את פשוט חדשה מידי בפורום כדי להכיר איך נראית הודעה טובה של ברוך

משהוא כזה:

מלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מילים מלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מילים

ולכן-

1. מלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מילים

2. מלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מילים

3. מלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מילים

4.מלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מילים

5. מלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מילים

6.מלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מילים

ולסכיום אני רק אומר שלדעתי ---

מלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מיליםמלל מלל מלל עוד מלל המון ממל עוד מלל מילים מילים

ואז התגובה המצויה להודעה כזו נראית ככה>>>>>

זה מי שקרא!

|סמיילי משתחוה לצאדיקה שקוראת כל מילה בעיון גדול|

ב"ה

רציתי להתקשר לחבר שלי שקוראים לו הראל,

אבל בטעות התקשרתי להראל חצרוני..

קיצר ברגע שחצרוני עונה אני צועק "הרררררראל!!!!!! יא' צונזר צונזר צונזר"

ואז חצרוני אומר לי "אמ.."

ואז אני כזה "רגע זה חצרוני..?!|בהלם|"

חצרוני - "כן"

אני- "חחחחח ... איזה יום הפוך יש לי יום טוב חצרוני וסליחה על הבלאגן.."

הייתי בבית של אחת מחברות הפורום,

וכמובן שאצלם אי אפשר לנשום שנייה אחת מבלי לצחוק,

ואני, עם פתיל הצחוק הקצר שלי, לא מפסיקה לצחוק.

אז התיישבנו לאכול, ושתיתי משהו, ואז אחות של הניקית המדוברת, זרקה איזה משפט מצחיק ו...

כל המיץ על הקיר

וזהו!

(ותודה לנקודה טובה על התזכורת)

השעה: 7:30 בבוקר. 
המקום: האוניברסיטה. 
המטרה: להדפיס. 
מה קרה בפועל: אני ממשיך להעביר את כרטיס הצילום במקום שמיועד לכרטיס אשראי, שוב ושוב ושוב. 
אנשים אחרים שמדפיסים, מסתכלים, מחייכים, וממשיכים בדרכם, הלו!! לא יכולתם להגיד משהו? 

סיור במסגרת המחקר. 
המקום: אי שם, כאילו באמת אי שם. 
המטרה: ארוחת צהריים
מה קרה בפועל: אני נכנס לבית של המשפחה שהסכימה לארח את החמולה, ומגלה שזו המחנכת שלי מכיתה א'-ג'. 
היא כמובן מיד מזהה אותי, כל כך מוזר, ועוד יותר מוזר, היא נראית הרבה יותר צעירה מאיך שזכרתי אותה כמחנכת שלי לפני 19 שנה!! זה היה כל כך מוזר, שלא ידעתי אם לקרוא לה המורה **** או רק **** או אולי בכינוי שהדבקנו לה אז כילדים קטנים.. 

הזמן לבדיקות דם- נגמר לפני חצי שעה, אני בכלל לא הזמנתי תור, בכל זאת, ביקשתי להיבדק.

מבקש מהמזכירה, היא מעבירה אותי לאחות עם משפט שמרמז 'אין סיכוי', אני ניגש בכל זאת.

האחות מתנצלת, ואומרת שהיא סיימה כבר להיום, אני מחייך, אומר "תודה ויום טוב", ונפנה החוצה.

פתאום היא עוצרת אותי, "מה יש לך?", אני מסתובב, נותן לה את הטפסים, היא מכניסה אותי פנימה.

מתיישב על הכיסא, בחדר- האחות, ואסיסטנטית. 

האחות נראית לי מוכרת, צעירה, נאה, ונחמדה, אבל אני לא בטוח שזאת היא, בכל זאת, לא הייתי פה כבר שנתיים,
וגם אם היא זאת היא- היא לקחה לי דם רק פעם אחת, ככה שלא סביר.

אני שואל "כמה אחיות לוקחות פה דם?", האסיסנטית עונה "היא ועוד אחת, למה?"

האחות מרימה את הראש, אני פונה אליה "כי את נראית לי מוכרה".

האחות מחייכת במבוכה, "כן, אני זוכרת אותך".

המקום: שיעור התעמלות

המשתתפות: קבוצה מגובשת כבר כמה חודשים

ואז אני מסתכלת עליה שוב ואומרת לה- רגע, קוראים לך ככה? את אולי מורה למקצוע זה? כי נראה לי הייתי לתמידה שלך באולפנה....

היא מתכלת עלי- כן... יכול להיות....

מוזר- נראה לי שהיא נמכה מאז?

