אבל כיוון שכמו שזו יכולה להיות מישהי כשרה שרוצה באמת לדעת משהו שלא נוח לשאול ציבורית - 

זה גם יכול למשל להיות איזשהו גבר שמחפש "טרמפ" להתכתב על משהו לא ראוי, לצערנו - 

לכן צריך להיזהר.

יכול להיות שזה אותו טרול שמסתובב כאן בזמן האחרון...

אבל אם זה היחס שאת מקבלת את מוזמנת לפנות אלי באישי ונעשה שיחת טרולים...

אני אוכל לשאול את אישתי אם לא אדע לענות לך

הסיפור של הטרולים??

אישית מאוד נפגעתי בראשית נוכחותי בפורום למה לעשות זאת ?

אם אכן זה טרול ינפנפו אותו לכל הרוחות באישי ואם זה לא אז חבל

למה

אדם שמזמין נשים לענות לו באישי - זה לא תמיד "ינפנפו אותו לכל הרוחות"...

יש כאלה ש"מומחים" לצערנו להתחזות, להערים ולהיכנס בשיחה שנשים לא היו מעוניינות כלל וכלל לעשות אם זה גבר.

כבר היו דברים מעולם.

אינטרנט.  אין צורך להעליב אבל חייבים להביא בחשבון ולוודא במה מדובר.

[ו"היפה וכו' " - אינו "טרול"...]

יתכן שאינו "מומחה" בהתנהלות בפרומים מסויימים, יתכן שהגיב לא נכון לפגיעות, מחמת "צעירוּת" וכד', אבל במובן של מישהו שכותב במכוון כדי לעורר "מהומות" ולהתסיס, זה לא נכון. ולפעמים גם לא מזיק לדעת איך לקבל מישהו שכותב דברים בתום-לב, אולי אפילו בנאיביות מסויימת, גם אם לא באופן המקובל בדיוק, ולהעיר אישית במקום לחשוד מעבר למידה בכוונותיו ובזה עצמו לעורר "סיחרור" של תגובות-נגד ללא פרופורציה, שקשה לצאת ממנו.

לכן אתה מדבר כך

אני שמעתי...

אני לא מקל ראש בזה.

אבל "רמזתי" במה שכתבתי איך דברים כאלו מתגלגלים עם בחורצ'יק כזה..

כשכתב "ולהעיר אישית במקום לחשוד מעבר למידה בכוונותיו ובזה עצמו לעורר "סיחרור" של תגובות-נגד ללא פרופורציה, שקשה לצאת ממנו."

התכוון בדיוק למה שקרה..

אני כתבתי תגובה שאולי היתה לא במקום אבל היתה מתום לב, וענו לי בצורה לא מידתית ומזה זה התגלגל..

אם תמשיך להטריד ולהשתמש בשפה זנותית אפנה למשטרה ללא היסוס.

אנחנו כל פעם מחממים מחדש את האוכל שהכנו להם...

מחכים. עד מתי?

אתה גם מתחיל ישר להציג את עצמך בשאלות על נושאים אינטימיים?

אם כן,

אך טבעי שיתייחסו אליך בחשדנות, ויחשבו שמשהו אצלך לא לגמרי....

ככה זה גם בחברה סגורה של פורומים.

ומי שלא מבין את זה מחכמת החיים הטבעית שלו- מבין את זה בדרכים אחרות.

גם לא ממש נעימות.

כנ"ל לכל האנשים הטובים והנחמדים שמתנדבים לענות.

גם לזר ברחוב אתן מתנדבות לענות על כל שאלה???

מה שלא עושים במציאות- גם לא עושים בעולם הווירטואלי.

בהצלחה

וזה לא "חושדים", רק אומרים להיזהר, שהרי לא יכולים לדעת במי מדובר.

זו באמת בעיה - מצד אחד הרצון לשאול בצניעות נכון, מצד שני - לא יודעים אם מישהי "חדשה" שמפרסמת הודעה היא אכן מישהי וכד'.

הכי טוב - זה לבקש ממישהי שמוכרת כאן ומכריה את הניק המקורי למשל, שתגיד שמכירה במי מדובר.

שה' יזכה אותך בעצות טובות.

 פני לניקית מוכרת שמכירה אותך ובקשי שתערוב בפני הפורום לאותנתיות שלך.

אחר כך תוכלי להתייעץ עם נשים אחרות.

(סליחה על הפלישה) 

לרוב זה בשביל לשאול שאלות על נושאים שאי אפשר לשאול במקום אחר. 

בתור פורום פתוח אתם אמורים להיות יותר סבלניים כלפי אנשים חדשים, אומנם בזהירות אישית אבל לא בחשדנות כלל פורומית. 

זה פורום פתוח ונגיש לכולם וזה לא קבוצה שלכם בוואטצאפ. 

המלצה שלי, פעם הבאה שנפתחת הודעה בסגנון מניק חדש במקום להזהיר את יושבי הפורום מטרולים תפנו לפותח השרשור ותסבירו לו שהוא לא יקבל הרבה עזרה ככה באישי בלי שאף אחד מכיר אותו וכולם יבינו את המסר בלי לפגוע בניק החדש. 

(שוב סליחה על הפלישה, יש הפניה לשרשור על טרולים ואני לא אגיב בו?!) 

הצלחת להסביר בלשון נקיה ויפה את ההתקוממות שלי 

פה מפיק מרגליות ממש אשרייך

כמעט והתייאשתי מלהסביר את כוונתי

אם אישה נשואה לא יכולה לחתוך התכתבות לא ראויה באישי שתעשה חשבון נפש 

בשביל חולשה זאת נגדף כל איש חדש בסביבה זו התנהלות של רשעים אל תטהר

את השרץ בקנ' טעמים.

בהלכות לימוד זכות יש גדר של איש שאינו מוכר שיש לדונו לזכות

זו המצווה הכי קשה שיש .

אם ה"טרול" הזה רוצה שאלה שהצניעות יפה לה אז מה תחשוף פה ילדים וצעירים לתוכן שכזה

מה זה לשאול בפורום?

היא (הוא) נסתה לדבר איתי באישי, חשדתי ועזבתי מייד

איך נודע שזה באמת מתחזה?

עשה בהריון ולידה ותביני מיד

אחרי כל מיני שאלות החלטתי לעזוב אותו כי זה ממש עיצבן אותי אבל לא קלטתי עד עכשיו שזה היה טרול.

משום מה אני מרגישה מרומה.... איזה באסה!

מה יש לאנשים בעולם!!!!!

לא יודעת מתי יבוא השכל להנהלה לטפל בזה לעמוק.

על כל ניק שנחסם אפשר לפתוח שניים..

ככה לפחות שנשאר באותו ניק יודעים שזה הוא..

נגיד אני מי שלא רוצה לדבר איתי לא תדבר, אבל אם יחסמו אותי אני פשוט אפתח ניק חדש ולא ידעו להיזהר...

וגם לחסום כתובת IP לא כ"כ אפיקטיבי, קצת מציק ולא יותר..

יש תוכנות שעוקפות את החסימה,

וגם תמיד אפשר להיכנס ממחשב אחר..

בקיצור לא לחינם נכתב בראש פורום הריון:

פתח/סגור שרשור

י"ז בסיוון תשס"ט 09:13

אזהרה למבקשות לכתוב בפורום.  יוקטנה(2 תגובות נוספות)

 

עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך י"ח באדר ב תשע"ד 10:32

עבר עריכה על ידי יפעת1 בתאריך כ"ט סיון תשע"ב 08:29

עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך י"א חשון תש"ע 18:54

עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך י"ז סיון תשס"ט 09:31

 

האינטרנט יכול להיות מקום נהדר.
ניתן לכתוב בו באנונימיות - ועל כן להעלות נושאים שבדרך כלל אין לנו הרבה אפשרויות לשוחח עליהם.
יש בו המון אנשים - ועל כן ניתן לקבל מגוון דעות.

היתרונות של האינטרנט עלולים להוות גם חסרונות.
יש בו המון אנשים - ועל כן עלולים להיות גם אנשים שאתן מכירות (השכן שלכן, או חמותכן ;)). כדאי לבחור בכינוי סתמי שלא מסגיר פרטים אישיים עליכן.
יש בו המון אנשים - ועל כן צריך לזכור שלנו, לכותבות, אין שליטה על מי שקורא את ההודעות. למשל, ילדים. אני אישית חושבת שאין זו אחריותנו לדאוג לכך, אבל יש שחושבות אחרת, וכל אחת תפעל לפי אמונתה.
יש בו המון אנשים, וניתן לכתוב בו באנונימיות - אנשים בעלי כוונות לא טהורות עלולים לנצל את האנונימיות, ולנסות וליצור שיחות בנושאים שהצינעה יפה להם. עם הזמן אני מקווה שכל אחת תפתח אינסטינקט לזהות סימני אזהרה.

אני מקווה שנשכיל לנצל את היתרונות, מבלי להיפגע מהחסרונות, ולהנות מהאפשרויות שיש לפורום להציע לנו!
אנא - הרגישו חופשיות להייעץ איתי גם במסר אישי בנושא הזה, ובכל נושא אחר. 

