אני זוכרת את התקופה הזו (של תינוק קטן בבית שהוא לא ילד ראשון...)

גם אצלנו הזמן הכי קשה היה האמבטיה של הגדולה וההשכבה לישון.

אין לי כל כך פתרונות, אני הייתי מתפללת על זה בכל יום...

אבל, זה עובר, ואפילו דיי מהר (הקטן גדל, הגדול מתרגל... האמא נהיית מנוסה יותר, שעות השינה נהיות מסונכרנות...)

את יכולה אולי לנסות לקלח את הגדולה כשהקטנה במנשא (זה קצת קשה פיזית)

או לנסות להזיז את זמן המקלחת לזמן שבו את יודעת שיש יותר סיכוי שהקטנה תהיה רגועה.

חזקי ואמצי!

אגב, אני אומנם לא בעד לתת לתינוקות לבכות לבדם. אבל אם זה קורה כשאת לא יכולה לגשת אליה (נניח בזמן האמבטיה) לא יקרה כלום! פשוט תשתדלי לסיים את האמבטיה בזריזות ובנחת ואז לגשת אליה (זו עבודה עצמית ממש קשה, אבל גם לזה מתרגלים...)

שתחזיק לך את התינוקת- זה הכי טוב, לדעתי. לי היה 3 צפופים- תינוקת בת שנה ו8 חו'  ותאומות שנולדו. לקחתי עזרה כל ערב לשעתיים לזמן של המקלחות וזה היה מעולה. 

אפשר גם לקנות מושב לתינוקות ואז לקלח את שתיהן ביחד

הכי חשוב- להתפלל  

מניסיון- הקושי עם שניים קטנים הוא רק בהתחלה. כעבור תקופה מסוימת את מסתגלת למצב החדש וגם הן מסתגלות אחת לשניה.

בכי אצל תינוקות בגיל הזה הוא לגיטימי, כשתגדל- היא תוכל לבטא את הרצונות שלה בצורה יותר ברורה.

בינתיים - את נדרשת למעט סבלנות.

מניסיון, אומר לך שזו תקופה קשה, אך היא עוברת מהר ומהר מאוד הן תשחקנה זו עם זו.

לדעתי ומהניסיון שלי, חשוב שתשמרי על עצמך שלא תקרסי.

חשוב לדעת לקבל עזרה ולא לנסות לעשות הכל לבד

לא תמיד זה אפשרי, אבל שווה להשקיע בזה (אפילו כספית ע"ח דברים אחרים)

אין מצב שהבעל יגיע להשכבות? או לזמן אחר שבו תקלחי את הגדולה?

תזכרי שזו תקופה מאוד מאוד קשה ולא רגילה. עוד כמה חודשים זה ייראה אחרת, אבל עכשיו את ממש ב"משכב לידה!" מגיעה לך חופשת לידה, גם בבית!!!

רב אחד אמר לבעלי שבתקופת הגמרא יולדת היתה מקבלת שפחה צמודה לכל המשכב לידה - 6 שבועות - שהיתה עושה בשבילה ההההכככלללל. שהאישה תהיה פנויה לנוח ולטפל בתינוק. וזה עוד בלי עוד תינוקת בת שנה וחצי...

תתייחסי לזה כאילו יש לך תאומים

ותחשבי על זה שמאמץ רב מדי עכשיו עלול לעלות לך ביוקר בהמשך.

(אשמח להרחיב באישי אם תרצי אבל אפשר להבין מדבריי שיש לי ניסיון מאוד מר בעניין...)

המון מזל טוב!

אז מצוין, ברוך ה'!

לגבי 6 שבועות ראשונים - כן חשוב להשתדל לנוח אפילו אם לא מרגישים צורך. פיזית - הגוף מאוד חלש וצריך להשתקם. אז צריך לעשות השתדלות יותר מהרגיל לנוח, כמה שפחות מאמץ. לפעמים עלולים לפגוע בעצמנו לטווח היותר רחוק (אצלי זה היה נפשית אבל זה בהחלט יכול להיות גם מבחינה פיזית) ולכן גם אם לא מרגישים צורך לדעתי עדיף כמה שיותר לנוח.

