צריך להדגיש את זה שהתלמידים לא צוחקים בפנים, אלא מאחורי הגב, ולכן אין להם כנראה כוונה לפגוע. אני תוהה על המורות שדיווחו. סתם רכילות.
על כל פנים נראה לי שרובנו בתור תלמידות דיברנו על המורות שלנו. שזאת מכשפה, וזאת לא יודעת להתלבש, וזאת עם קול מזעזע. אם נפגע מכל דבר שתלמיד אומר, לא יהיו כבר מורים במקצוע.
אני חושבת שאם זה מפריע לך, כמו כמעט בכל דבר בחיים, כדאי לשים את הקלפים על השולחן. להגיד לילדי הכיתה "תשמעו, שמעתי ממורות שונות שזה מוזר בעיניכם ומצחיק אתכם שאני פוזלת. אני יודעת שלא רציתם לפגוע בי. אתם יודעים, גם לי מפריע שאני פוזלת. אפילו ניסיתי ניתוח, וזה לא עזר (או, גם לי מפריע שאני מאוד גבוהה. כשהייתי ילדה כולם היו צוחקים עלי וקוראים לי עמוד חשמל. וכדו') זה לפעמים קורה שאנשים נולדים אחרים קצת מכל השאר. בטח אתם יכולים לחשוב על עוד אנשים כאלה."
אם הם קטנים אז אפשר לעשות סבב איזה אנשים "שונים" הם מכירים, או שיכתבו באנונימיות פתק מה "שונה" בעצמם ותקראו את זה ותסבירו למה זה לא משנה. אם זה תלמידי תיכון, שווה להביא להם סרט או מפגש עם מישהו שונה באופן מובהק מהעדר.
את יכולה להוסיף שאת יודעת שיש לפעמים אנשים עם ביטחון עצמי נמוך שכדי להרגיש שווים יותר יורדים על אנשים אחרים, אבל את יודעת שכל ילדי הכיתה הם כל כך נהדרים שהם לא צריכים להשתמש בכלי טפשי שכזה.
ברגע שאת בעצמך דיברת על השוני שלך, זה כבר עושה את כל העניין אנושי, ולא איזה משהו מרוחק.
ואם בכל זאת הם ממשיכים לצחוק? תתעלמי. למי שצוחק תהיה הרגשה לא נעימה בבטן אחרי כל זה. 
