בס"ד
|שם ידים על האוזנים|
לא לחשוב אסור לחשוב רק לא לחשוב 
אני מרגישה כבר כאילו אני צריכה לברוח מעצמי
מה אני בלי המחשבות שלי? הן מה שמגדיר אותי
ומה אני איתן? הן מה שמפורר אותי
צריך לברוח רחוק
יש אמת
בדברים שאת אומרת
אמת פשוטה
אל מול היד המכוונת
רק לנשום מול הים שיישאר אחרינו
יום נגמר
לילה שמביא לו התחלה חדשה (?!?)
בלבלה בלב
קשת רגשות אחת גדולה
זה זה
זה לא זה
זה הכל מוזר לי בפנים
רוצה את זה אבל מפחדת
מפחדת לפתוח את זה
מפחדת לצפות
ואולי זה לא
אולי זה לא נכון לי
אולי אני סתם משלה את עצמי
מפחדת לאכזב
אבל למה?
למה שאאכזב?
ככ הגיוני שזה יקרה וגם כל כך הגיוני שכן
וגם ככ הגיוני שלא והכל בסדר
יש לך את שלך
יש לי את שלי והוא מכתוב כבר מזמן
אז אין לי מה להילחץ.
להיות אני, לשדר אותי ובעזרת השם מה שצריך לקרות, ממילא יקרה
