סבתא שלי, יאריך השם ימיה בטוב, היתה תופרת ורוקמת נדוניות בגולה. כרית הברית הזו זו עבודה שלה. והרמה כמובן בהתאם...  הבסיס הוא ציפית בסיסית לבנה ענקית רגילה שתפרה בעצמה. עליה היא רקמה: ב"ה, מזל טוב ופרחים. והוסיפה לה תוספות בדומה למטוס: בצד אורך אחד - זנב מלבני, בשני צידי הרוחב - שתי כנפיים. סביב הכנפיים וסביב כל הציפית היא תפרה דנטל קנוי מוכן. והוסיפה סרט סאטן שאיתו קושרים את הכנפיים. הכרית הזו עוברת מברית לברית במשפחה, כן ירבו 

תודה רבה, איזה כרית יפה! תודה על הרעיונות ועל התשובה המושקעת,

זה ממש עזר לי =)

אני אשמח אם יש לעוד מישהי רעיונות...

סורגות נשים צדיקות בתולדות אהרון בגאולה.

אני מתקשה להאמין שצילמו סרטון הסבר.

יש חנות ברסלב במאה שערים תוכל לשאול שם. 

בדרך כלל סורגות נשים מבוגרות מירושלים

אולי את יכולה פשוט לברר בחנות מי סורגת ולבקש ללמוד.

 (הכיפה נקראת יארמולקא)

כמעט בטוחה שבגלל שזו עבודת יד

הן נמכרות בדלפק אצל המוכרים/ות שם.

אישית כיפות כאלה לא חושבת שמצוי ללמוד חופשי לסרוג, כי זאת לא סריגה רגילה.

אני אישית לפני או קצת אחרי החתונה קניתי לבעלי משם כיפה כזו.

לײַד השול במאה שערים יש חנות.

לי היה 0.75 mm

זה היה דוקר את האצבע כל פעם באותו מקום עד שבסוף הסריגה של הכיפה היה שם חור בעובי 0.6..

היום לא סורגת בפחות מ1

זה הסוד

ולסרוג עוד מקטע של פטנט.

נ.ב. חשוב: לא עוסקת במכירת דברים שלי באופן כללי