אחרי משכב לידה - אני מניחה שזה מאוד תלוי, כל אחת עם הכוחות שלה, הלידה שעברה, ההתנהגות של התינוקות ושאר הילדים בבית, עזרה מהסביבה מצב כלכלי ועוד (בכוונה פירטתי כי חשוב לא להשוות). מה שלי היה חשוב לומר זה שאם קשה, ומרגישים איפשהו שקשה מדי, לא לנסות "להתאפק וזה יעבור" אלא לדאוג במצב הנוכחי שיהיה יותר קל.

אני באופן כללי חושבת שגידול הילדים שלנו לא צריך להיות בשבילנו סבל, גם לא בפינה מאוד מאוד מודחקת. לא צריך להיות פולניות, לסבול ולהמשיך להקריב. כמובן שאקדיש לילדים שלי את חיי- אבל אשתדל להשקיע בכך שזה יהיה גם בשבילי שמח וטוב. בסופו של דבר זה גם בשבילם. מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי

מנסה להסתדר ולתמרן איכשהוא בין 2 הקטנים

ואחרי שבעלי הבין כמה זה קשה הוא הרבה פעמים משתדל מאוד להיות בבית בזמן הזה, גם כשהוא עמוס מאוד..

חשוב לך לקלח אותה כל יום? אם לא, אפשר לוותר ולא לקלח כשאת יודעת שהקטנה תצרח

או לחילופין- להזיז את שעת המקלחת לשעה נוחה יותר

וצריך המון סבלנות, ואורך רוח, לאט לאט זה יהיה יותר קל בעז"ה

אני חושבת שנתנו לך עצות טובות - 

הקטנה נרדמה לכמה דקות? קחי מיד את הגדולה למקלחת זריזה, אפילו אם השעה עוד נראית לך מוקדמת.

אותי הצילה הטרמפולינה, הייתי שמה את הקטנטונת איתנו בחדר האמבטיה והיא היתה רגועה כשהיא ראתה שלא נשארה לבד.

גם אני נלחצת, בדיוק כמו שתיארת, ומנסה לזרז את הגדולים (3,5) לשתף פעולה כשהקטנה צורחת...

אין ברירה אלא להתפלל, לתמרן, לשמוח על כל יום שעבר רגוע ולהפיק לקחים מימים רגועים פחות.

זה היה לגבי המקלחת, ולגבי ההשכבה לישון, לדעתי אפשר לעשות את זה כשהקטנה על הידים,

להתיישב, לשיר שיר, לספר סיפור, ללטף, להרגיל את הגדולה שעושים את הדברים יחד עם אחותה,

ובימים שאבא נמצא - אפשר לתת לכל אחת את תשומת הלב האישית שלה.

מיד אחרי שנולד הקטן שלי (הוא ואחיו בהפרש של שנה וחודש) את המשפט הבא:

"תמיד תזכרי שגם אם שניהם בוכים יחד זה בסדר! וזה לא אומר שאת אמא לא טובה".

לי המשפט הזה עזר מאוד. נכון, זה קשה ומאתגר. גם אני איתם רוב היום בבית וזו עבודה בלתי פוסקת, אבל לפעמים נמצאים במצב שבו ממש אי אפשר להעניק את מלוא תשומת הלב לאחד הילדים, וזה בסדר. כמובן שצריך הרבה השתדלות ופתרונות יצירתיים (שראיתי שכבר נתנו לך ואין לי כל כך מה להוסיף) אבל הכי חשוב לנשום עמוק ולשנן לעצמך שזה בסדר, שאת בסדר, שלא צריך להילחץ ושבעז"ה עוד מעט תצליחי להרגיע את שתיהן.

בהצלחה מתוקה!

ו"אין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה" - כלומר שלא יהיה לנו מצפון שהם מפסידים אחד על חשבון השני, חלילה, ההפך הם מרוויחים כל כך הרבה אחד בזכות השני, וה' דואג שכל אחד יקבל את מה שהוא צריך בזמן. קל לכתוב לא להילחץ, אני מכירה את זה ממש אבל יעזור לנו להפנים שזה בסדר ואנחנו בסדר גם כשהילדים בוכים ומלחיצים. לי עוזר להרגיע את עצמי... הכל יעבור להם עד גיל 30 בערך  

קודם כל תזכרי שזה לא נורא שהקטנה תבכה, את יכולה לדבר בקול רם ובטון מרגיע (תוך כדי הטיפול בגדולה) כדי שהיא תדע שאת על ידה...

