לק"י

אין לי כח לעצב.

אז אני אשמע עכשיו מוזיקה רועשת ולא אצא לבילויים, אבל לא אתעסק בזה יותר מידי (אם בכלל).

ואם זה עושה לך רע מידי- מותר לך לא להתעסק בזה (כאילו שאת צריכה את האישור שלי).

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

כדי להוציא את כלל ישראל ידי חובה.

כשמשהו מגיע מתוך תחושת אילוץ נפשי - 

אז גם כשמישהו בא ללמוד, מתוך סקרנות, עניין, כנות -

משהו טבעי אצלו בנפש - פשוט סולד מזה.

זה לא שאנחנו חלילה עיוורים לערך שבזה -

אבל זה מטיח לנו בפנים, את העובדה שבשאר השנה

יכולנו - בתור חברה - לגשת לנושא ממקום יותר אמיתי ומתעניין.

וזה לא קרה.

אבל לי מפריע בטקסים הענין שבעצם זה שקר

הכל בלוף אחד גדול, אין שום תוכן אמיתי לטקס

האמירות הנמלצות, התנועות המדודות

הכל הצגה אחת גדולה. אין שום דבר ספונטני וזורם

אין שם חיים, זה סתם חיקוי של רגשות. לא רגשות באמת

אני חייב לומר משהו אישי.

גדלתי אצל דת"לים, חונכתי אצל דת"לים אדוקים מאד בלאומיותם

ודיברו על המדינה ועל הצבא כל הזמן

ולא נכנס לי ללב בכלל!

הרי בכל זאת עברתי חינוך, לא?

זה פשוט לא הותיר רושם!

ותהיתי מה ההסבר לזה, איך יתכן שחינכו אותי למשהו ואני לא רואה את התוצאה

ויש לי הרגשה שזה קשור לזה

גם המחנכים עצמם נתנו תחושה חלולה, שהם לא מאמינים בעצמם במה שהם אומרים

וזה סוג של טקס, סוג של אמירה שיוצרים ועושים, ומכניסים את קדושת המדינה בכל רגע בלי קשר לכלום

אבל בפנים לא מרגישים את זה

זה פשוט כי "כך זה אצלינו"

(האמת - שווה שירשור חדש!)

אתה בא לכפור כאן בכל במושג של טקסיות?

(בהמשך לשרשור של שום)

מדברים על הטקסיות? הפסיכולוגיות שלכם (שלך ושל שום, עם כל הכבוד) על החינוך הדתל- הם בלוף גדול פי כמה. פרשנות של אדם אחד, פרטי שיכולה לחוות בהמשך את ההפוך לחלוטין.

את הסיפורים של ה"ראיתי שלא האמינו באמת, כנראה לכן כלום לא נכנס לי", לעולם, לעולם(!) אל תאשים את החינוך שקיבלת בבחירות שלך, כאלו או אחרות. המחנכים שלך מן הסתם לא דבילים, וכדאי להעריך קצת יותר כל אדם באשר הוא, גם אם דבריו , "לא נכנסו כי הם לא הרגישו לך" וגם אם היו שם אמירות אבסורדיות כומ "כך זה אצלינו" (וואלה! את המשפט הזה אתה יכול לשמוע מכל מחנכת חרדית בערך, אבל לעולם אני לא אקח מכך מסקנות שכאלה, לעולם)

לא דיברתי על הבחירות שלי, ולא האשמתי אף אחד

אני בחרתי את הבחירות שלי כי כך נראה לי נכון

אני מדבר על רגשות. חינוך טוב גורם לאדם להרגיש הרגשות, גם אם לא לעשות מעשים.

לדוגמא אם אדם שגדל בחינוך דתי עושה עבירה, זה בחירה שלו, ואין לחינוך יכולת לשלוט בזה, אבל אם החינוך היה טוב, לעולם הוא לא יעשה עבירות "מכל הלב", תמיד יהיה לו הרגשה רעה שתלווה אותו

אני דיברתי בדיוק על ההרגשה הזאת, שאני לא מוצא בליבי שום הרגשה ציונית, ואני תמה איך זה יתכן

את צודקת שיש מורות חרדיות שמדברות כך, ובאמת הן מחנכות גרועות מאד לדעתי. (כל מחנכת חרדית? חלילה!)

