אז קרה לי היום משהו לא כייפי בכלל.
אמצע אחה"צ עבודה בחנות בגדים, (איזה כיף לי אני עושה כסף וזה, )
אני מסתכלת בחלון - עוד מעט שקיעה. אז חשבתי לעצמי, טוב נו עוד שניה אני אתפלל מנחה.
בעל הבית יוצא למנחה. נשארתי לבד. עכשיו אם ייכנסו קונים..... לא, אי אפשר להתפלל. זה בכלל גזל מבעל הבית.
חיכיתי, והשמש שקעה לאט לאט.
היה בא לי לצרוח "אז מה שאני בת, לא מגיע לי הפסקת מנחה??"
וכמובן שעבר הזמן ולא הייתה שום מנחה.
עכשיו אני ממש בבאסה.
כאילו, בד"כ מנחה זה לא מה שמעניין בנות שאני מכירה... 
אבל זה כואב כ"כ!
אז מה שאנחנו בנות "לא חייבות", זה רק הקלה שנתנו לנשים נשואות שאין להן זמן או משהו כזה.
מה אני אמורה לעשות עם זה?
)