הילדה שלי בת 3, מגיל 0 צורחת באמבטיה, כלום לא עזר
ניסינו הכל: מים חמים בכל הטמפרטורות, ממתקים, סיפורים,כלום לא עזר
היא צורחת שחם מידי שקר מידי שהיא מפחדת
לא מסכימה בשום אופן לשבת , רק עומדת ומוציאה את הראש החוצה ואי אפשר לשטוף לה את השמפו עד שממש בכח הזרוע
של שנינו אבא ואמא מצליחים לקלח אותה
מה עושים? מה יש לילדה הזאת? מי יכול לאבחן אותה?
מי יכול לאבחן זאת... בהצלחה!! נשמע קשה!!
נראה כמו בעיה תחושתית.
מציעה לך לקבל הפנייה למרפאה בעיסוק ולהתחיל משם.
אגב, איך היא בבריכה?
תני לה לשחק הרבה במים (כמו לעזור לך לשטוף כלים, לרוץ בממטרות, להשיט סירות בגיגית מים וכו).
אני פשוט שואלת למה היא חיכתה על גיל 3 לטפל בילדה שכנראה סובלת ממצוקה כלשהיא.
ממש לא התכוונתי לתת הרגשה לא נעימה. ואני מתנצלת אם כך הובנו דברי.
פעם הבאה אקפיד לעשות סמיילי קטן ליד
שמעתי על בעיה תחושתית אבל בחיים לא קישרתי את זה לאמבטיה
הרבה ילדים שונאים להתקלח, ולא חלמתי שיכולה להיות בעיה
כמה זמן לוקח עד שהבעיה חולפת?
יש פה עוד משהיא שעברה דבר דומה?
אבל כדי להיות בטוחים עדיף תמיד לבדוק ומקסימום לשלול.
לגבי מתי זה יחלוף- כמובן שאי אפשר לדעת מתי זה יחלוף כי עוד לא ממש יודעים מה הבעיה. יש להניח שעם טיפול נכון הבעיה תצטמצם, אבל רצוי להיבדק בהקדם על ידי מרפאה בעיסוק.
בהצלחה.
זה לא נשמע לי שיש לה בעיה תחושתית
היא כל הזמן "מפחדת", זה לא שהיא לא אוהבת מגע
נראה לך שיש לה בעיה מיוחדת עם מים דוקא?
במה זה מתבטא?
אתה חושב שהבעיה היא שהילדה מפחדת מהאמבטיה. ולא שהמים לא נעימים לה?
זה דווקא נשמע כיוון הגיוני... וכדאי לבדוק גם את זה...
הצעתי לה לשבת באמבטיה
והיא אומרת "אבל אני מפחדת"
לפעמים עוזר קצת שאני נותן לה יד
אולי תסכים להכנס באמבטיה קטנה בתוך האמבטיה הגדולה?
מענין ממה היא מפחדת, 
אולי סיפור טיפולי -לספר סיפור על חיה או ילד אחר ובעצם הסיפור הוא עליה. שיתוף הפעולה שלה תלוי גם ברמתה השפתית.
או למשל תציירו בדף: אמבטיה, ותספרו על הדובי(או כל חיה אחרת) שצריך להכנס פנימה, הידים שלו עם גואש ובשערות חול.
הופ-
דובי לא יכול להכנס. למה? הסבון כבר מוכן. הסבון נעים? (הילדה עונה) .........המים קרים? לא, הם חמימים ונעימים. דובי אוהב את המים?
ולנסות להשיג ממנה ביטויים שיעזרו להבין ממה היא מפחדת.
סליחה על החוסר רהיטות, אני טובה בלספר כאלה דברים בע"פ, מקווה שהבנתם את הרעיון.
או שרק ממים?
יש ילדים שהעולם מפחיד אותם (נתקלתי בכמה כאלו בגילאים שונים), וזה מתבטא בפחד מדברים שונים (אמבטיה, חושך, זרים, להיות בלי ההורים, מתקנים בגן שעשועים...). במקרה כזה לדעתי צריך לנסות להשרות על הילד תחושת ביטחון כמה שניתן, ויחד עם זאת להאמין בו ולעודד אותו (בעדינות, לא להכריח!) לעשות דברים בכוחות עצמו. (אם המצב חמור יותר, של ממש חרדה מדברים, יתכן וכדאי לפנות לבעל מקצוע)
אם הפחד הוא רק ממים (או אפילו רק מאמבטיה) האפשרות היחידה שאני מצליחה להעלות על דעתי כרגע היא שהיתה בעבר איזושהי חוויה לא חיובית בהקשר הזה שהותירה רושם. זו לא חוויה להיות חוויה שאנחנו (כמבוגרים) נפרש אותה כטראומטית. העולם של ילדים הוא קצת שונה. אפשר לנסות לברר איתה מה מפחיד באמבטיה (לא בזמן האמבטיה עצמה), לנסות לשאול שאלות מכוונות בכל מני כיוונים.
בהצלחה!
לא נורא ואיום, אבל כן פחדנית
למשל ניסינו לשים אותה בשירותים, בשביל שתרגיש מה זה (בכל זאת היא בת שנתיים וחצי!)
והיא רעדה מפחד, והסכימה רק עם חיבוק, וכשהורדתי אותה היא נשמה בהקלה
הביטוי שלה הוא "אני מחפדת"
דבר ראשון תבדקי- היא אוהבת חומרים?
גואש? דבק, מדבקות, חול,
האם אוהבת לשטוף ידיים?
האם כשמתלבשת יש לה מרקמים של בד שאינה אוהבת?
מתקשה לעבור מבגדי קיץ לחורף?
בקיצור, האם את רואה שהיחס שלה לדברים שהיא חשה, שונה מהנורמה?
אם את לא רואה רגישות כלשהי, כנראה הסיבה היא אחרת ולא ויסות תחושתי.
תבדקי האם האמבטיה מזמינה- היא מספיק חמה ונעימה?
אולי שורף לה השמפו בעיניים?
תנסי לדבר איתה על הפחד, ולנסות להבין ממה מפחדת.
מנסיון אישי כשהבת שלי היתה תינוקת היא היתה בוכה בקביעות בזמן האמבטיה.
פעם אחת היא לא בכתה והתברר שעשיתי את האמבטיה בחדר שלנו וחיממנו אותו יותר מהרגיל.
סופסוף לא היה לה קר.
עד היום היא רגישה לקור יותר מהרגיל.
זה מתחבר עם וואקומים לאמבטיה, יושבים בפנים (כמו נדנדה בגן שעשועים... רק מקובע)
ככה יש לילדה יציבות שם- לשבת ולא לברוח או להחליק
לא מזמן היה שירשור על טיפים לאמבטיה- תחפשי...
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