 

אם ברצונכן להעלות נושא כלשהו שאתן מרגישות שהייתן רוצות שלא כל אדם יוכל לקרוא, באפשרותכן לבקש אישור כניסה לפורום הסגור מהמנהלות שלו במסר אישי (המנהלות: להיות לאם, הקולה טובה).  
 

לקריאת כל התגובות ◄

השרץ הוא מה שאתה עושה כעת.

אף אחד אינו "מגדף" כל איש חדש בסביבה [ואם מישהו כותב דברים מבחילים בפורום ציבורי, אז תהיינה תגובות גם קשות בגלל דבריו ולא בגלל ה"איש". זה לגיטימי לגמרי. אין ענין ב"סטנדרט" של דברי תועבה במסווה של "סובלנות"].

כאן דובר על להתריע על דבר שמטבעו יכול להיות חשוד. וזה נעשה בצורה שאומרת מראש שיכול להיות שמדובר באדם כשר - אבל צריך להיזהר עד שלא יודעים וודאי.

אין כל קשר להלכות לימוד זכות. לימוד זכות הוא על סתם אדם כשר כל זמן שאינך רואה שנוהג שלילית. לימוד זכות אינו לדון שסתם "ניק" שאינך רואה אותו הוא "בוודאי" מתכוין למשהו כשר, ביחוד כשמבקש דבר שאם הוא אינו אשה אז הוא כבר לא כשר.. ודרך הפורום אי אפשר לדעת במי מדובר.  

אין שום "מצוה" לחשוב שהודעה לא מוכרת שנכתבת פה ומבקשת דבר כזה - היא ע"י אשה כשרה ולא ע"י איש שאינו (אכן, אחרי עוד קצת כתיבה - כמו שההיא כתבה כאן - אז ניתן לפעמים כבר "לזהות" שזה בסדר, אם כי לא תמיד יודעים). נכון שההנחה היא ש"בסדר" - אבל צריך זהירות.

ואני דן לכף זכות את הודעתך, שהיא מתמימות ולא מהיתממות. אז ראוי לדעת שכבר היו כאן דברים חמורים. ואין "מצוה" להיות פתי.

"לדון לכף זכות" זה לא מצוה "קשה" אלא מאד נחמדה.. כמובן, אם לא מנסים להעמיס עליה מה שאין בה.

ולגבי אשה שאינה יכולה לחתוך התכתבות לא ראויה - קודם כל, זה לא קשור וצריך למנוע אפילו התחלת התכתבות כזו.  דבר שני - כבר כתבתי על תופעות (ב"ה לא תדירות) של כאלו שמתחזים לנשים ו"מתייעצים" כדי למלא את מופרעותם.

לגבי שאלות שהצניעות יפה להן - אכן כבר הצעתי שתפנה למישהי מהמנהלים פה, וההיא תוכל לאשר שיודעת שמדובר באשה סתם, שבאמת רוצה עזרה. לא כ"כ קשה. באינטרנט צריך זהירות.  בוודאי חלילה מלגדף ולהעליב - אבל להסביר בנימוס שחייבים להיזהר. וזה בדיוק מה שעשינו.

פשוט שראוי להזהר ברשת בימינו זה יכול להגיע לנפשות אך הבט נא בשרשור הזה!

אתה הזהרת בלשון עדינה יחסית בטוב טעם בעשרה לחמש

אחריך בא גל של זהירות טרול טרול טרול

הקטע של העליהום הזה הוא לא ראוי לאנשי תורה זה יוצר תחושה של חברה סגורה

ולא נעימה.

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי טוב

אגב תודה על לימוד הזכות....

על כך שכל אחת צריכה לדעת לסגת מיידית מסוטים ומטרידנים היא לא לעניין- עד שקולטים שמדובר בהטרדה כבר עלולים לספוג מסרים מכוערים ונמוכים שמשפיעים רע על הנפש.

היטיב לבטא את שרציתי ולא הצלחתי יוני החדש שם למעלה

ודבריו מצוטטים פה

"

הבעיה היא האפשרות שמדובר באדם מניפולטיבי, הוא בוודאי לא יתייחס לאנשים שפונים אליו באישי.

איך יזהירו את הציבור?

אם הילדים שלך יהיו ח"ו בסכנה, תרצה שבמקום להזהיר אותך ישלחו הודעות ל"חשוד" (שעדיין אף אחד לא יכול לדעת מי הוא)?

איזה מן הגיון זה?

יש לזה פתרון פשוט, כתבתי למעלה.

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.