הפאדיחה הקלאסית זה ילד שבוכה וצורח במכולת שיתנו לו--- משהוא כלשהוא, לא משנה מה זה

אבל אני החלטתי שאני לא מתפדחת!

אז זה לא סיפור לשרשור הזה....

ברוך! אין לי פאדיחות!!!!!! מה עושים? מה עושים?

המקום: רופא

המטרה: ביקור רופא, לתת לו כרטיס קופ"ח כדי שיוכל לצפות בתיק שלי..

מה שקרה בפועל: נתתי לו כרטיס אשראי, הוא אמר לי שהוא היה שמח לקבל אותו, אבל זה לא יעיל לו כרגע לעזור לי

אז הוצאתי את הרב קו ונתתי לו...

אני נחנק מצחוק

אני דופק אצל השכנים דוסים מארץ הדוסים, 

האשה פותחת, והיא אומרת לי "שאאאלווווום" עם חיוך גדול מאוזן לאוזן

ואז היא פתאום קולטת שזה לא בעלה 

מורידה מהר את החיוך, "אה, סליחה חשבתי שזה בעלי"

לפני החתונה, המס' בבית של הורי בעלי היה שמור תחת השם שלו והצלצול שלו

ואז יומחד לא הרבה אחרי החתונה, הפלא' מצלצל את הצלצול שלו- ולא הסתכלתי במס'

ואני עונה בכזה "שאאאלום!! מה נשמע?" שמח וחמוד

ועונה לי חמי.. מפודח משו..

(מיד החלפתי את השם על המס' הזה..)

וקרה לי עוד פעם- שבעל של חברה התקשר אלי מהפלא' שלה, ועניתי לו בהתלהבות.. 

את המקרר של מיני

.

הרסתתתתתת....

אני הייתי בוכה

משהו מוזר כזה, שאפשר להכניס את הגלגלים פנימה, ואז יש לך נעליים רגילות.

פתחתי את הגלגלים, והחלקתי לי לכל אורך הקומה.

בשלב כלשהו, המסדרון מתחבר למסדרון אחר, ככה שיש 90 מעלות בינהם, ושדה הראיה- חסום.

אני מחליק במהירות, מגיע אל הפניה המדוברת- ובדיוק באותה שניה, מהמסדרון השני-

מגיע ראש הישיבה.

אני בולם את עצמי, נעמד על קצות האצבעות, ועדיין, בגלל התנופה- אני הגוף ממשיך קדימה.

אני נעצר סנטימטר ממנו, כמעט ונגחתי בו, אנחנו עומדים כמעט צמודים במשך שניה ארוכה של שוק חיים,

אני נרתע, זז אחורה, והרב ההמום צועק עלי "מה זה הקורקינט הזה! זה הורס את המרצפות של הישיבה".

את האמת- צודק.

מאז הנעליים שוכבות בארון...

שזה הופך את הספור לגרוע יותר... 

ואו..

צריך לראות כדי להאמין..

״מזה הקורקינט הזה?!?!? זה הורס תמרצפות של הישיבה!!!״ 

זה המשפט הכי ענק

השעה: שעת ת"ש
מקום: אי שם, ליד הגבול
המטרה: מוסיקה
מה קרה בפועל: אז אני יושב על מיטה מתקפלת באמצע האוהל ומקשיב למוסיקה באזניות, וזה שיר רוק קצבי, ואני מחקה עם הידיים את התיפוף ופריטת הגיטרות. פתאום אני שם לב שהמ"מ עומד מאחריי וצוחק, ואז הוא מוריד לי אוזניה ושואל, מה אתה שומע? ובדיוק התחלף השיר ליצירה של בטהובן..

 

ב"ה

יש לי כל כך הרבה..

הנה לקט של שני פדיחות שלי מהתקופה של צהל

בטירונות למדנו על אכזריות (טנק ישן בלי הקישקע שלו) ואני הצעיר הייתי בפנים וניקיתי הסמל שלי (דרוזי חביב) עומד בחוץ וקורא לי - "צא החוצה" ואני חושב שזה חבר שלי אז אני צועק "אהה' כפרע!!!! אני כבר מגיע"

לא נעים לא נעים..

עוד אחד

כשהינו בעזה הגיע הסמחט גיזרה לביקור היתי באיזה מוצב קטנטן וכולם ישנו, במקרה הייתי ער אז אנ ייוצא החוצה ורואה רכב, מישהו יוצא מהרכב ומתחיל לשאול שאלות בלה בלה בלה תנקו פה תנקו שם.

