לטובת הרימונים.

העובדה שרוצים לחסל אותנו צריכה להטיל עלינו אחריות

מי שקבעו את כ"ז בניסן ליום הזיכרון לשואה טעו פעמיים, אבל באורח פלא הוציאו מתחת ידם יצירה שכאילו תוכננה ביד אמן ומתוך רגישות היסטורית ודתית

לכאורה, יאמר לך יהודי בעל חוש זמנים עברי, לא לחינם ולא בטעות הוגדר חודש ניסן כולו כימים של שמחה שלא אומרים בהם תחנון ולא מתענים. ואין לזלזל גם במסורת הישיבות שאם איננה הלכה על כל פנים היא מסורת של דורות, שעיצבה את החודש הזה כולו לימים של פגרה ושאיפת אוויר יערות וריחות טבע. בסופו של דבר אנחנו עדיין תחת חופתם של החירות והאביב, הזוג הצעיר והמקסים שהתורה ציוותה עלינו להקפיד לזווג אותו כל שנה מחדש. כל כך הרבה שמחה ושירה ואהבה יש בחיבור הזה, שכמו כל זיווג הוא מקרין על סביבותיו וזקוק לימי הכנה והתרגשות לפניו ולימי שמחה וספיגה אחריו. ניסן כולו הוא ירח הדבש של החירות והאביב, ואם תרצו להעז אפשר לומר שלפי הפשט זוהי בעצם המצווה הראשונה שנצטוו ישראל. 

ולכאורה הנה באה מדינת ישראל הצעירה והחצופה, ולכאורה בלי שום רגישות לסביבה (ויש אומרים שגם לעניין מרד גטו ורשה התאריך הזה בכלל מוטעה), הביאה עלינו את המעבר הזה שמטלטל אותנו בבת אחת מזמן חירותנו ישר לאושוויץ. לכאורה. 

חיילים בטקס יום השואה ביד ושם, אמש צילום: EPA

ועד כאן הלכאורה. 

בדיעבד, באורח פלא, זה יצא נכון מאוד כאילו תוכנן ביד אמן וברגישות רבה לקולות הלוח ולתהפוכות ההיסטוריה. אכן, לא פשוט לנפש המעבר המטלטל הזה, אבל זה כל העניין המאוד לא פשוט של החירות והשואה והתקומה. באמת מי שקבע את היום הזה חשב בטעות רק על זכר השואה ולא על תמונת הלוח הכוללת, וביקש בטעות למקד את הזיכרון בגטו ורשה ולדחוק לשוליים את אושוויץ וטרבלינקה, אבל כוונתו לא יצאה אל הפועל וכאילו מאליה נוצרה השרשרת השלמה והמטלטלת שכולה צפירה עולה ויורדת של ימי הספירה והצפירה והדגלים והמשואות ובתי הקברות והזיקוקין וירושלים של זהב. והכול מעורבב ומחובר ולא משאיר רווח לנשום ולהרפות. זה לא המקרה היחיד שבו בדיעבד מתגלה במעשיהם של מייסדי המדינה החילונים איזו הבנה דתית עמוקה יותר מזו של תופסי התורה. אפשר לקרוא לזה אינטואיציה או סייעתא דשמיא או אפילו מין רוח הקודש, אבל מי שהעז וראה בשואה פן נפלא ונורא ולא מובן של 'אתה בחרתנו', היה נתן אלתרמן ולא הרב הראשי לישראל. ומי שעשה את החיבור הקשה לעיכול אבל המדויק מאוד מבחינה דתית, בין יום הזיכרון לחללי צה"ל ובין יום העצמאות, היה דוד בן-גוריון. בדיעבד ואולי בלי משים, יצר יום השואה בתוך הלוח העברי לדורותיו את השרשרת השלמה של ימי הספירה והצפירה, שלא רק מספרת לדורות הבאים את סיפור יציאת מצרים החדשה, אלא מאירה באור חדש ובמובנים חדשים גם את שני קצותיה העתיקים, קצה החירות וקצה קבלת התורה. 

הלקח העיקרי שצריך להפיק מהשואה, הוא שהשואה אפשרית. ודבר כאילו כל כך פשוט צריך בכל זאת להיאמר מפני שאנחנו עלולים להתבלבל. בצדק אימצנו את ביטויו של ק. צטניק "הפלנטה האחרת", בצדק אנחנו משתמשים בביטויים כמו "שטנים ומלאכי חבלה" ו"החיה הנאצית". השואה אכן הייתה במובנים רבים אירוע בלתי נתפס במוח האנושי וחסר תקדים בראי ההיסטוריה. יש צורך בביטויים החריפים שמבקשים לבדל את השואה ולא לתת לה להיבלע עם השנים בתוך שאר פרקי ההיסטוריה. 

אבל כל זה נכון רק כשעוסקים בלימוד ובשימור ובזיכרון. כשמדברים על המציאות כמות שהייתה, אסור להתבלבל: השואה לא התרחשה על המאדים ולא בצדו האפל של הירח, אלא פה על כדור הארץ, הפלנטה שלנו. כל זוועותיה הבלתי נתפסות לא בוצעו בידי מלאכי חבלה ולא בידי חיות, אלא בידיהם של בני אדם. רובם היו אנשים רגילים וישרים ואפילו בני תרבות, עד שסחפה אותם הרוח השטנית. הרוע הבלתי נתפס של הנאצים ועוזריהם איננו סיפור מעולם אחר. הוא התרחש במציאות, ופירוש הדבר שהוא אפשרי ויכול להתרחש שוב. יתר על כן, האמונה התמימה של אנשים שדבר כזה הוא בלתי אפשרי היא מה שהופך אותו לאפשרי. צריך להיזהר מהאמונה התמימה הזו. 

זה לא אומר שנכון להשוות כל רשע להיטלר וכל עוול לאושוויץ, אבל בהחלט נכון שצריך להאמין ולהתייחס ברצינות למי שאומר במפורש שבכוונתו להשמיד אותנו, ולנקוט צעדים בהתאם. בשואה התגלה שהמרחק בין חברה המבוססת על הגינות ויושר ובין אוסף פראי של חיות אדם רצחניות, עלול להיות קצר ביותר. הרוע המוחלט מסוגל לסחוף אליו מיליוני אנשים בבת אחת ובהפתעה כמו נחשולי צונאמי ענקיים. אם את הלקח הזה לא נלמד, לשווא היו כל מסעות הזיכרון וכל היד והשם. 

ועוד התגלה שמבנים יציבים וחזקים ובעלי כושר עמידה, כמו הצבא הצרפתי או המדינה הפולנית, עלולים להתמוטט בבת אחת כמו בלון שהאוויר יצא ממנו. כשהרוע צובר כוחות הוא יכול למוטט מן היסוד ובמפתיע גופים בעלי ביטחון עצמי שיש לו על מה להסתמך. 

זוועות השואה עלולות לשוב צילום מתוך הויקיפדיה

ואני לא מתכוון בזה רק לרוע של איראן הגדולה והכמעט גרעינית. צריך להאמין גם לאסמאעיל הנייה, החבר החדש של הפרטנר שלנו, האומר וחוזר ואומר שהתוכנית לטווח ארוך היא לחסל אותנו. אנחנו נוהגים לזלזל בו כי בסופו של דבר הרי ישראל חזקה ממנו עשרות מונים. בכלל אנחנו שומעים הרבה את פזמון ישראל החזקה. ישראל מספיק חזקה כדי לשחרר אלף רוצחים, ישראל מספיק חזקה כדי לסגת מגב ההר, ישראל מספיק חזקה כדי לעשות ויתורים מרחיקי לכת כאלה ואחרים. לא טוב לחיות בחרדה מתמדת אבל לא פחות מזה רע לחיות בביטחון מופרז. טוב לומר ולדעת שאנחנו חזקים ולא טוב לרעוד מפחד כעלה נידף, אבל בין לקחי השואה צריך לזכור שאנחנו חזקים כל זמן שצונאמי לא מתרחש. 

בתמונה הגדולה אנחנו שישה מיליון וחצי יהודים מוקפים ב-250 מיליון ערבים, במאזן הכוחות האסטרטגי אנחנו דווקא הצד החלש, וזה מחייב אותנו לחיות בחרדה אחראית. אנחנו המדינה היחידה שיש לה אויבים שאשכרה מתכוונים ברצינות לחסל אותה, ואנחנו לא מעצמה. ממש לא. זה לא צריך להפיל עלינו פחד, אלא להטיל עלינו אחריות ולחייב אותנו לשמור ככל האפשר על מרווחי ביטחון. הראשון שבהם הוא הידיעה שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס של זלזול מתוך תחושת חזקים לנצח בשעה שאבו-מאזן מתחבק עם חמאס ומתנשק עם הג'יהאד האסלאמי. אנחנו לא מוכרחים לקרוא להם היטלר, וזה גם לא רצוי, אבל חייבים להגיב על זה באופן קיצוני וחריף מאוד המבטא חרדה אחראית. 

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

 לק"י

ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)