בקשר למקלחת ולהרדמה- כדאי כאשר הקטנה בדיוק נרדמה. ואם היא מתעוררת, אז אפשר להרדים את הגדולה תוך כדי הנקה של הקטנה...

מנשקת חזק מדי/ מרביצה: אצלנו השלב הזה עבר מהר מאד. נסי כמה שיותר להראות לה שבצינוקת מטפלים/מנשקים בעדינות. תגידי לגדולה כמה שהקטנה אוהבת אותה ורוצה להיות חברה שלה ושמחה שהיא אחותה (הם מבינים).

ובכלל, כשאת תהיי רגועה ונינוחה, שניהם ירגישו את זה ויגיבו בהתאם

כדאי לקחת עזרה בטיפול בבית (נקיון, כביסה , כלים)

זה גם ילדים שלו

לא אהבתי את הציניות. זו תשובה לדעתי כנה וכדאית.

שנה שעברה בדיוק ילדתי את הקטן שלי שחוגג השבוע שנה (13 חודשים) ואחיו היה בן שנה ושמונה חודשים

כשהייתי ללא בעלי בערבים אין מצב שהייתי בלי עזרה

בשעות 17:00-18:30

לקחתי ילדות קטנות לשעה וחצי הקריטיות האלו , אפילו הייתה  לי ילדה בת 8 מדהימה שהייתה באה לפעמים

לימדתי אותם לנדנד את העגלה כשאני מקלחת את הגדול, או לשבת בכיסא נדנדה עם הקטן ולערסל אותו , אחת אפילו תמיד הייתה מצליחה להרדים אותו על הכתף שלה..

או לעשות בועות סבון לגדול בזמן שהוא באמבטיה ואני מניקה את הקטן

הייתי משלמת להם כ10 עד 15 שקל וזה היה בשיבלם ימבה כסף וגם זמן כיף,ובשבילי הקלה עצומה, ולקטנים הגיע היחס המגיע להם

הסדר יום שלהם היה חשוב לי מאוד וגם להם

ב17:00 הייתה מגיעה מישהי והייתה עוזרת לי במדרגות להוריד אותם לגן שעשועים, היינו שם תמיד כחצי שעה, אני עם הגדול משחקת והילדה יושבת ליד העגלה או ההפך . ב17:30 חוזרים אני מקלחת את הגדול הביביסיטר שומרת על הקטן, היא נכנסת עושה בועות לגדול, אני עם הקטן, מתחלפים אני מוציאה אותו מהאמבטיה  מלבישה וטקס שינה, הילדה הייתה עם הקטן , ובדרך כלל הגדול כבר היה ישן ב18:30 משחררת את הביביסיטר , מקלחת לבד את הקטן  או יותר מאוחר עם בעלי

האמת עד היום אני משתדלת שיהיה לי עזרה בשעות האלו, למרות שגדלו קצת , עדיין תינוק בן שנה ופעוט בן שנתיים ו9 חודשים זה לא פשוט טקס השינה שלהם

הקיצור לא להתבייש לבקש עזרה ממשפחה או יותר פשוט לדעתי זה לשלם על עזרה

היא תסתכל על אחותה מתקלחת...זה עזר לי מאוד!!!

חוץ מזה אם היא בוכה את יכולה לראות את הסיבה לכך- דבר שירגיע אותך ותדברי איתה ,

לדוגמא: " נפל לך המוצץ - אמא תכף תבוא אחרי שאסיים את המקלחת" תוך כדי שאת מקלחת

את הקטנה (כמובן לשתף את הגדולה) 

עוד דבר אפשר לקלח קודם את הקטנה, בד"כ הם נרדמים מיד..ואז פתרת את הבעיה

היום הקטן כבר גדל הוא בן  1.4 אני מקלחת אותו קודם שמה אותו במיטה עם מוצץ, ספר/ משחק הוא ממתין בסבלנות 

עד שאני מקלחת את אחותו.. מוציאה אותו מהמיטה כשסיימתי לטפל באחותו 

שיהיה בהצלחה.. ומזל טוב

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...