קיצר אני אומר לו רגע רגע רגע , גבר! מי אתה בכלל? אז הוא מסתכל עלי ואומר לי אני הסמחט גזרה ..

לא נעים לא נעים..

וזה ט"ש!!!

כשהייתי בשירות, נכנסתי לכיתה ג', והתחלתי לדבר.

אחת התלמידות: "אפשר לשאול שאלה?"

"בבקשה"

"את ערבייה?"

(אני תמניה עם ח' וע')

אני משוטטת לי בין שרשורי צמ"ע משועשעת בעליל

ולפתע מאחורי קול רשמי :"שלום מינימאוס"

אהמממ ומי זה היה ?

אקסרטא ביג בוס - מנהל המחלקה

אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה

זה היה בושות נוראות

וכן, זה מותר וכן רשמית זה מותר ובכל אופן ...

אבל יום אחד היא קרתה גם לי

עליתי על אוטובוס עמוס, הייתי גמורה מעייפות אבל נאלצתי לעשות חצי דרך בעמידה כי לא היה מקום.

לאט לאט יורדים עד שנשאר מקום פנוי אחד.

התיישבתי, לידי בן באזור ה20. 

פתאום אני מתעוררת.

קולטת את הראש שלי על הכתף שלו כשהוא מנסה להעיר אותי כי הוא צריך לרדת....

פה רציתי לקבור את עצמי.

ב"ה

עוד פאדיחה , לא שלי אלא של מי שישבה לידי..

אז עליתי על טרמפ מאזור קרית ספר/צומת שילת אני ובת עולים לרכב, אחרי בערך חמש דקות היא נרדמת לי על הכתף..אני כזה "טוב..מסכנה היא עייפה.." ואז הגענו לירושלים וצריך לרדת..

אז אני כזה "אחותי..אחותי.." לא נעים וואו כל כך לא נעים..

מסכנה היא כל כך התפדחה..

אבל הם עצמם לא שמו לב אליה..

ישבתי בחמשת המושבים האחרונים באוטובוס הכי בקצה.

מימיני דוסית חמודה, לידה דוס חמוד. אין קשר בניהם.

באמצע הדרך (נסיעה של 4 שעות..) אני קולטת אותם נרדמים אחד לשני על הכתף. השתדלתי שלא יתעוררו מהצחוק שלי

יחד איתי בטרמפיאדה- עמדה מישהי נוספת מהישוב.

עוצר רכב עם משפחה מהישוב, אלה ההורים של המישהי השניה.
התחלה היה ברור ללי שזה טרמפ, אז בלי לשאול, פשוט 

נכנסתי פנימה, התיישבתי בשקט, שמח שהטיול הביתה נגמר.

נוסעים, האמא מדברת בלחש עם הבת שלה שחיכתה איתי.
כנראה היא באה לאסוף אותה ואת חברה שלה (חברה שלה
עמדה בנקודה אחרת בדרך לישוב שלי) ובגלל שאני עליתי-

אין לחברה מקום. קברתי את הראש בחלון עד סוף הנסיעה.

טרמפ- חולה

* הייתי חולה, בחילות של תחילת הריון, מתה להביע הביתה מהלימודים

עומדת בטרמפיאדה

עוצר אוטו- שתי בנות עטות עליו, אני כזה לאחת מהן- סליחה הייתי קודם

עליתי נוסעים

פתאום הנהגת פונה מהדרך- לאחד היישובים. אני כזה- מה? את לא נוסעת לירושלים?

היא כזה- לא, וחבל שעלית כי הילדה האחרת היתה צריכה בדיוק לפה

אני - טוב סליחה.....

(ובלב אני כזה- טוב סליחה שאני חולה, מה את רוצה ממני? למה את צועקת  עלי? )

* במדרשה-

עם תינוק קטן קטן, כשהוא בכה- עשיתי לו ששששש ששששש

פתאום אני קולטת שכל הבית מדרש השתתקו

* לפני שנים... ממש שנים

התארחתי אצל מישהם בשבת

בליל שבת האבא הציע לכל מי שרוצה ברכה (גם לא הילדים שלו)

אז אני רציתי- והוא בירך אותי בלשים את היד > מעל (ולא "על") הראש שלי

(זה היה פאדיחה או זכות גדולה?)

פרץ בתנופה לבית של השכנים מתחתינו, הבהיל את השכנה שישבה על הספה מול הדלת.

באותו לילה היא הלכה ללדת (מעניין למה)

וזה היה בשעה מאד מאוחרת, וכולם ישנו, והוא פשוט הלך למיטה של השכן, וישן שם...

רק לחשוב איך הוא התעורר בבוקר... 

פתח את הלדת, עמד להכנס- פתאום הוא קולט שזה בית אחר...

ואני- כולי קפץ לי הלב  מי זה פותח דלת אם לא גנב? ומה איש נכנס לבית כשאני בלי מטפחת????

כאן המקום לספר פאדיחות מטפחות

התחל ! ו....

מכירות את הקטע שאת נועלת נעליים, באה לצאת מהבית, עומדת בחדר מדרגות- ומגלה שנשארת עם הקוקס מהלילה (בלי מטפחת, בלי תסרוקת, בעעע) ?

אני זוכר מי הוא..

ולא זכרתי..

ואז כשהוצאתי את הספר תורה והובלתי אותו לבימה,

פתאום אני שם-לב שכולם מנשקים את הס"ת ומסתכלים לרגליים שלי,

ואז אני קולט שעליתי להיות חזן עם מכנסיים קצרצרות.

חתונה של חבר טוב, נגמרה החופה, עולה לחבק אותו, שם לב שאקסית שלי מתחת החופה גם כן.

מעולם לא חשבתי ששנינו נבלה מתחת לאותה חופה...

שהגעתי לחתונה, ודיברתי עם חבר,

ואז בחורה אחת נפלה מהמדרגות ישר עלי,

ופתאום אני רואה שזו אחת שחתכתי אותה כמה חודשים לפני.

תשרי אצל הרבי. דירה של בנות. צהריים מוקדמים של יום שישי, אני מתחרפנת כהרגלי ושרה לי בקולי קולות.

דפיקות בדלת. בטח אלו בנות מהדירה, אני לא ממהרת לפתוח (יש קוד מבחוץ שפותח את הדלת)

הדפיקות ממשיכות, ואני תוך כדי שירה וזמר בצרחות!!! ניגשת סוף סוף לפתוח הדלת. 

ו... פה רציתי לקבור את עצמי.

בחור דוס, עם העיניים בנעליים שלו בערך... מגמגם משו כמו: יש לכם סתימה במקלחת.. באתי לתקן...

אבל שמעתי כמה סיפורים כאלה 

 זה היה בתשרי ס״ח? 

אז לפחות תתנחמי בזה שאת לא הראשונה שעושה את הפדיחה הזאת

הראתי למישו שיצאתי אתו סרטון חמוד של אחיינים שלי.

לא הכי נעים להסתכל יחד על המסך הקטנצ'יק אז הבאתי לו את הפלאפון.

פתאום הוא מחזיר לי אותו מהר.

אני קולטת שזה עבר אוטומטית לסרטון אחר שלי רוקדת... 

(הייתי צריכה להסריט את עצמי בשביל ריקוד שבניתי..)

בשביל ליטול ידיים

אי אפשר ליטול ידים ללחם בשירותי הגברים!

למה לא יכולים לשים את הברז בחוץ! 

אז מוודאים שאין אף אחד בשטח, נכנסים, נוטלים ידים מהר, ובורחים.

בעצם די אותו סיפור.

ושוב, הייתי עייפה ולא שמתי לב שנכנסתי לשירותי בנים..

רק שהייתי סגורה על זה שזה שירותי נשים ,אז כשנכנס מישו תקעתי בו מבט של "חביבי התבלבלת"..

הוא התחיל להיות גם בספק, פתח את הדלת ושיננו רואים שאני זאת שטועה..

אופס.

שפשוט הכי קרוב לו השירותי נשים

אז הוא לא דופק חשבון... הזוי!! 

ועד שאני הולך לשירותי גברים המנקה נמצאת שם

בס''ד

אז היינו תיכוניסטיות מתלהבות ומפגרות ואהבנו לשדך כל בן ובת שהיה ביניהם קצת שיחה..

אז היינו 3 חברות. אז אני וחברה שלי כל הזמן ירדנו על השלישית שהיא וההוא ובלה בלה..

ואז גם היה שלב שמישי תלתה שלטים ברחבי התיכון של X+Y ובלה בלה

ואז מישי מהם רצתה להתנקם בי גם...

ורשמה את השם שלי פלוס מישו בשומר מסך בחדר מחשבים...

וכל הזמן שיניתי את זה וזה חזרררר ושוב ושוב ושוב במשך שבועות [היא לא החזירה, כנראה בעיה במחשב]

ועד היום יש מצב שזה עוד שם...|מהנסחפים|

זה היה באיזה שבת משפחתית, שהיתה בבית הארחה, לפני כמה שנים (כבר הייתי אז בגיל תיכון)

דיברתי עם בנות דודות שלי שבגילי בדרך לחדרים ועצרנו לפטפט (כמנהג הבנות )

בינתיים עברו במדרגות אנשים, רובם מהמשפחה ומדי פעם מישהו עצר לדבר קצת.

אחד מהאנשים האלה היה דוד שלי (אבא שלהם)

הוא שאל אותנו שאלות וטפח על הכתף שלי בהסח הדעת,

ואז פתאום הוא קלט שאני לא הבת שלו.. אני לא יודעת מי התפדח יותר, אני או הוא..

סבא שלי מדריך בישיבה.

יומאחד הוא מתקשר לאבא של אחד התלמידים וגוער באזנו על בנו

ומבקש שיטופל עניין ההתנהגות שלו לאחרונה ונלילינההה..|וגו'|

קיצר האבא (מרוקאי שורשי) חוטף תכריזה של'חיים ומתחיל לצעוק על סבא שלי

"הבן שלי?? איך אתה מעז?? כפרעליו!!"ובלה בלה בלה...[חיקוי מרוקאי]

כמה שעות אח"כ מצלצל הטלפון הציבורי בישיבה (זה היה לפני שנים..)

כנראה האבא סיכם עם הבן על שעה שיענה או משו כגון זה..

הפדיחה היא שסבא שלי עבר שם והרים..

האבא,שלתומו חשב שזהו בנו,פתח בסדרת  קללות אסליות בירייה אחת אחרי השניה:

"אני אשרוף אותך!!!חכה תבוא הביתה אני הורג אותך!!מזה המדריך צריך להתקשר ככה לספר עליך????" וכו' וכו' וכו'..

(כן.אני גם מזועזעת.)

קיצר בסוףףף...סבא שלי אומר לו: אדוני,מדבר פה המדריך.

ואז הגיש את השפורפרת לתלמיד שחיכה לידו----------

והרוכסן פתוח! ברוך ה' שאין לי כבר פדיחות מעין זה חחח

לשיר בטרמפיאדות בקול 

ואז פתאום צץ מישו.

(הפדיחה הקבועה שלי)

״אז למה אתה יושב עם סנדוויץ מול המחשב בחדר?״  

זה עדיין טרי

ביישוב ששירתתי בו היה מקום יפה שמצאתי [רק בחודשיים האחרונים לצערי] להתבודד בו, בקצה של היישוב, חור שבד"כ אף אחד לא מגיע אליו והנה הסיפור מתוך כמה פדיחות שקרו לי שם בסגנון:

היה זה יום בהיר ויפה בעודי מתבודדת עם אבאל'ה ומספרת לו על ענייני דיומא, נכנסת ללהט של הרגע לאחר שאני רואה שאין אף אחד מסביבי, אני מקבלת לגיטימציה להרים קצת את הקול ונכנסת לזה..

אחרי זמן מה ששמתי לב שלא הסתובבתי לראות מה קורה מסביבי, החלטתי להסתובב ולבדוק ליתר בטחון לוודא שבאמת אףף אחד לא שומע ופתאום, הפלא ופלא, אני רואה איש צעיר, עלם חמודות עומד מאחוריי בשקט אחריי השיחים עם תיק בצורת כינור בידו , מציץ ומחייך [ופה הלב שלי פעם בחוזקה מעוצמת הפדיחה שהוא שמע הכל ]  אחרי שדפקתי לו מבט מוזר פתאום הוא הבין שזה לא הזמן שלו להיות פה והוא פשוט צחק ואמר סליחה ונעלם בתוך השיחים.. 

ואני עד היום בשאלות ותהיות- האם הוא בא גם להתבודד שם? ולמה הוא לוקח לי את המקום?!?! זה חתיכת חור איך הוא הגיע לשם בכלל... בטח הוא בא לנגן בכינור לטאטע.. צדיק?

יום שישי אביבי, אני בגן סאקר עם חברים (כן, חברים) משחקים, הכל נחמד.

פתאום אנחנו שומעים צרחות נוראיות של 'א-ב-א!!!!!!!', בהתחלה התעלמנו, אבל זה נהיה

חזק יותר ויותר, עד שזה הגיע לשלב מפחיד.

הלכנו לוודא שהכל בסדר, טיפסנו על ההר שם, ובין העצים עמדה לה מישהי דקיקה שהשתתקה.

באמת שאין לי מושג איך יצור כ"כ קטן מסוגל לעשות כ"כ הרבה רעש. 

אוי באמת פדיחות ועוד בגן סאקר מי מתבודד במקום כזה בצעקות??

ומה לא צנוע אם אני לא צועקת? אז מה אני אדבר לקירות..?!

יפה יפה..

הבית כנסת ברסלב ממוקם ליד חורשה. שאומרים שצריך לא להתבודד שם בקבוצות

וחורשה? לבד?

איזה מגניב!!!!!

פעם אוטו עצר לידי וביקש הוראות הגעה לאיזה מקום. 
אז נתתי לו והוא נסע. 
כעבור דקה נפל לי האסימון שנתתי לו כיוונים למקום הלא נכון בכלל. 
מיד עשיתי את הדבר המתבקש, ברחתי. 

אין סיבה שתברח

הייתי באוטובוס ומשהו שאל אותי איפה זה רח' **** אמרתי לו כשנגיע אני אגיד לך, הגענו, אמרתי לו זה פה, ההוא ירד וכשהגעתי לבית גיליתי שהתבלבלתי ברח', האמת שכאב לי עליו, כי זה היה קצת רחוק..

ובאמת שבאותו רגע הייתי בטוח שזה הרחוב

* נסעתי עם חברה באוטובוס, והנהג בלם בפתאומיות אז עפתי חצי אוטובוס, והנחתתי חייל עם כיפה גדולה ופאות וכו על הרצפה ונחתתי עליו...

* התבודדתי ובכיתי ואז הגיע ערבי לבדוק שהכל בסדר...

* כשהייתי בת 8- ראית מישהי מרחוק שחשתי שאני מכירה, אז רצתי וחיבקתי אותה מאחורה, ואז היא הסתובבה וגיליתי שזו לא היא...

* שאלתי מישהי בשבת מה השעה והיא הוציאה לי פלאפון לבדוק...

יש עוד, אבל זה מה שעומד לי עכשיו בראש...

* שיחקנו פרה עיוורת. והכיתה שלנו הייתה בדיוק מול המזכירות. אז תפסתי איזה מישהו . פתאום אני שומע קול נשי: סליחה.. סליחה.. 

*היו מבחנים על הבימה. דפקתי עליהם: אי עדיין לא עשיתי מבחן. פתאום איזה כמה השתתקו: מאד מענייין אותנו. (שכידוע להודיע הודעה דופקים על הבימה)

*היה לי חבר קוראים לו חננאל. המסך של הפלאפון נשבר. אז כתבתי בספר טלפונים חננאל התקשרתי. פתאום אני קולט שזה איזה מישהו מבוגר ששואל אותי מה אני רוצה מהחיים שלו. הסתבר שזה חננאל אחר....

הסיפור המלא>>>

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t616464#6828949

@ היה לנו מאמר באנגלית שהתחלק ל-4 חלקים.

יום לפני המבחן המורה שלנו שולחת במייל תרגום לחלק האחרון.

אני קוראת את התרגום שעילג בצורה מחרידה, תוהה אם זה מגוגל טרנסלייט ומגיעה למסקנה שלא,

יש שגיאות כתיב ומילים לא ברורות אז כנראה שלא.

יום לאחר מכן, המורה מחלקת מבחנים, ולפני שאני חושבת אני פולטת:

"המורה, התרגום לחלק 4 זה מגוגל טרנסלייט?"

עוד לא מספיקה לעכל מה שאלתי וכבר היא מגיבה:

"אוי, עכשיו ממש נעלבתי! העברית שלי אולי לא הכי טובה אבל גם לא גרועה עד כדי כך!"

קיצר, נתנה לי הרצאה ומבט שלא ידעתי איפה לקבור את עצמי.

@ שיחקתי באמצע שיעור ב'טמפל רן' וכל הגוף שלי היה בכוננות להגן על השחקן, עד שנפסלתי ואני בקול "לא!!!"

לפחות המורה לא הראתה שהיא שמה לב, אם אני זוכרת נכון...

@ שיעור פרטי. כל פעם במקום להגיד ריבוע אמרתי משולש.

    ובדוגמא לבניין 'הפעיל' תמיד חשבתי (ואמרתי) על 'השמיד'. בשלב מסוים הבנתי שזה נראה מוזר,

אז אמרתי למורה שאין לי מושג מה עובר עלי והיא נתנה לי מבט כזה של "שמתי לב..."

@ אחים שלי הצדיקים מנקים ועוזרים הרבה בערב פסח, יותר מהבנות, ומתוקף תפקידי כפולניה, אני אומרת לאח שלי איפה הוא צריך לעבור שוב כי לא מספיק נקי/ יש סימנים

אז היום הראתי לאח שלי איך ניקיתי את הארונות במטבח כדי שיבין את רמת הגימור שלה אני מצפה,

והוא כזה: "אה באמת? אז מה זה הפס הזה פה?"

מסתבר שמישהו לכלך (כי אין מצב שאני פיספסתי ) והיה כתם על המגירה!"

@ מישהי מהשכונה עלתה לאוטובוס ושמה כרטיס אשראי במקום רב-קו,

היא קלטה את הטעות והחליפה לכרטיס קופת חולים,

ושוב עלתה על הטעות וגילתה ששכחה את הרב-קו בבית....

פורים.אצל הר"מ שלנו אחרי סעודת פורים.רובנו עדיין שיכורים ברמה מסוימת.השמחה גוברת מרגע לרגע.. והבית שלו קטנצ'יק ואנחנו פווול.משמע לחץ אטומי.חבר שלי-חצי גמור מהיין רואה כתפיים של חבר ומחליט לעשות לו מסאג',למה לא?,אחרי כמה שניות שהוא עושה מסאז' הוא קולט שהחבר'ה צועקים לו - מה אתה משוגע??! תפסיק!! וכו' ומנסים להזיז אותו וכו'. והוא לא מבין למה עד שקלט שעשה מסאג' לרבנית.....

המקום: בי"ח, חדר של סבא

הסיטואציה: מנסה לפתוח ארונית קטנטנה ולא מצליחה

סבא קרה לאח הערבי "תעזור לילדה לפתוח את הארון" "הוא בא, פתח ברגע, (איזה רגע? רק הזיז את הזרת) ואמר "זה כאילו בצחוק, או שאני אזריק לך ברזל? |קשוח| , איך שנעלבתי... )

היה זה עוד יום של הרצאות משעממות אז חשבתי לתפוס תנומה קטנה לכמה דקות

תפסתי לעצמי עמדה נוחה עד שאני קולט שמעירים אותי שאני נוחר ויותר גרוע שמישהו הסריט את זה

גם לי זה קרה רק שפחות נחרתי חחחח צריך לגנוז את הדברים האלה לפני פסח

פעם לפני שיחה ראשונה עם בחורה,

שלחתי לה הודעה "מתי נוח לך שנדבר.."

ופתאום אחרי 5-10 שניות הבחורה כבר מתקשרת אלי,

התלבטתי אם לענות, ובסוף החלטתי שלא,

לאחר כ-20 דק' אני מקבל הודעה קולית,

המתעדת את כל מה שעבר עליה ב20 דק' האלו.

התפוצצתי מצחוק

כשעה אח"כ דיברנו, אבל שיחקנו אותה כאילו לא קרה כלום.

הקלטתי גם את ההודעה, שאם יהיה קשר רציני, אז אשמיע לה בשביל הצחוקים,

אבל בסוף נפרדנו ומחקתי את ההקלטה.

חברה שלחה לי סמס השואל לשלומי, בעיקר לאחר שקשר ארוך נגמר.

עניתי לה שקמתי מהשבעה על הקשר ואני ממשיכה הלאה.

קיצור, היא מחזירה לי: יעלי, שתיהי לי בריאה.. אני עכשיו בדיוק בשבעה על סבא שלי.."

כמה זהירות נדרשת מבן אדם?

אם היא שלחה לך הודעה מה שלומך, וענית לה תשובה לגיטימית.

מה הסיכוי שהיא אמורה להיות בשבעה באותו הרגע?

ואת גם כנראה לא היית אמורה לדעת מזה.

בתכל'ס, התפדחתי..

אם הייתי יודעת שהיא יושבת שבעה, לא הייתי מעזה לכתוב כך.

אין מה להשוות בין הכאב שלי לכאב שלה.

ואם כן, אז למה היא שולחת לך הודעה מה שלומך?

היא לא ישבה שבעה מבחינה הלכתית, אבל היה לה שבוע לא משהו (במילים העדינות..).

ולא משנה מה אני חוויתי, הקושי שלה גדול יותר.

דווקא אני חושב שההודעה שלה היא הלא יפה,

כי את לא ידעת כשהיא שלחה את ההודעה שהיא נמצאת בקושי, וענית תשובה לגיטימית.

והיא, כשהיא השיבה לך להודעה ידעה שאת נמצאת בקושי, ושלחה לך הודעה לא מתחשבת.

היא המקסימה פה, שחשבה עלי בתוך כל האבל.

אנחנו לא עושות תחרות, חלילה.

צריך לצאת מהחשיבה השכלית כדי להבין מה הפאדיחה (ולא משנה מי הצודקת בסיפור..),

אז עזוב..

עד היום לא התאוששתי מזה

התלבטתי אם את רוצה לפרסם בשמך

על הרצפה עם כמה חברות..מריצות ריכולים עצבניים על משהו שקרה לפני כן..

פתאום אני צורחת: "כן וואי איזה כלבה *****!!!" (בטון הכי עצבני ובוטה שרק אפשר)

אופסידייזי..

היא עמדה סנטימטר מאחורי.

התנצלויות וזה..ועדיין קשה לי להסתכל לה בעיניים.

למי שחשב על השרשור מגיע צל"ש!! הגיע בדיוק בזמן באמצע כל ההפיכה שעושים בבית..

חבר המליץ ולכן הצטרפתי לקבוצה מטיילת לשלושה ימים.

לילה, הכרתי בנות. הן ישנו באוהל ואני בשקש ליד.

באמצע הלילה היו רוחות פתאום אז נכנסתי לאוהל שלהן.

קמתי בבוקר, מסתבר, באוהל שלו שהיה ליד

מסקנה- לא ללכת מתוך שינה.

(צחקנו מלא, עבר, אבל... אויי...)

כיתה ח', הרב'ה (50-60?)מדבר איתנו בחדר אוכל, באיזשהו שלב יש צחוקים והוא תופס לי את היד ולא נותן לי לברוח, 

אני מושך בכח והוא נגרר עם כיסא הכתר שעליו הוא ישב, מכיון שהוא נהנה וצוחק, אני ממשיך עד ש-

כן הבנתם.

בזמן שהרימו אותו, אני נמלטתי לכיתה.

אחרי כמה דקות הוא מתייצב בפתח, "איפה יהושפט?" בחיוך כזה .

עליתי למונית שירות ומישהי מאחורי דרכה לי על השרוך של הנעל.

לא שמתי לב והמשכתי ללכת. כמובן שעפתי הישר אל זרועותיו של בחור חסון שצפה את הנפילה והתכוון למנוע אותה......... 

רציתי להראות לאחים שלי הקטנים סרטון שהעלו לפה, ערוץ 7, לא אמור להיות בעיות... 

איך שנגמר הסרטון מופעים קישורים לסרטונים אחרים שכולם עם תמונות של זמרות לא צנועות ל״ע 

ובדיוק אמא שלי מגיעה, רואה את זה ויוצאת עלי בקריזה.. לא נעים.

שחבר שלו תפס טרמפ לצפון.

בדרך, הנהג שואל אותו כל מיני שאלות על התנ"ך ואיפה כתוב כל מיני מצוות וחוקים כמו:

"איפה כתוב שצריך ללבוש כיפה?"

והבחור ממציא לו פסוקים, "בויקרא ד', פס' כ"ג, רש"י אומר "וחבשתם כיפותיכם לראשיכם..."

בסף הנסיעה הנהג שולף לבחור כרטיס ביקור, 

ומה רשום שם?

"פרופסור *** לתנ"ך".

כתוב "וילך משה" - וכי יעלה על דעתך שמשה הלך בלי כיפה?!

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זה נשמע שנקודת ההנחה שלך היא שזה "רע" שהוא הלך לשם. "לו הוא יודע" הוא לא היה הולך. אבל - לו הוא היה יודע... מה בדיוק?

(שהתורה בלבד חשובה לו).

אלא למה הוא כן שם לב!

הוא שם לב למקום שמחשיב תורה! למקום שהיא אוהלה של תורה!

לק"י

את התורה או מחשיבים פחות?

אם ככה, את טועה...

(ובכל מקרה, קשה לי להאמין שהוא מבין את ההבדלים בין ישיבות).

כי הוא באמת לא ממש מבין בהבדלים ובמה שלנו כל כך חשוב.

זה בעברית, וזה תורה. 

את זה היא מעריכה.

שהוא הלך למקום של תורה.

ואת זה גם את מעריכה.

עוד לפני שבודקים אם זה תורה שמשלבת ציונות או לא... מבינה?

ישיבת חברון פשוט מאוד גדולה, הרבה תלמידים, מקום מרשים, אז לקחו לשם. 

הוא הרי לא מבדיל ביניהם.

פשוט הגבתי ל"פרצוף העקום" שעשו פה בשירשור הזה, כאילו יש משהו פסול בלבוא ל"חברון"

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.