היה לך בטח כמה דרושים לליל הסדר

ואם אתה רוצה לפתוח דיון מעניין,

אז אפשר לדון במשנה של רבן גמליאל,

לגבי, איך יכול להיות שהלכה פסוקה ומבוררת, משתנה מאדם לאדם.

קרדיט למופים (קנייבסקי)

משתמע שאין שום פסוק שמלמד שבימות המשיח צריך לקרוא פרשת ציצית...

בגמרא ששואלים מתי ימות המשיח יש 2 תשובות.

שיפסיקו להישבע בשם ה' אלוקי הישראל המוציאם ממצרים וישבעו בשם ה' אלוקי ישראל שגאלם וקיבצם מכל ההארצות (לא זוכר את הנוסח המדוייק)

אפשרות שניה פסוק הנחמה : ואתם הרי ישראל ענפיכם יתן פריו - בשעה שארץ ישראל מוציאה פירותיה אין לך קץ מגולה מזה (שוב לא נוסח מדוייק)

המסקנה הנובעת מכל זה הים שכיום אין לנו שום מקור לקריאת שמע כלל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (לא לקריאת שמע, לפרשת ציצית)

מי שיאמר לי עדיין זוכרים את יציאת מצרים - בגמרא על לא יקרא שמך עוד יעקב מביאים את הפסוק הזה ומוכח שם שלא ישכח אלא הגאולה השניה תהיה העיקרית

חבר'ה אנחנו בימות משיח + פטור מקריאת פרשת ציצית. איפה הרב שיהיה לו אומץ להכריז על ממעות הלככתית כזת לביטוי ימות המשיח?!?!?!

הגזמת!

ולמי שלא הבין

יש מצוה לזכור יציאת מצרים בכל יום, ובשביל זה מזכירים יציאת מצרים, שכתוב בה בסוף יציא"מ

ויש מח' תנאים מה לומדים מהמילה למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים "כל" ימי חייך

דעת בן זומא שלומדים משם שגם בלילה צריך לזכור יציאת מצרים

ודעת חכמים שלומדים משם שגם בימות המשיח צריך לזכור יציאת מצרים

(עד כאן מופיע גם בהגדה)

והגמ' אומרת שבן זומא תמה על חכמים, שבפסוק מבואר שכשתגיע הגאולה לא יקראו להקב"ה "האלוקים שגאלנו ממצרים" אלא "האלוקים שגאלהו מכל הארצות"

ומשמע שבגאולה העתידה באמת כבר לא יזכרו את יציאת מצרים

וחכמים עונים שיזכרו את יציאת מצרים גם אז, אלא שזה לא יהיה העיקר, אלא יציאת הגלות עיקר, ויציאת מצריפ טפילה.

עד כאן הגמ'

ולהלכה אנחנו מזכירים יציאת מצרים בלילות, כלומר שאנחנו עושים כמו בן זומא

ולפי זה טוען רבינו המחכה לו, שאנחנו סוברים כמו בן זומא לגמרי, ובימות המשיח כבר לא צריך להזכיר יציאת מצרים 

ועכשיו כיון שלדעת הציונים כבר הגיעה הגאולה, וכבר הקב"ה קיבץ חלק מעם ישראל לארצו, הגענו לימות המשיח, וכבר לא צריך לזכור יציאת מצרים בזמנינו.

המשיח, לא דיברתי על גאולה.... מחילה אדון מופים....

ב אני רבינו המחכה לה ולא לו

ג אנחנו אכן פוסקים כבן זומא....

ד לא ענית עניינית, הבאתיגמרא ששואלת מתי נקרא ימות המשיח, ואנחנו היום בתקופה העונה על 2 הקריטריונים.

אשמח לתשובה עניינית

אמרתי בהתחלה שלא למדתי ברמה הזאת

רק שכיון שכתבת קצת בקיצור, ניסיתי להסביר לציבור מה התכוונת

והגמרא שהבאת על ימות המשיח לא ידועה לי. היא לא מופיעה שם, כך שאת זה לא העתקתי בשמך, כי אני לא יודע על מה מדובר

על הרי ישראל ענפכים תתנן פריו...

ואצלך בברכות גם חכמים וגם בן זומא מסכימים.

הרי מה שואל בן זומא? "אמר להם בן זומא לחכמים, וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח? הלא כבר נאמר הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה'..."

משמע זה ימות המשיח לדעת שניהם!

הסבירו לו לא שתעקר ממקומה אלא קיבוץ גלויות עיקר ויציאת מצרים טפלה - וזה מה שנקרא ימות המשיח. ולחכמים הסיבה שאומרים פרשת ציצית(יצ''אמ) היא שלא נעקרה ממקומה. 

היוצא מהגמר בברכות + הגמרא בסנהדרין = שהיום תאורתית אמורים לבטל את פרשת ציצית (ואולי לשים במקומה פרשה אחרת שמדרת על קיבוץ גלויות כגון ושבת עד ה' אלוקיך ושב ה' אלוקיך את שבותך ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך שם....

קודם כל אביא את המקור-

"ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר (יחזקאל לו, ח) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'"

אבל זו לא הגדרת הגאולה, זה סימן לגאולה קרובה, כפי ההקשר שם בגמרא (שמביאה סימנים לגאולה, שחלקם הם אפילו צרות), וכפי שמסביר רש"י -"מגולה מזה - כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר:"

לא יותר

עדין אין רוב ישראל בארץ ישראל, וזה גם לא מתקרב לזה

העליה לארץ לא משמעותית כל כך,

וההתבוללות לא ממעטת את מספר היהודים, היא רק גורמת שלא נדע מי הם

(שהרי כל אשה יהודיה תלד ילדים יהודים, בין אם אם תתחתן עם גוי או עם יהודי)

כתוב שיהיה קיבוץ גלויות אתה מכחיש שזה קיים? כתוב שידיעת ה' העיקרית היא לא ''י יציאת מצרים אלא על ידי קיבוץ הגלויות (בעיני העמים)

האפיפיור האחרון הוציא "פסק דין" שבו הוא כתב שנוכח הביקור שלו בארץ, ומה שהוא ראה כאן אין אפשרות לאמר שאלהי הארץ עזב את היהודים י כל הנבואות הכתובת בתנך התקיימו. הוא מצא תאוריה אחרת מאד מאד מסובכת למה הנוצרים צודקים אבל הוותיקן - גויי הארץ רואים, ונדהמים מקיבוץ הגלויות הזה...

את הדבר הזה שמעתי במסיבת חנוכה בכיתה יא' מהרב דוד חי הכהן שבא לדבר אצלנו בישיבה, הוא חר מכנס בין - דתי שבו נציג האפיפיור סיפר את זזה!

כשהרמב"ן עלה?

כשעלו החסידים?

כשעלו תלמידי הגר"א?

כשעלו 'חובבי ציון'?

והנה זה התקיים כי שעלו חובבי ציון, תלמידי הגרא או הרמבן לא היה כזאת תדהמה בעולם וואוו ה' מקבץ גלויות. אבל היום כן!

מדינת ישראל היא מדינתת המהגרים הגדולה בעולם.

הוותיקן הודה בזה שיש קיבוץ גלויות... מה אתה צריך יותצר מזה?

הרב שרקי אומר שאם היה לנו כח היינו מבטלים את פרשת ציצית,

אבל כיוון שזה יגרום לפירוד בעם  אז לא עושים זאת...

למרות שאני לא מספיק מכיר את הסוגיה,

שמעתי את זה בשיעור כשהייתי על טרמפ!!!

מכיוון שאנחנו בימות המשיח לא צריך להזכיר את יציאת מצרים!!!

על אתחלתא דגאולה שמעתי.

לא ידעתי שיש כאלה שסוברים שכבר נגאלנו לגמרי!

[בכל הכבוד]

שמעתי את זה בטרמפ ועליתי באמצע השיעור, אבל זה מה שהבנתי ממנו...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t633809#7078809

מתסיסות, מסיתות וכו

בכמ חובה למחות ולמחוק

נראה לי שהגמרא שם שמדברת על ימות המשיח, מדברת על ימות המשיח בדווקא - הזמן שמלך המשיח, או בניו אחריו, מולכים.

(יעויין שם בירמיהו, בפסוקים הקודמים שם על מה מוסבת המילה לכן).

ולגבי הסברה בדברים, באיזה מובן יכולה להיות גאולה שיציאת מצריים תחשב טפלה לה?

אפשרות ראשונה, בניסים. גאולה של ניסים גדולים יותר, ולכן היא תעורר יותר התפעלות. ודאי שלא נעשו בקיבוץ הגלויות של הדורות האחרונים ניסים גלויים יותר מעשרת המכות וקריעת ים סוף.

אפשרות שנייה, בשלמותה של הגאולה עצמה. שלמותו של המצב שהוביל אליו קיבוץ הגלויות (וכך נראה לי מהפסוקים), גם בזה, עדיין לא הגענו למצב שיציאת מצריים תחשב טפלה לקיבוץ הגלויות שלנו. 

כמובן, אנחנו מצפים להמשכו של התהליך.

לא עיינתי (בפסוקים).

אבל אהבתי

כמדומני זה אוטוטו

כשיעמוד מלך מבית דוד, ויהיה הר בית ה' בראש כל ההרים, ובית המקדש בנוי על תילו, וכל ישראל וכל הגוים עובדים את ה'.

קץ מגולה-זה רק אומר שאנחנו קרובים זה לא אומר שהגענו לימות המשיח.

לימות המשיח בהגדרה הכי פשוטה, יש תנאי בסיסי, שיהיה לך מלך מבית דוד שנמשח בשמן המשחה ומולך על כל ישראל מקטנם ועד גדולם, בכל ארצותיהם, ואין גוי שיכול לעמוד מולו.

כמו ביבי.

איזה הלכות של ק"ש הגמרא לומדת מהפסוקים, ואיך?

[אתה יכול לענות לפי כל הדעות, או רק לפי הדיעה שנפסקה להלכה]

[וכפי שכתבתי אתמול, אלא הייתי צריך ללמוד את הגמרא כדי לשאול את השאלה הזאת, ואפילו לא לדעת לענות עליה בעצמי].

אתה מזכיר לי את השאלות ברבנות 

"מה הדין אם נשבר צומת בהגידים" (סימן שלם)

"צייר לי ריאה, וצרף את טרפותיה" (5 סימנים עם למעלה מ40 סעיפים)

אבל בקיצור, שמע - השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך מסקנת הגמ' שיש שלוש דעות - ר"מ סובר שלא צריך להשמיע לאזניו, ר' יהודה סובר שצריך לכתחילה להשמיע ואם לא עשה כן בדיעבד יצא, ור' יוסי סובר שגם בדיעבד לא יצא

והיו - דעת רבי שצריך שיהיה דוקא בלשה"ק ודעת חכמים שאפשר בכל לשון

והיו\הדברים - צריך לומר ק"ש מסודר ולא למפרע

על לבבך - צריך לכוין בחלק מק"ש, י"א פסוק ראשון, י"א עד המילים על לבבך וי"א עד סוף ךרשה ראשונה

מלבד זה נחלקו ר' יאשיה ור' יונתן בפרשה שניה אם צריך לומר את הפרשה ולא צריך כוונה, או שצריך כוונה ולא צריך לומר בפה

בשבתך בביתך - דוקא בשבתך שלל, אבל עוסק במצוה פטור מן המצוה

ובלכתך בדרך -  דוקא בלכתך שלך אבל חתן עד ארבע לילות טרוד כשהיא בתולה בטירדא של מצוה ופטור

ובשכבך ובקומך - לב"ה שצריך לקרוא בזמן שכיבה ובזמן קימה, ולב"ש שבבוקר יקרא בעמידה ובערב בשכיבה

דוקא יצא לי די קצר

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)