אז את מי רואים בבית המקדש ביום שני?

מארגנים מפגש פורום?

ולא סתם איזה מפגש

שאותו מקריבים גם כשאין בית מקדש- אם אפשר להגיע ולהקריב על הר הבית, ובטומאת מת שדחויה בציבור (בדקתי את זה )

כמו שצריך כהן מיוחס

וצריך בגדי כהונה עם תכלת

וצריך לדעת איפה המזבח

וצריך כהן גדול כדי שהציץ ירצה

וכו' וכו'

אין הרבה אנשים שמכירים את הנושא מספיק בעיון

אני ראיתי את הדברים בספר של הרב שטרנבוך

חלק מהבעיות אפשר אולי לפתור, חלק לא

כל נושא הוא סוגיה סבוכה בפני עצמה

חוברת קרבן פסח

איך אני אוהבת דוסים כמוך,

מרוב חששות הלכתיים- הם כבר לא מסוגלים לקבל שחלום יכול להתגשם...

אני לא יודעת לענות לך על כל השאלות

אבל מאמינה שיש מספיק ת"ח גדולים שחשבו על זה, ענו לשאלות- וגם מצאו פיתון טכני לכל זה

אז למה שלא נרצה להגשים חלומות?

צריך לשאוף למשהו כדי שהוא יתגשם.

ובלי ניסיונות מעשיים זה יישאר בגדר חלום.

לחיות בחלום - גרוע מאד.

צריך לקוות וצריך לשאוף

אבל אסור לעשות עבירות תוך כדי

והמשיח לא חייב נסיונות מעשיים שלנו

יש מחלוקת בראשונים אם המקדש יבוא מוכן מהשמים או לא

אבל גם אם אנחנו נבנה אותו, נוכל לעשות את זה עם הדרכה ברורה כשיבוא המשיח

השאלה איך

גם אני לא יודע באמת לענות על כל השאלות.

זה נושאים שבקושי למדתי בבקיאות, ויש בהם ה מ ו ן חומר

הבעיה שכשי ספק, כשיש מח' אי אפשר לומר, בוא נעשה, מקסימום לא יועיל לא יזיק

אם אתה מקריב קרבן לא כמו שצריך יש בעיה חמורה שנכנסת בטומאה

ויש על זה כרת על מה שנכנסת, כרת על מה שהקרבת בטומאה, חיוב מיתה בידי שמים על מי שאינו כהן\מחוסר בגדים שעובד

ואי אפשר בבית המקדש שאדם יאמר כל אחד והרב שלו, כי מדובר כאן על קרבן ציבור, של העם כולו.

ומוכרחים ללכת אחרי רוב רבני ישראל

ורוב הרבנים הרציניים נגד, בגלל בעיות הלכתיות שאי אפשר לפתור בלי אליהו הנביא

ב.  מדובר על קרבן יחיד שבא בכנופיה אין שום סיבה שלא אלך 

על פי הרב שלי אם הוא סובר שאני יכול וממילא חייב להקריב

ואם יהיה מחלוקת מה התכלת תלביש שני כהנים בשני סוגים של תכלת?

וכל אחד יבנה לו במה משלו?

בית המקדש הוא ליבו של העם, הוא קשר של עם ישראל בכלליותו עם הקב"ה, הוא לא מעשה של יחיד

אין לי מקור למה שאני אומר, אבל זה נראה לי סברא חזקה, וראיתי את זה כתוב במאמר של הרב שרייבר מאשדוד

ומה הבעיה ששתי קבוצות ישחטו כשלכל אחת הכהן לבוש

תכלת אחר? או שמזיזים את המזבח (לא מדובר על בניית קבע)?

וודאי כשצד אחד בסה"כ סובר שא"א להקריב אין סיבה שיחייב מישהו כרת.

(ואם יש סמכות לגזור עלי יש סמכות להכריע במח' הנ"ל)

כשאין מזבח לא מתחייבים כרת

ואם אתה לא יכול להקריב כי יש בעיה הלכתית אתה בדיוק כמו בדרך רחוקה

ולמעשה לא ענית כלום על הטענה שלי. זה סברא, שאפשר כמובן להתווכח איתה, אבל יש בה היגיון

נאמר את זה שוב, אני טוען שכל מה שהוזכר בגמ' שאדפ יכול ללכת אחרי רבו זה דוקא בהלכות שבת (במקומו של ר' אליעזר חוטבים עצים בשבת למילה) שהוא מצוה על כל יחיד ויחיד, ולא במצוה של ציבור

במצוה של ציבור ששיכת לכל הציבור יחד לא אומרים כך. 

וכל הלכות המקדש הם הלכות ציבור, מהסיבה הפשוטה שזה המהות של בית המקדש

אמנם לסברתך שמחלקת בין מצוה ציבורית ליחידית

אני פטור מבניית מזבח מצד מצות בניית מזבח אבל אם אני סבור שאפשר לבנות

אני חייב מצד הכשר מצוות פסח.

ואם (לדעתי) אני יכול לבנות ולא בונה אני חייב כרת.

יתכן שמצב כזה הוא עבירה על איסור לא תגודדו, והפיתרון הוא שחכמי ישראל ישבו ביחד ויכריעו ע"פ רוב, ואם הם יקבלו הכרעה שאסור להקריב, למרות שלדעתך זה חיוב כרת - "אחרי רבים להטות".

בעזרה, ככה שעל המזבח- זה לא כ"כ מדוייק,,,

ובלי זריקה אין כלום

זה מה שהתכוונתי.

לא הבנתי מה שהיא אמרה

במוצאי שבת התחלנו לשיר ולרקוד "שבוע טוב! שבוע טוב! מתחילים לנקות לפסח! לשם מצוות ביעור חמץ!"

מכל צד פוליטי (בין אם מדובר באחים לנשק או רבנים חרדים),

רק אנשים שמעריכים את חיינו פה יותר מכך שערכיהם ישלטו הם שותפים אפשריים לדעתי.

שיש כאן דו שיח בין חרשים. מכיוון שהתשתית, היסוד, כל כך שונה מהותית,

שאי אפשר לבנות עליו דיון, מבלי לדבר על הדבר החשוב ביותר:

מה פירוש להיות יהודי

מה זו אמונה (במקום התשובה: יש דבר חשוב יותר, אמונה,

הייתי אולי משנה ל: יש דבר יותר חשוב מהחיים;  א י ך  לחיות אותם

נכון כפי שעם ישראל צריך להחיות ו ה ת ח י י ב  לחיות.)

יש כאן ניגודים חריפים מאוד בין המראיינים

החילונים מאוד (אולי זה דבר טכני, אבל לפחות להניח כיפה

כדי לכבד את הרב והמקום; האם, להבדיל אלפי הבדלות,

בכנסיה, אם היו מבקשים לעשות משהו שמנוגד לאיך

שנכנסים לכנסיה - לא היו עושים זאת?) 

לבין רב שמטיח את הדברים חד וחלק.

מבינה למה הם הלכו לרב, אבל למשל אם

היו משוחחים עם הרב נויגרשל או כל אדם

עם סבלנות רבה ויכולת להביא את הדברים

כך שיסברו את האוזן לאדם הרחוק כל כך

מהיהדות - זה היה עדיף.

זה לא בדיוק נכון, כך הבנתי ושמעתי,

שהיחידות ה"נפרדות" - באמת נפרדות כל כך.

כדי לתת ליהודי שלא היה חשוף כלל לעולם

החילוני, את צרכיו בצבא, צריך להיות כך

שהממונה יבין ויסכים  ל ע ו מ ק, עם דרך

החיים שלו. עם הזהירות שלו. על הנשמה שלו.

הם, לענ"ד, לא הלכו לרב הנכון. אי אפשר לבוא

עם אפס ידיעה והבנה להשקפה היהודית הצרופה

לרב שחכם ככל שיהיה, ל א  אמון להסביר 

עם יהודים רחוקים כל כך.

אין ספק, שהם יצאו מתוסכלים, מאוכזבים

ואנטי, יותר מאשר היו קודם לכן.

הם מביאים את השביעי באוקטובר, כמו שיהודים חילונים רואים זאת;

היתה "פשלה" של הצבא, המחבלים המפלצתיים ניצלו זאת ועשו

ככל העולה על ליבם, כישמעאלים ועמלקים "גלות ישמעאל"

הרב נויגרשל. מומלץ.)

וזו כבר מקור לדו שיח של חרשים. כי אנחנו, כדתיים,

יודעים ומבינים שיד השם היתה כאן.

אז אם מלכתחילה מביאים את הנקודה החשובה כל כך

הזו, אולי קל יותר להבין את לעומק את ההתנגדות.

יש למשל דיעה שאומרת שעצם קיום המדינה הוא נס.

מדינה קטנטונת המקופת ברבבות שונאים שכל שאיפתם

היא להשמיד אותם  - ועדיין עומדת על תילה?!!

(ברור שזה לא רק הצבא שהצליח ומצליח לשמור על קויומה).

ובשביל נס צריך...זכויות.  המון זכויות.

אם כך, הוקמה כאן מדינה המושתתת על... נס,

אבל לא מכירה בנס הזה, עובדה, כמה הרבה

יהודים שאינם שומרי מצוות, חיים בה ואפילו

מתנגדים לכל המושג נס ולכל מה שכרוך בכך?

אז מבקשים מיהודים שכן שומרי מצוות ושאינם חשופים

ולא רוצים להיות חשופים לעולם החילוני וכל מה שכרוך

בו,  להתגייס לצבא שכולו מושתת על טבע? על כוחי ועוצם

ידי עשו לי את החיל הזה?

גם כך נלחמים בציפורניים לשמור איכשהו

על טוהר יהודי בתוך כל הכאוס הזה והטומאה

הזו..... אז עוד להיזרק למקום של כל היצרים

הרעים?   זה מאוד מורכב ולא פשוט.

הם לא יכולים ל הבין מה פירוש שיש

דבר שיותר חשוב מהמוות. בקושי אני

מבינה את זה. למרות שרואים זאת

בכל ההיסטוריה היהודית; שיהודים

העדיפו להקריב את נפשם ולא להיטמא.

אני די מרחמת על שני היהודים

האלה עם הרב, הם לא אשמים;הם לחלוטין

לא הבינו אותו ואת השקפת עולמו.

זה כמו להפגיש X עם Y. לא הולך. פשוט, לא שייך.

את צודקת לגבי העבר, אבל היום יש את חטיבת חשמונאים שהיא חרדית למהדרין.

את לא צריכה להאמין לי, פשוט תראי עדויות של חיילים משם.

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.