אני הייתי שמח ללכת לקנות לה בגד,
אבל אני מפחד שהיא לא תאהב וזה לא יהיה במידה שלה אז ביקשתי שתלך בעצמה...
אני הייתי שמח ללכת לקנות לה בגד,
אבל אני מפחד שהיא לא תאהב וזה לא יהיה במידה שלה אז ביקשתי שתלך בעצמה...
או לפחות אני, שאומרים לכי תקני לך מתנה ממני.
כי כל העניין זה הצומי.
אז נכון שלא כדאי שתקנה לה בגדים, אבל אפשר לחשוב על משהו אחר שהיא אוהבת.
כי הכי משמח זה שהבעל השקיע במחשבה מה ישמח את אישתו, ואח"כ הלך וקנה (או הזמין באינטרנט) ואח"כ השקיע בפתק נחמד. ובסוף הפתיע את אישתו והיא רואה את כל המחשבה עליה וזה מה שמשמח.
אבל אני חושבת שגם לשאול זה בסדר.
ז"א אני לפעמים נמצאת בחנות מסוימת, אני יכולה להשתגע נגיד בין 2 עניבות , לא יודעת מה הוא יאהב, אז אני מתקשרת ואומרת אני בחנות עניבות רוצה לקנות לך עניבה מתנה, וזאת כבר לדעתי ההפתעה !
(האמת זה אחרי נסיון של כמה קניות ,ראיתי שלא ממש קלעתי לטעם, כבר היה תקופה שלא קניתי כי הייתי פגועה מכך שהתאמצתי ובסוף לא שמח עם מה שקניתי)
עבר זמן והגעתי למסקנה, מה אני יותר לא אקנה מתנות בגלל שהוא לפעמים התאכזב ממה שקניתי?אז אני היום מתקשרת מהחנות, אומרת לכבוד היום הולדת וכו', ואני מתלבטת בן 2 שעונים, אז או שאני שולחת תמונה, או שהוא בכלל אומר אני מעדיף ארנק, ואז הוא גם יכול לקנות לבד את המתנה שלו, העיקר הרעיון שחשבתי , אמרתי לו , הקטע איך זה נקנה זה שולי.
זה גם יכול להיות ככה עם אישה, להתקשר מחנות תכשיטים להגיד אני רואה פה תכשיט, ואז יש לה את האפשרות להגיד, אני יבוא מחר איתך וכו... ככה נחסך לפעמים עוגמת נפש...מהקונה ומהמקבל
צריך לקנות לה משהו לחג?
מי יגהץ בדיוק? 
הייתי מציע כותנה
שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג... וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני בניו וכל הנלוים עליו שנאמר ושמחת בחגך וגו'...
כיצד הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות. והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו. והאנשים אוכלין בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין. וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו. ועל אלו נאמר זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם. ושמחה כזו קלון היא להם שנאמר וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם.
אפשר להוסיף לשרשור:
איזה בשר ויין קניתם לחג??
האכלת גרים, יתומים ואלמנות?
יעל מהדרום(או עומדת לאבד אותו בקרוב)
הרי ברור שזקן בן 80 שאבא שלו מת, לא נקרא "יתום"
אז הרמב"ם אומר שיתום נקרא יתום עד שהוא גדל במצב כזה שאינו צריך "סעד לתומכו"
קשה להגדיר את זה בדיוק, אבל זה מגיע בסביבות גיל 20-30 לדעתי, וחתונה מאד מקדמת את זה
יתומים בדברי חז"ל זה עד גיל 13...
הרמב"ם שלי נמצא בהלכות דעות פ"ו ה"י וזה לשונו
"עד שלא יהיו צריכים לאדם גדול להסמך עליו ולאמנם ולהטפל בהן, אלא יהיה עושה כל צרכי עצמו לעצמו כמו כל הגדולים"
מעניין מה המקור שלך
שמאד מחמירה במי שמצער יתום
ושיש מצוה לשמח את לבו בחג ולא לשמוח לבד
זה היה הנושא, לא?
(מצטער שהפכתי בדיחה שלך למשהו כבד...)
טוב שיש פורום
לך איתה\בלעדיה , תקנה לה תעטוף את זה בנייר יפה תכתוב פתק
גם את זה צריך לעשות לה ?!?!?!?
לכתוב מכתב כזה:
לאשתי ה...
רציתי לומר לך ש...
בעלך ה...
והיא תשלים לבד את השלוש נקודות.
