אז ראוי לציין כמה דברים:

ראשית רק בשבעת הימים הראשונים לאחר הפטירה, נכון להדליק נרות לעילוי נשמה בבית הנפטר. מעבר לכך, כל הדלקה בבית אינה מועילה במאום (חוץ מפרנסת משווקי הנרות). הדבר הנכון הוא הדלקה בבית הכנסת או במקום בו עושים לימוד לעילוי נשמתו (כך כתבו הגאון חיד"א, הבן איש חי ועוד מחכמי ספרד שבדורות האחרונים).

אגב, כך ראוי ונכון ביותר לציין את יום הסמיכה של רבי שמעון בל"ג בעומר (ונציין שאין שום ביסוס לטענה שזהו יום פטירתו, על אף מה שנכתב בספר פרי עץ חיים של רב חיים ויטאל) בלימוד ובהדלקת נר בבית הכנסת.

מנהג מקובל שמדליקים נר-נשמה גם ביום השנה. גם בבית. מן הסתם מי שמדליקים לזכר מי מרבותיו, רואים בכך כבוד לא פחות מאשר מאשר מי שמדליק לזכר מי מהוריו שנפטר.

אע"פ שאכן יש דבר כזה על הערך דווקא במקום שמשתמשים באור למצוה, כמו ביהכ"נ.

ב. איך אפשר לוומר "אין שום ביסוס לטענה שזהו יום פטירתו" (של הרשב"י) ובאותה נשימה "על אף מה שנכתב בספר פרי עץ חיים של רבי חיים ויטאל"?... (בשם האר"י הק'). אז זה הביסוס.

וכן כתב החכם המקובל הרב יעקב משה הלל שליט"א, שבתחילה גם הביא שאין מקור אחר, וביסס את הענין של שמחת יום סמיכת רשב"י ותחילת לימוד התורה לשאר התלמידים שר' עקיבא התחיל ללמדם אז; ואח"כ הביא את דברי רח"ו הנ"ל והמקובל לראות ביום זה יום פטירת רשב"י - ואז שילב את שני העניינים ביחד, כטעמו של אותו יום, לג בעומר (ספר "עד הגל הזה").

א. לגבי הדלקה בבית- זה לא מוזכר בהלכה, מה שכן הוזכר זה הדלקה בבית הכנסת ובזה יש מעלה (אנשים נוהגים גם לעשות חאלקה על אף שזה לא מנהג, ואין לזה מקור הלכתי). ורק כדי שנבחין בין עיקר וטפל, הדבר החשוב והמועיל ביותר לעילוי נשמת הנפטרים הוא לימוד תורה ולא הדלקת נר כזה או אחר (כי גם חשמלי תופס).

ב.כבר הורו לנו גדולים וטובים כמו הגאון חיד"א עליו השלום שנפל שיבוש בכתיבתו של הספר פרי עץ חיים במרוצת השנים והמהדורות ולכן אין הוא מקור מוסמך.

ג. אם זה היה אכן יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, היה ראוי יותר לצום ולא לשמוח (ועיין חת"ם סופר שו"ת יו"ד סימן רלג).

א. המנהג להדליק ביום הזיכרון בבית - מוזכר גם באחרונים מסויימים כדבר שנהגו.  בוודאי נכון שיש מקום להבדיל בין עיקר לטפל - ובוודאי שללימוד לע"נ יש ערך גדול יותר. אבל כיוון שנהגו רבים - ואינו "שטות" ("נר ה' נשמת אדם". נר לכבוד) - חשוב לאידך לא "לנפנף" אותו...

ב. "חאלקה" אכן אינה "הלכה". גם זה מוזכר למיטב זכרוני על האר"י הק'. וכן אצל החסידים זה תפס מקום, ונסמכו ברמז על "שלש שנים יהיה לכם ערלים". אכן, גם כאן יש להבחין בין עיקר לטפל, ובוודאי שללמד את הילד תורה זה יותר חשוב. רק שלא חייב להיות סותר..

ג. "שיבושים", דומני שזה יותר בהקשר של גרסאות. מלים שהשתבשו וכד'.

ד. השאלה הזאת ידועה. עיין בספר ההוא ("עד הגל הזה" - ספר יפה מאד ובהיר. לדעתי, ממש כדאי), שחילק בין תושב"כ לתושבע"פ. ובתוך תושבע"פ בין חכמי הסוד לאחרים.

ותמצית הדברים  - דומני - שיש שתי בחינות ביום הסתלקות צדיק: האחת, הצער על מה שחסר כאן. השניה - הוספת האור של נשמתו מעבר לגבולות הגוף, שמוסיפה זכות בכל כלל ישראל ומעבר לכך (ואגב, שתי הבחינות הללו הזכיר גם הרצי"ה כשנשאל על ג' אלול, האם יש להצטער או לשמוח..).

הבחינה הראשונה, גלויה יותר. השניה - פנימי. ולכן, מי שעיקר עניינו היה לחיות את הפנימיות, זה נגלה יותר אצלו.

ואצל רשב"י נאמר מפורש בזוהר הק' שיצאה בת קול שיצאו לשמוח ב"הילולא" שלו. אמנם יש שפירשו זאת רק על אז, זמן פטירתו; אך יש שלקחו את זה כדבר ששייך למהות הזאת, וממילא - כאילו נמשכת מזה הדרכה לכל שנה של תוספת עליית נשמתו ביום זה.

וכך נהג גם הארי הק' ביום זה, במירון.

א. אני לחלוטין לא מנפנף, ואריכות הדברים בנושא מעידה על כך. עיקר מגמתי היא להעמיד את הדברים ביחס הנכון לעומת לימוד תורה וכן הראיתי לעיל שיש להדלקת נר מקור אלא שאותם שציינו זאת דיברו על הדלקה בבית הכנסת או במקום בו נעשה לימוד תורה.

ב. אמת. מוזכר בספר שער הכוונות אבל מפורש שם שזה היה לפני שהתעסק בתורת הקבלה (ועוד כתב שזה היה 10 שנים לפני שהכירו אישית) ולכן הספרדים לא נהגו בזה כלל (ואגב לא הוזכר מאומה מכך שיש להמתין עד גיל 3).

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת