יש לנו מנהג במשפחה לא לאכול חמץ עד מחר בצהריים
כי אנשים היו מוציאים את החמץ כבר ביו"ט שני, ואומרים שכבר תשש כוחו של פסח...
אז אין מימונה ואין כלום, וממשיכים לאכול מצה
רק מסתבכים כל פעם מה לברך עליה, כי הרי בכל השנה מברכים אצלינו על מצה מזונות
(למעשה אני מברך המוציא)
אנחנו נוהגים לאכול ישר חמץ...
והיום החמץ היחיד שהיה בהישג יד בצאת החג היה רק וויסקי 
. עכשיו חוגגים עם מופלטות חמות!!!
הוא לא ממש חסר לנו
דינה ל.בס"ד
אבל ב"ה אנחנו לא אוהבים מצות אז זה ממש לא בבאסה...
למעשה יש סיכוי טוב שנחזור לאכול חמץ רק בעוד שבוע או משהו כזה. (אבל קטניות בטח יהיו קודם 
)
אתם אוהבים מצות או לא?
אילה שלוחהאנחנו נוהגים בדווקא לאכול חמץ ומהר כדי להראות שמה שאנחנו אוכלים מצה זה בגלל המצווה
ולא בגלל שאנחנו לא אוהבים לחם
אלא מה , תנאי גמור הוא שקודם צריך לגמור לפרק את המטבח ואז לחכות שעות בתור
ככה שיוצא בדרך כלל לטעום לחמניה טריה באמצע הלילה בקרוב
שיר ידידתמשתדלת לא לאכול בשעות כאלה מאוחרות וחוץ מזה אני עדיין שבעה מסעודה שלישית של על האש.
סתם סתם ...
בנתיים זה עדיין לחם, אחר כך- זה יהפוך חזרה לקרקרים.
בקצרהלא מאמין. בטעות....
מסתבר שהודעה מספר אלף שלי הכילה פסק הלכה!
במחשבה שניה... זה דווקא דיי מגניב!
תכננתי משהו אחר. לא משנה. בפעם הבאה שאני אגיע לאלף. 
פצלוש של בקצרהא"א לכתוב דעת רבנים אחרים?
טנגענסקוצ'ינית =)אצל הוריי גם נוהגים לא לאכול מיד חמץ, אצל בעלי כן אוכלים אז יש פה לחם על השולחן אבל זה ממש לא מה שחסר לי כרגע.. עדיין לא אכלתי חמץ גמור..
ותן טלכאילו שעכשיו אני מסתער על החמץ
יש המון עבודה
צריך להוריד את כל הבית בחזרה מהסטודיו ולבית ולסדר את הבית
לא נראה שזה יגמר מתי שהוא
קוצ'ינית =)כדי להדגיש שזה לא "בל תוסיף"
כמו שבשמחת תורה לא עושים כלום בסוכה.
אז לא מסתערים על החמץ- מחכים לבוקר, אבל לא אוכלים מצה.
שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.
ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.
איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??
אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!
שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין
ספרים כאלה.
פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:
איך בונים אמונה.
נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר
משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)
ואת הרמח"ל (דעת תבונות).
חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.
שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.
לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא
תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)
הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח
את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.
בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין
אותך בנושא.
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