![]()
דושא אשתי אמרה שמכתב כזה היה משמח אותה
העיקר לא מה כתוב במכתב, אלא עצם זה שהקדשתי זמן וכתבתי משהו
לא כולם משוררים
והרבה בנים זה נקץ בשבילם לשבת ולהסתגנן ונשמע להם טיפשי
במיוחד כשהבת שלי מביאה מבית יעקב את כל האימרות המפוחלצות עם מילים מפוצצות
אי אפשר לדבר ברור?
מה הענין שלא יבינו אותך?
בנות!
שאתה מעריך אותה ואת השקעה שלה לחג, ואין כמוה בעולם .
באה כמו שהיא להורים שלי
אחרי שלא ניקתה לפסח כלום
וכנראה יש הרבה כמוה בעולם!
(זה שאני לא מצאתי, לא אומר שאין)
למה אתן רוצות שנשקר בשבילכן?
תשקרו לעצמכן!
ובשביל לצאת ידי חובה, מספיק לקנות גרביים!
אין מצב שאין משהו טוב לאמר על האישה.
תחפש, תחפור.
אולי אחרי שהיא תראה שאתה מעריך ומהלל מה שהיא טובה בו- היא תהיה טובה בעוד דברים.
הדבר נכון ל2 הצדדים, הבעל כלפי האישה ולהפך.
אפילו לא צריך לחפור
אבל את זה אני אומר, לא כותב בפתקים!
אם היא רוצה, שתקליט אותי ותכתוב לעצמה, שיהיה לה מזכרת.
(כאילו שאני הולך להיפרד ממנה עכשיו לחודשיים...)

מופים אתה מפחיד פה אנשיםמאמע צאדיקהאתה יכול להביא לה דיסק שיש עליו הקלטה שלך אומר (טון דרמטי כזה, מוזיקת רקע מתאימה...) :
"אשתי ה...
כל מה שיש לי לומר עלייך -
את כבר יודעת
ואמרתי לך את זה פעם, כשהתחתנו,
זה לא השתנה מאז
אם את רוצה לשמוע שוב- תלחצי על הכפתור של "חוזר" במכשיר
חג שמח
מבעלך ה... "
![]()
אין לי בעיה לחזור מאה פעם כמו תוכי
מבירור שעשיתי הבנתי שהאובססיה לשמוע שוב ושוב אותו דבר אצל בנות, נובעת מזה שיש פחד שמשהו השתנה בינתיים, וצריך להיות בטוח שלא.
אז נחזור...
אבל אל תבקשי שאני אכתוב לך מכתבים נמלצים!
גם אין טעם, ז סתם יצא דפוק.
(ואישית אשתי לא אוהבת כאלה דברים, ברוך ה', אז ניצלתי!)
לקנות לכבוד החג הזה... ![]()
עד שפעם אחת תפסתי אומץ
הלכתי לחנות תכשיטים
התלבטתי במשך שעה
ואז
נכנעתי והתקשרתי לשאול מה לקנות לה...
בא לי לקנות לו משהו לכבוד החג..
לא משהו אישי אלא משהו סמלי שמתאים.. אולי תשמיש קדושה כלשהו מיוחד או אם אתם מכירים איזה הגדה של פסח מאוד מיוחדת...
לקחתי אשכנזי ושלמתי 1500 (לא מקבלים אשראי)
אממה למוכר לא היה עודף אז הביא לי בנוסף סלסלת תמנים וגרוזינים....
סתאם אשתי בהריון ואני מתכנן לקחת תמונה של הנסיך מהאולטרסאונד ובפוטושופ לשתול בתמונה שלו בתוך תמונה שלה בבטן
ולפתח על משו מקורי..
אנחנו לא חרדים ואין באמת גזענות
סביר?
בושם , איפור , בגדים - מה שאתה יודע שהיא אוהבת
ואם אמרתה לה שתלך בעצמה אז תציע לה ללכת ביחד
אשמח אם מישהו יוכל לכוון אותי
אשתי נעלבת פעם אחר פעם ומתלוננת כל היום שמרגישה בודדה.(על קצה קצהו של המזלג)בקרוב יש שמחה במשפחה שלי ואמרה לי שקשה לה כי היא מרגישה שלא מוצאת את עצמה שאף אחד במשפחה שלי לא באמת מדבר איתה כי היא מעניינת מישהו ורק עושים איתה חסד אמרתי לה שאני לא חושב שיש לה מה לתרום לשיחה פחות מאחרים אבל אני יכול להבין שמרגישה ככה ושאם יש משהו שיכול להקל עליה שתגיד לי . בתגובה היא נכנסת למיטה לישון ונכנסת לעצבות.כשאני שואל אותה מה הפריע לה מסבירה לי שהיא בודדה ואני לא מכיל .האם אתם יכולים לכוון אותי במה התגובה שלי לא מכילה ?לא מבינה ? כל הזמן יש סוג של תקלות כאלו ואני מואשם בחוסר רגישות ממש אשמח לשמוע ממכם איך הייתי אמור להגיב אחרת...
אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.
תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:
"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"
"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"
"איך אפשר להיות שם בשבילך?"
"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"
"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"
וכו'
לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה
להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.
קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.
אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?
לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.
התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.
זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.
ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה 
זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.
מזמן
טוב אני יודעת שזה ממש לא חכם לעבור עליו רק עכשיו
אבל גיליתי שנתנו לנו חנית נכים ולא חניה רגילה...
הגיוני?
יש מה לעשות עם זה? זה די הזוי. מה אעשה עם חנית נכים בבית להשקעה?!
עכבר בלוטוסקרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר
כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.
כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.
זה רכוש פרטי שלך.
כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,
פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם
גם אם היא מסומנת חניית נכים.
זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.
עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.
והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:
ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן
אם כן זה חלק מעבודתו
אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)
לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה
והיא תהיה מרווחת ונוחה
אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה
הבנות של הו"ל יזהו
אז לפני תקופה איבדתי את בעלי ורציתי להשאיר קצת מהאור שלו כאן..
אז עלה לי במוצאש כמה דברים שהוא היה עושה ששמר על הזוגיות שלנו טובה לאורך השנים משתפת כאן ואם זה יועיל / יישפר למישהו את הזוגיות שיהיה לע"נ
1. שהיו ימים שהיו מועדים לדאון או מצבי רוח הייתי קמה בבוקר ועל הכרית היה מחכה לי הפתעה קטנה עם פתק (בדכ אלפחורס גדול עם פתק של כמה מילים) זה היה עושה לי את היום טוב יותר ומזכיר לי שיש לי מישהו שאיתי תמיד
2. פעם בשבוע הוא היה שולח לי הודעה שהוא מזמין אותי לדייט ואם אני יכולה לצאת איתו - זה שומר על תחושת דייטים כזו שבדכ נאבדת עם השנים
3. תמיד שהוא היה הולך בשישי לקנות חלות הוא היה חוזר עם מתנה בשבילי (פעם אשת חיל מעוצב/ נרות מעוצבים/ורד קטן העיקר משהו)
4. בימים של מקווה הוא תמיד היה מחביא לי ברכה בתיק
5. באשת חיל הוא תמיד היה מצביע עלי ואומר לילדים להצביע על אמא
6. אם יש לידך בן/בת זוג תאמץ את אחד הטיפים ותהנו במקסימום אחד מהשני כי דברים שמובנים לנו מאליו ככ ככ חשובים ❤️
תודה על השיתוף,
משתתפת בצערך, כואב
איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום
איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה
ממש תודה שכתבת
אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב
הרבה כוחות יקרה אחת
שתרגישי את השם איתך
נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔
תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲
הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק
איזה אדם מופלא!
איזה איש ובעל מופלא!
וואו וואו
באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.
בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤
ריגשת אותי כ"כ
איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם
תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.
זה פשוט מעורר השראה
ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏
ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם
שלא תוסיפי לדאבה עוד
והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏
מתפללת עלייך
את בלבי ממש ❤
ומלמד מאוד!
תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו
זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר
שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷
מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו
והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה
באמת שאין מילים
הלב נשבר 😢
זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא
אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢
שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק 
אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏
כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום
אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?
יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏
שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה
אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️
ליבי ❤️❤️❤️❤️
שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷
חסר מילים
(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)
אנחנו משפחה צעירה שגרה בעיר במרכז, אבל לא מרוצים ממצבנו הנוכחי.
היינו מאוד רוצים לעבור לבית קרקע (במקום דירה בבניין), וכמו כן לגור במקום יותר קהילתי ושקט.
המגבלות:
1. לא רוצים להתרחק מהמשפחה שגרה באזור השרון. באזור ה-30-40 דקות נסיעה מהשרון זה עוד סביר.
2. מפחדים לגור מעבר לקו הירוק ככה שהתנחלויות הן לא באמת אופציה.
3. צריך להיות מקום דתי, שיש בו גם משפחות צעירות (לא כולם חייבים להיות צעירים, אבל גם שלא נהיה היחידים..)
4. יש כמובן גם מגבלה כלכלית, אבל כרגע מתעלם ממנה כדי להבין מה בכלל האופציות שיש, אפילו באופן תיאורטי.
נשמח להצעות!
אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.
האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?
לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה
לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה
זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.
אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)
ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים
תודה על ההצעה
אני לא זוכרת את כולם
יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...
אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים
אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?
האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..
הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)
לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים
בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..
אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע
בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.
נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום
את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).
אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.
כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?
אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.
ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.
(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).
וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.
או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.
(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).
אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-
ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.
הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).
יש כמה ישנים שעברו הרחבות
השאר קטנים מאוד
אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני
יש סך הכל 6 ימי הולדת כאלה בחיים: 19, 38, 57, 76, 95, 114.
מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי
תשובה חיובית מעבודה חדשה
עד היום אני שם
המשרה הכי טובה שהיתה לי
בהצלחה
והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.
בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.
אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).
וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).
נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...
רק שמחה ואושר
שנית
זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר
אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים העברי ועד חצות הלילה הלועזי..
לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה
אני מחפשת רעיונות איך לגוון את השבת,
תנו רעיונות למשהו מענין ומגוון
אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.
בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.
משחקים שחמט שיש זמן
או יניב- למי שמי מכיר
היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,
נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌
אנחנו קונים בעז"ה דירה יד 2.
המוכר כבר דיבר עם עו"ד שהוא מכיר, האם חשוב שנקח עו"ד משלנו או שאפשר שהעו"ד יהיה של שנינו?
ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים
קחו אחד אחד.
עדיף אחד מומלץ.
המחיר בדרך כלל אחיד.
0.5% ממחיר הדירה
וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.
בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.
בכל מקרה.
לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)
זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר
מי יפתור את הסכסוכים?
עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)
ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.
ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.
גם אם לא יצהיר זאת.
זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.
בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.
אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.
תודה לכל המגיבים!
עוד לצד x ולא בשיתוף
בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.
מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?
פער בעצם המיקום וכו
לפני בעיות ישירות במבנה
אשמח לעצת ההמונים , נשוי מזה כ 10 שנים , נשוי +2 ועוד אחד בדרך , לכול אורך הנישואין הולך בתחושה שאשתי עד כמה שאפשר לקרוא לזה ככה התחתנה איתי נטו בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת במשפחה שלה , במשפחה שלה יש לציין יש איזה לחץ לא נורמלי להביא כמה שיותר ילדים , ואשתי כל הזמן בתוך הלחץ הזה , אם לאומר תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות ושכול הבית ישרף , שום דבר פשוט לא מעניין היא יכולה לרבוץ על הספה שעות שהילדים יהרגו אחד תשני אבל היא בשלה , היא אחת הנשים הכי עצלניות שראיתי בעולם מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה , אני תאמת די נשבר לי מזה , לא מציף תבעיה כי אני יודע מה יהיה התשובה שלה , ממש בא לי כבר להתגרש ממנה אבל חושב רק על הילדים , אף פעם לא הרגשתי איזה קשר מיוחד איתה היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי אם להיות בוטה …
ממש מתלבט אך ממשיכים מכאן כי דיי קשה לי לראות את עצמי עוד כמה שנים איתה …
לא יודע אם ניתן בפלטפורמה הזו יותר מדי
תחכה להתייחסות של כמה
** נגמרו לי השמות
ושאר החכמים
הצלחה רבה
@נגמרו לי השמות
נראה כי זה מסוג הפעמים שרק היכרות מעמיקה בעולם האמיתי וראייה של התמונה הרחבה יכולים לתת בהירות במענה, להתאימו ולדייקו.
בצורה כזו בדברים המתוארים לצערי אינני חושבת שאוכל לתרום דרך הודעה בפורום.
כל תגובה תוכל לא לדייק במקרה הטוב, ולא לראות דברים מהותיים ואקוטיים במקרה הפחות טוב, ובכך לפספס את כל ההתאמה במענה.
לכן בהחלט חשוב לפנות בעולם האמיתי לכתובת מותאמת ולברר עד תום את כל מהלך החיים ולהביא לידי בהירות שלמה, החלטות טובות, הגעה לאיכות חיים ושמחה ב"ה.
הרבה ברכה והצלחה ב"ה
להבין מניין נובע לאשתך הפער הלא שגרתי הזה, והאם יש איך להתמודד - מבחינה מקצועית ומבחינת רצון שלה לתהליך. שזה קודם כל להבין שיש כאן אירוע חריג .
כל זה בקיצור ניסיתי לעזור
אתה היית מעוניין בהריונות האלה?
לא נכון להאשים לנצח את השידוך או בחירה גרועה שנעשתה אי שם.
אחריה נעשו ונעשות עוד כמה וכמה החלטות שאת חלקם אתה עדיין בוחר - כמו להביא עוד ילדים, כמו להישאר.
מה היתה העמדה שלך לכל אורך השנים? היו תקופות טובות? הייתם / היית בטיפול?
אני לא יודעת כלום מכמה שורות על היחסים ביניכם אבל אתה כותב עליה בצורה לא יפה.
מנסה ללמד זכות שכתבת את הדברים במצב של מצוקה.
קודם כל תברר אם עצמך אם אתה רוצה לשקם.
במקומך הייתי נעזר בטיפול אישי, ואם יש טעם, להמשיך לטיפול זוגי.
שהיא אוהבת לקרוא ולראות סדרות ופחות אוהבת להתערב במריבות ילדים
מזדהה עם זה לגמרי
גם אני מבלה הרבה שעות עם ספרים וסדרות
לא ממש אוהבת להיות הבוררת במריבות ילדים
גם לא מחבבת גדולה של עשייה
ויכולה לרבוץ על הספה שעות
אבל עדיין יש לנו זוגיות טובה
ולא הייתי מגדירה את עצמי כעצלנית
אז כנראה זו לא חייבת להיות סיבה לזוגיות לא טובה
וגם לא בטוח שהיא עצלנית
תמיד אפשר להתגרש
כנראה כדאי קודם לנסות לשנות משהו
נראה לי בתור התחלה כדאי לשנות גישה
לא מה היא עושה או לא עושה
אלא
מה אתה צריך ורוצה
מה היא צריכה ורוצה
והאם הצרכים והרצונות שלכם יכולים למצוא דרך משותפת
כל מילהנגמרו לי השמותשהוא הגדיר אותה "עצלנית" לא רק בגלל רביצה על הספה וצפיה בסדרות/קריאת ספרים.
כנראה שזה הרבה מעבר לכך.
מכירה כמה שאוהבות לרבוץ/לקרוא/לצפות
והן ממש ממש לא עצלניות! אפילו ההפך הגמור.
תמיד היתה כך?
יכול להיות תסמין של דיכאון או יותר גרוע מכך
הילדים באמת מוזנחים?
התחתנה איתי בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת ,
תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות
ושכול הבית ישרף
היא יכולה לרבוץ על הספה שעות
שהילדים יהרגו אחד תשני
היא אחת הנשים הכי עצלניות בעולם
מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה ,
היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי
להיות בוטה …
אבל אם קשה לך הבלאגן תביא עוזרת בית, אם קשה לך הילדים תקח ביביסיטר אם אתה רוצה אוכל תזמין.
לא זה המטרה בנישואים עם אישה.
ותשקיע בנישואים שלכם אם זה חשוב לך, אולי אם היא תרגיש מלאה מהזוגיות והחיים שלכם היא תוכל גם לתרום מעצמה לבית ולא לחפש להתמלא במקומות אחרים.
אתה אומר שהיא רק רצתה תורם זרע, אף פעם לא הרגשת קשר מיוחד אליה, נראה שאתה מרגיש סלידה ובוז כלפיה...
אז למה רצית להתחתן? ממתי התחושות האלה התחילו? לא היה ביניכם טוב גם בהתחלה?
נשמע שכדאי לך ללכת לטיפול אישי או זוגי כדי להבין לעומק מה קורה איתך ואיתכם ולקבל החלטות ולראות מה לעשות. ככה, בגישה הזאת כלפיה,
ובחוסר הרצון הזה ודאי לא כדאי להמשיך.
במקום סתם להתלונן בפורום, אל תהיה במקום קורבני של עשו לי שתו לי, גם אתה החלטת להתחתן איתה כנראה, מסיבותיך, צא למסע להבין מה באמת קורה פה, איפה האחריות שלך על הדינמיקה שנוצרה ביניכם,
ומה הדבר שנכון לך לעשות מכאן.