ועד כמה שידוע לי, הן גורמות לתלמידות שלהן לשנוא את המצוות. לא?

אהבתי את המשפט הסופי.

רגשות הן לא מדד לכלום, לא הוכחה ולא תוצאה, המשפט שהחינוך גורם לאדם להרגיש וכו' לא בהכרח נכון. 

"אם החינוך היה טוב יהיו לו נקיפות מצפון" או שאר ירקות? 

מי אמר? איך אתה בונה תיאוריות שלמות על סמך משפט שאתה לבדך המצאת ואין לו שום בסיס במציאות, לפח' לא בעייני אחרים?

נראה לי שזה נכון, 

את יכולה כמובן לחלוק עלי

אי רק מבקש שתחשבי על זה קודם, כי זה בכל זאת מצדיק הרהור נוסף

למה הערוץ החזיר את התאריך אחורה?

עריכה: היה כאן באג לכמה דקות

קראתי עשרות אם לא מאות כתבות שעשו על הרגשות הללו שאתה מדבר עליהן בקשר לחינוך החרדי/הדתי לאומי/החילוני.

זה הכל שטויות, מציעה לך לקרוא כמה מהן- ממש מצחיקות. ממש.

הוא לא אוהב טקסים ואת כל הטקסיות.

כאילו חובה לצאת ידי חובה ויום אחד בשנה להזדעזע/להתרגש/וכדו'

ואח"כ,

מי זוכר אותם?

מי זוכר את הכל?

צריך לחיות את זה.

--

(לדעתי זה האידיאל אבל כרגע אנחנו לא שם..)

ה"טקסיות" הזו באה לבטא חובה לאומית, שמעוררת הזדהות. יש עניינים שהכלל עושה ותופסים גם את הפרטים.

גם את יציאת מצרים צריך לזכור תמיד - ובכל זאת זה שכל שנה יש ליל הסדר, גורם להתחיותה אצלנו מחדש ברמה אחרת.

לא צריך "לסלוד" - אפשר פשוט להתעורר, ומכח זה גם ללמוד.

אני לא חושב שבלי זה מישהו היה "לומד" על כך יותר - כנראה ההיפך.

וזה אכן לא סותר שגם בשאר השנה ראוי לחוש יותר מה עבר עלינו, ולמה זכינו להגיע מתוך האפר הזה. להתבונן.

אבל איך אומר המשנה ברוה על ט' באב?.. "כדאי הוא בית אלוקינו להתאבל עליו עכ"פ יום אחד בשנה"...

איך להפעיל מנגנון הכרחי כמו טקסיות, בצורה שרק תפרה ותעודד העמקה

במקום לייצר לנטיה להעמקה - תדמית של משהו ארכאי, חנוּני,

ולהיות לרועץ במקום להועיל.

אני למשל צפיתי בחלק של "לכל איש יש שם" פה בערוץ - בעיני זה מחריד את הלב, מעורר עד תהום הנפש. ומשתף בצער האומה.

ויש עוד.

ובהיות שמדובר על טקסים לכלל הציבור, אז ברור שלא הכל יהיה "לרוחנו".

ובמוסדות חינוך, אתה צודק לגמרי שצריך להפעיל חשיבה מה רוצים להנחיל - ואיך הטקס יבטא את זה.

גם בנוגע לכך - גם (ואולי עוד יותר) בנוגע ליום הזיכרון לחללי צה"ל.

ואני מכיר כאלה שעמלים על כך בכל הרצינות לקראת דברים כאלו.

והיו לי קורסים שיצאתי, פשוט קמתי ויצאתי מהכיתה- כי התוכן לא התאים לי מבחינה נפשית 

פעם היה שיעור היסטוריה או משו כזה- שהמרצה הקרין תמונות של השליטים הגדולים של אירופה בתחילת המאה ה20

אז ביקשתי ממנו להעביר את התמונה ולא להרצות כשיש ברקע תמונות של רשעים

זה ממש הפריע לי! ממש היה לי קשה! 

הבעיה בטקסים שהם מלאכותיים

הבעיה בכל העברה ציבורית של חומרים רגישים- שעושים אותם לפי הרמה של האדם הממוצע, או של האדם שחוק-רגישיות-מטלוויזיה הממוצע- אז לאנשים יותר רגישים זה קשה מידי..... 

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת