אז את מי רואים בבית המקדש ביום שני?

מארגנים מפגש פורום?

ולא סתם איזה מפגש

שאותו מקריבים גם כשאין בית מקדש- אם אפשר להגיע ולהקריב על הר הבית, ובטומאת מת שדחויה בציבור (בדקתי את זה )

כמו שצריך כהן מיוחס

וצריך בגדי כהונה עם תכלת

וצריך לדעת איפה המזבח

וצריך כהן גדול כדי שהציץ ירצה

וכו' וכו'

אין הרבה אנשים שמכירים את הנושא מספיק בעיון

אני ראיתי את הדברים בספר של הרב שטרנבוך

חלק מהבעיות אפשר אולי לפתור, חלק לא

כל נושא הוא סוגיה סבוכה בפני עצמה

חוברת קרבן פסח

איך אני אוהבת דוסים כמוך,

מרוב חששות הלכתיים- הם כבר לא מסוגלים לקבל שחלום יכול להתגשם...

אני לא יודעת לענות לך על כל השאלות

אבל מאמינה שיש מספיק ת"ח גדולים שחשבו על זה, ענו לשאלות- וגם מצאו פיתון טכני לכל זה

אז למה שלא נרצה להגשים חלומות?

צריך לשאוף למשהו כדי שהוא יתגשם.

ובלי ניסיונות מעשיים זה יישאר בגדר חלום.

לחיות בחלום - גרוע מאד.

צריך לקוות וצריך לשאוף

אבל אסור לעשות עבירות תוך כדי

והמשיח לא חייב נסיונות מעשיים שלנו

יש מחלוקת בראשונים אם המקדש יבוא מוכן מהשמים או לא

אבל גם אם אנחנו נבנה אותו, נוכל לעשות את זה עם הדרכה ברורה כשיבוא המשיח

השאלה איך

גם אני לא יודע באמת לענות על כל השאלות.

זה נושאים שבקושי למדתי בבקיאות, ויש בהם ה מ ו ן חומר

הבעיה שכשי ספק, כשיש מח' אי אפשר לומר, בוא נעשה, מקסימום לא יועיל לא יזיק

אם אתה מקריב קרבן לא כמו שצריך יש בעיה חמורה שנכנסת בטומאה

ויש על זה כרת על מה שנכנסת, כרת על מה שהקרבת בטומאה, חיוב מיתה בידי שמים על מי שאינו כהן\מחוסר בגדים שעובד

ואי אפשר בבית המקדש שאדם יאמר כל אחד והרב שלו, כי מדובר כאן על קרבן ציבור, של העם כולו.

ומוכרחים ללכת אחרי רוב רבני ישראל

ורוב הרבנים הרציניים נגד, בגלל בעיות הלכתיות שאי אפשר לפתור בלי אליהו הנביא

ב.  מדובר על קרבן יחיד שבא בכנופיה אין שום סיבה שלא אלך 

על פי הרב שלי אם הוא סובר שאני יכול וממילא חייב להקריב

ואם יהיה מחלוקת מה התכלת תלביש שני כהנים בשני סוגים של תכלת?

וכל אחד יבנה לו במה משלו?

בית המקדש הוא ליבו של העם, הוא קשר של עם ישראל בכלליותו עם הקב"ה, הוא לא מעשה של יחיד

אין לי מקור למה שאני אומר, אבל זה נראה לי סברא חזקה, וראיתי את זה כתוב במאמר של הרב שרייבר מאשדוד

ומה הבעיה ששתי קבוצות ישחטו כשלכל אחת הכהן לבוש

תכלת אחר? או שמזיזים את המזבח (לא מדובר על בניית קבע)?

וודאי כשצד אחד בסה"כ סובר שא"א להקריב אין סיבה שיחייב מישהו כרת.

(ואם יש סמכות לגזור עלי יש סמכות להכריע במח' הנ"ל)

כשאין מזבח לא מתחייבים כרת

ואם אתה לא יכול להקריב כי יש בעיה הלכתית אתה בדיוק כמו בדרך רחוקה

ולמעשה לא ענית כלום על הטענה שלי. זה סברא, שאפשר כמובן להתווכח איתה, אבל יש בה היגיון

נאמר את זה שוב, אני טוען שכל מה שהוזכר בגמ' שאדפ יכול ללכת אחרי רבו זה דוקא בהלכות שבת (במקומו של ר' אליעזר חוטבים עצים בשבת למילה) שהוא מצוה על כל יחיד ויחיד, ולא במצוה של ציבור

במצוה של ציבור ששיכת לכל הציבור יחד לא אומרים כך. 

וכל הלכות המקדש הם הלכות ציבור, מהסיבה הפשוטה שזה המהות של בית המקדש

אמנם לסברתך שמחלקת בין מצוה ציבורית ליחידית

אני פטור מבניית מזבח מצד מצות בניית מזבח אבל אם אני סבור שאפשר לבנות

אני חייב מצד הכשר מצוות פסח.

ואם (לדעתי) אני יכול לבנות ולא בונה אני חייב כרת.

יתכן שמצב כזה הוא עבירה על איסור לא תגודדו, והפיתרון הוא שחכמי ישראל ישבו ביחד ויכריעו ע"פ רוב, ואם הם יקבלו הכרעה שאסור להקריב, למרות שלדעתך זה חיוב כרת - "אחרי רבים להטות".

בעזרה, ככה שעל המזבח- זה לא כ"כ מדוייק,,,

ובלי זריקה אין כלום

זה מה שהתכוונתי.

לא הבנתי מה שהיא אמרה

במוצאי שבת התחלנו לשיר ולרקוד "שבוע טוב! שבוע טוב! מתחילים לנקות לפסח! לשם מצוות ביעור חמץ!"

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)