לי קרה משהו דומה לפני 6 שנים ומידי פעם עדיין עוברת מחשבה בראש.
(ב"ה שבכלל לא באותה תדירות, אבל בכל-זאת...)
ולגבי מה שכתבת (בהודעה המקורית) על זה ש "אבל אם זה היה רק בגלל זה (שהם יפים) זה לא היה נמשך כל-כך הרבה זמן".
דבר ראשון, לפעמים כן! כשזה מגיע ל"אהבה שתלויה בדבר", אהבה בגלל סיבה חיצונית וחולפת, כתוב שכש"בטל הדבר, בטלה אהבה". והדבר (היופי שלהם) עדיין לא בטל! הם עדיין יפים, ואת עדיין רואה אותם מידי פעם. אז אפילו אם זו רק התאהבות (לעומת אהבה) למה שזה יעבור? הגיוני לגמרי שהם עדיין גורמים לך להרגיש משהו אליהם!
דבר שני. יכול להיות שאת אוהבת/מאוהבת בהם לא רק בגלל איך שהם נראים? כלומר, אם את מכירה אותם טיפה מעבר למראה נטו, מן הסתם את מכירה צדדים מסויימים באישיות שלהם. ואם כך, הגיוני שתרגישי משהו אליהם, ואפילו משהו מעבר לאהבה שתלויה בדבר. הרי אישיות היא לא דבר חיצוני!
ת'כלס, אחת הסיבות לקיום של רגש האהבה הוא כדי שנאהב את מי שיהיה בן-זוגנו לשאר החיים. יכול להיות שיש בך משהו שחושב "הייתי רוצה שבעלי יהיה כמו ..." או "הייתי רוצה שבבעלי יהיו תכונות כמו שיש ב..." ? ושאת בעצם נמשכת לצדדים מסויימים בבנים הללו?
אם כן (ואם לא...) זה לא דבר רע. פשוט צריך לדעת איך לנתב את זה למשהו מועיל וחיובי.
את יכולה לבודד את המרכיבים בבנים האילו שמוצאים חן בעינייך, ולזכור שאת המרכיבים הללו היית שמחה למצוא בחתן פונטנציאלי.
פשוט תשתמשי במצב המעצבן הזה דרך ללמוד עוד טיפונת על עצמך ועל הדברים שחשובים לך.
יצא הרבה יותר ארוך ממה שתכננתי...
אני מקווה שזה עוזר!
בהצלחה!
חג שמח! חג שבו תצליחי לצאת לחופשי מכל הדברים שגורמים לך להיות עצובה.