מה תעשו?
(איפה תפסה אתכם הצפירה? אותי בשחרית
)
)אחד הרגעים הקדושים בשנה.
(אף אחד לא מדבר לשון הרע, אף אחד לא צועק,כועס. המוני ישראל מייחדים רגע לשישה מליון נרצחים.)
בקצרהבס"ד
אמרתי 2 פרקי תהילים
ואז פשוט עצמתי את העיניים ונתתי למחשבות לעלות.
(כמובן, בעמידה. אני רואה שלצערי זה לא כ"כ ברור)
תפס אותי באמצע הודעה ארוכה על היחס לניצולי שואה, אז חשבתי על זה בעיקר.. אמרתי גם פרק תהילים..
[ועמדתי..]
מושיקו
פתאום תופס את תפקיד האדם האחראי בצפירה.
סגירת מעגל של יצור מצחקק מלפני עשר שנים.
ואני עובדת באותם המקומות..
וזה ממש ממש הכעיס אותי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אז לא שמעתי,ופספסתי!
[קמתי מאוחר נו זה עדיף על כלום..!]
מצאתי את עצמי עומדת *** דקות עם עיניים סגורות, מנסה למלמל שם דברים ויוצאת מריכוז כל שניה מהצפירה...
שתי דקות לגמרי לא מספיקות.
ולמה צריך לומר תהילים דווקא אז? יש את כל היום חוץ מזה.
חשבון נפש, פרט ולאומי, חשיבה והתרכזות בזיכרון, בצער, והשתתפות עם כלל ישראל בצערו - זה דבר גדול מאד. ערכים יהודיים לגמרי. ועמידה בעת התרכזות ודבר חשוב - גם יהודי לגמרי. לא סתם תפילת עמידה היא בעמידה..
והזכות על עם ישראל מזה שכולם עושים ביחד משהו עם כוונה טובה - זה דבר גדול מאד.
[בשו"ת הרשב"ש כתוב לא לבטל אפילו מנהג שהיה באיזה מקום שזורקים ניירות בלוויה.. למה? כי עשו זאת לשם כבוד המת]
כשאני חושבת המחשבות שלי נודדות, ואני רוצה להתקבע על מחשבה אחת..
כשאני אומרת תהילים זה כאילו מפקס אותי על מה אני חושבת באותו רגע, ובקריאה אני חושבת רק על הסיבה שלשמה אני קוראת..
כשאני חושבת על השואה מהר מאוד אני יכולה להתגלגל לחשוב על דברים אחרים, לצערי.. [בחורה אסוציאטיבית ברמות אחרות..]
לכן קוראים תהילים 


אמרתי תהילים,
תוך כדי שכל התמונות המוכרות חולפות לנגד עיני 
עמדתי כיביתי את המסך וחשבתי, על השואה על הנקמה בנאצים - דור ההמשך (בל''ח כמוני)
ועל המחנות ועל סבא וסבתא... הי''ד
שום דבר
במקרה הייתי באוטובוס, והאוטובוס עצר
אני לא שמעתי את הצפירה, אבל באיזה שהוא שלב אשתי הפנתה את תשומת ליבי שיש עכשיו צפירה, אז קמתי
הייתי באמצע לקרוא, אז פשוט קראתי בעמידה
תלמוד בבלי מסכת ברכות...
איזו סוגיא?
הייתי באגדתות של פרק א'
"שום דבר" כשהציבור בצער..
אבל כנראה פה זה לא יעזור. לא פה מתחיל ולא פה ייגמר...
אז נשאיר את זה כך..
עמדתי, כמובן.
אני לא אומרת תהילים בשתי הדקות האלה. חושבת עליהם ועלינו.
על מה אנחנו עושים כדי לזכור.
זוכרת.
עומדת שתי דקות וזוכרת.
אני אוהבת להיות ברחוב בזמן הצפירה.
היום הייתי בלימודים, באמצע הרצאה. 300 סטודנטים עומדים (והיו שם מכל הסוגים: דתיים, חרדים, ערבים, עולים חדשים. כולם).
אין לי מושג למה, אבל אימצתי לעצמי את הפרשייה הזאת לזמנים ריקים.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
אני היום מצאתי את עצמי נוהגת על בגין- בדיוק בצפירה
עצרתי בצד דקה קודם
היה מרהיב לראות שורה של מכוניות בשולי הכביש, עוצרים, עומדים
זה היה לי משמעותי באמת, שאנשים אמיתיים בחיים- עוצרים, מכבדים, - הרבה יותר מכל טקס שהייתי אי פעם
רוני60אחרונהיש חוק שקובע את המינימום,
ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.
זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...
אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.
אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.
לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
אבל בגילי זה באמת אחרת
אני תמיד בתנועה
לחלום
להגשים
לשפר
להתמיד
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?