות האחרון\ה)

 

לשים לב אם יש משהו יפה\חדש ולהחמיא

 

ובעיקר - להראות להם בכל דרך שהם משמעותיים לנו וחשובים לנו.

 

 

(הכותבת אינה מחנכת ומעולם לא היתה כזו)

להעביר ביקורת על תלמיד זה החלק הקטן ביותר בחינוך...

אז בוודאי שמחנך הוא מחנך.

אתחיל ממה שאמרו כאן- שדוגמא אישית היא הטובה ביותר. אני זןכרת בתור תלמידה איך מאור פנים של מורה לימד אותי עד כמה זה חשוב (כיתה ב).
עוד זיכרון מכיתה ב עם אותה מחנכת מדהימה שהגיבה בנחת וברגישות על מעשים.

גם כשלומדים מדעים אפשר להכניס אמונה בה'
אז קל וחומר כשלומדים מקצועות קודש.
הספרות שבחורים להביא לתלמיד.

ההתנהגות בין אדם לחברו שהמורה מנחיל (גם בלי מעשה שלילי)
נגיד לפני שמתחילים משהו אז המורה אומר לשים לב לחברים, לשים לב להתנהגות.

דברי קודש בין השורות-
התנהגות לספר קודש
לימוד תאריכים עבריים
צניעות במעשים בדיבורים..

יש המון המון המון דברים...

כל מי שרוצה לקרוא לעצמו מחנך (ובכלל זה הורים מורים מדריכים וכו') צריכים לדעת איך מחנכים.

דרך החינוך הנכונה היא להפעיל את החניך (תלמיד, ילד) (שאת זה כל מורה עושה) ואח"כ לבצע פעולה חינוכית.

כלומר 'מורה מחנך' יכול להיות סתם מורה, והוא יכול להיות מחנך ואכמ"ל.

מי שרוצה לשמוע הרחבה על המושגים שהזכרתי כאן וכן על צורת החינוך האמיתית יכול למצוא את זה בספר 'מחשבת החינוך התורתיתי' של הרב יחיאל יעקובסון. או לשאול אותי במייל.

פעם שמעתי רעיון חמוד שעשתה מחנכת בכיתה י"א. היא רשמה את המערכת שעות של הכיתה שלה על הלוח (ביום הראשון ללימודים) ובתוך המערכת היה רשום מלא שעות "חינוך". והתלמידות לא הבינו מה זה, עד שהיא הסבירה שתורה זה גם חינוך, והרבה מקצועות זה גם חינוך, הם מחנכים אותנו.

כשמחנכת מלמדת תורה היא מלמדת ערכים. התורה שלנו מלאה ערכים. כמובן כל מחנכת בוחרת באיזה רעיונות להתמקד, אבל יכולים להעלות הרבה דברים.

אני כרגע ממלאת מקום של מחנכת, וכל שיעור אני חושבת איזה ערכים אפשר להכניס פה. לדוג' בחומש ויקרא יש את הנושא של הצרעת, אז אפשר הרבה לדבר על לשון הרע. בשיעורי פרשת שבוע, אני מנסה להכניס ערכים חינוכיים מהפרשה. בשיעורי ספרות אני משתדלת להביא סיפורים שמחנכים אותנו לכל מיני דברים...

זה במישור הלימודי.

 

ומהצד הלא לימודי, אני משתדלת לשים לב לבנות, להתייחס לכל אחת באופן אישי. לראות את הצרכים של הכיתה.

יש כמובן את הדוגמא האישית שכתבו פה עליה, וזה הכי. איך המורה מתפללת עם הכיתה? איך המורה מעירה לתלמידים? איך היא מתלבשת? ועוד...

אני חושבת כמו ששרבוב כתבה, שכל מורה הוא מחנך! גם מורה מקצועי...

 

ויש גם את החינוך שנכנס ברובד הטכני - לדוג' צריך לנקות את הכיתה לפסח, איך עושים את זה בצורה חינוכית? איך עוזרים אחד לשני?

עבודה בקבוצות במהלך שיעור (אולי יותר קשור ברובד הלימודי)- איך המורה מחלקת לקבוצות. איזה קבוצות. איך עובדים. איך מתייחסים לחברים שעובדים איתי... זה בדיוק חינוך!!

לאחרונה עשיתי החלפת מקומות בכיתה ולפני שהעברתי מקומות, ביקשתי מכל אחת להכין מכתב עם כמה מילים לפרידה לבת שהיא ישבה לידה עד עכשיו - להגיד לה תודה, מה היא למדה ממנה וכו'. אחרי שהעברתי, בקשתי שכל אחת תכין צ'ופר לבת שהיא עברה לידה ותכתוב לה מה היא מצפה, ואיך שהיא שמחה לשבת לידה וכו'... זאת בסה"כ הייתה העברת מקומות, אבל זה היה הכי חינוכי שבעולם.

 

לא צריך כל הזמן לחפש כמה שיעורי חינוך היה? צריך לחיות את החינוך. הוא נכנס בכל המיימדים בכיתה. אם נדבר כל הזמן על חינוך, אני לא יודעת כמה זה ייכנס, אבל כשנותנים ליישם אותו זה נראה אחרת לגמרי...

תמיד טמרו לנו חקבל בשמחה את מי שנשב לידה
אבל אפעם לא שמעתי על רעיון של תהליך שלם ככ יפה! אשרייך

זה נוח כי יש לך חשבוניות מרוכזות ואתה לא מאבד אותן.