את צריכה להבין שהחגים שה' נתן לנו הם זמני שמחה בכל מצב

אנחנו צריכים לשמוח מעצם החג. מעצם הוצאת ה' אותנו ממצרים

תנסי להתבונן בשכל מה המשמעות של הדבר

על מה בעצם אנחנו כלכך שמחים ומודים בלילה הזה

וככה תיבני לך שמחה פנימית 

שמחה הרבה יותר עמוקה ואמיתית

שלא תלויה בגורמים חיצוניים

אדרבה. דווקא כשאין דברים משמחים מסביב

זו הזדמנות נפלאה לבנות שמחה יותר שלמה

בהצלחה. וחג שמח  

גם אנחנו לבד בליל הסדר כמעט כל שנה כי כל המשפחה המורחבת בחו"ל... אני חושב שזה נחמד שהסדר הוא משפחתי שהרי כל השנה כולם בחוץ עם החברים ועכשיו זה רק המשפחה בלי כל ההמולה של המשפחה המורחבת.

אבא, אמא, שלושה אחים.

זה היה ליל הסדר הטוב ביותר איי פעם.

זה משפחתי ומצומצם, בלי בלגן, בלי טירוף של לארח-להתארח, 

כל אחד קיבל במה, והתפתחו דיונים סביב ההגדה עצמה.

זה היה ליל הסדר הטוב ביותר איי פעם.

אל תצמדי לדוג', המשפחה שלי לא עושה דברים אחרים,

כל משפחה- והנקודה שלה, הייחודיות שלה, וליל הסדר המצומצם... שלה.

תגיעי עם ראש פתוח, את לא יודעת לאיפה הלילה הזה יקח אותך.

'תחשוב טוב- יהיה טוב'- היא מתודה נכונה, אבל חלקית.

'תעשי טוב- יהיה טוב', מליאה יותר.

יש לך 2 אפשרויות, להגיע עם גישה של 'יהיה גרוע', ובמקרה זה אני רק אומר לך "בהצלחה",

או אופציה שניה, בה תבחרי לראות את החג הזה- כהזדמנות למשהו שונה, ותגרמי לו להיות שונה באמת.

הלילה הזה בידיים שלך

אל תכריחי את עצמך לשמוח-זה לא ילך 

אבל כן הייתי ממליצה לך לנסות להתמקד בנקודות טובות

(למשל:בסדר שעושים עם המשפחה המצומצמת יש גם הרבה מאוד יופי-כולם שרים ביחד באותו קצב,יש יותר זמן להתעמק במשמעות ההגדה,לשאול שאלות וכו ואפילו מספיקים להגיע לשולחן עורך בנחת.בלי הלחץ של סוף זמן אכילת אפיקומן...

תכיני לך פירושים וסיפורים להגדה  ותלמדי על החג שתוכלי להינות מהחג ומהמשמעות שלו !

ליל הסדר יעבור ..אבל ההרגשה של הבאסה ובכללי של איכשהו שזה חג שאני משום מה לא מתחברת אליו

ורק מחכה בהרגשה שהוא יעבור..

לא רוצה ככה!!

אבל לא מצליחה להשתחרר

אולי פשוט תתפללי על זה [זה עוזר מאוד] תתפללי לקבל את החג בשמחה כמו שצריך,שתצליחי להתחבר באמת,

קחי את זה בשמחה, יש לך הורים ואחים [לא מספיק?] תיהני איתם, כשתיהי נשואה בעז"ה זה כבר לא יהיה אותו דבר, גם זאת חוויה, הכל לטובה..!

ובאמת כדאי לך לשמוע אולי איזה שיעור או שתלמדי על פסח, כשאת לומדת יותר קל להתחבר לחג כי את מבינה את המשמעות שלו, זה חג מאוד מיוחד עם הרבה אורות, אם תרצי חברותא באישי על פסח אני פה בשמחה

תחושות מוכרות, בהצלחה.

ולנסות לפתור את זה

לנסות לראות איזה דברים טובים כן יש שם- ולתת להם להיות בלי שמשהוא אחר יעיב עליהם 

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!