ממש מצטערת שלא עברת...

עכשיו אני קצת כועסת ()כי את צריכה להאמין בעצמך !!!!

את יכולה אני כמעט בטוחה (למרות שאת אנונימי)

זה חוזר היכולת של הנהיגה אחרי שיעור אחד שלא נהגת טוב אולי בגלל בפחד מהטסט או אולי לא נהגת זמן מה...אבל זה יחזור ושיעור הבא שלך אם קבעת יהיה פי שתיים טוב אני בטוחה!!!!!!

אז יכול להיות שלא נהגת טוב כי לא ההית מרוכזת כי אולי במוח חשבת שאת צריכה לנהוג הכי הכי טוב כדי לא לאכזב את עצמך ואת האחרים אז היהי לך נפילה ממה שציפית אז באמת שפעם הבאה יהיה יותר טוב וזה קרה לי המוווון פעם ועדיף שלא תידעי איך נהגתי לפני הטסט שלי גם הפנימי וגם החיצוני אבל בטסט הפנמי השני לא ידעתי עליו אז לא ציפיתי לכלום לכן זה היה ממקום של רוגע יותר טוב...

ואני בטוחה בטוחה בטוחה בטוחה ששיעור הבא יהיה הרבה יותר טוב....

בהצלחה ותעדכני איך היה...

את יכולה !!!

בשיעור לאכול לפני זה עוזר ובהצלחה 

כתבת בעצמך שכבר ""מלא זמן" לא נהגת. לוקח זמן להתרגל בחזרה לכל דבר. הבאסה זה שההתרגלות=שיעור. ושיעור=כסף.

אבל זה בקטנה.

תקשיבי, נשמה, אם הגישו אותך לטסט-זה סימן שמאמינים בך שאת יכולה! המורה שלך מאמין/נה בך שאת מסוגלת לעבור, אחרת היא לא הייתה מגישה אותך! וגם הטסטר הפנימי מאמין בך, אחרת הוא לא היה חותם על הטופס של אישור הגשה לטסט!

אז את מסוגלת!! את קולטת את זה? את מסוגלת!! ותגידי את זה לעצמך!!! את מסוגלת מסוגלת מסוגלת!

השיעור הבא שלך בטוח יהיה יותר טוב. המורה שלי קוראת לזה "להוריד את האבק מהארכיון בראש". שיעור הבא, אפילו אם לא תנהגי מאה אחוז-יהיה פחות אבק בראש. בטוח תנהגי יותר טוב!

את יכולה! ותזכרי את זה!!! זה שנכשלת בטסט-לא אומר כלום. זה פשוט אומר שהיה לך חוסר מזל, שגרם לטסטר לבלום אותך. טסט זה עניין של מזל וסיעתא דשמייא. משמים החליטו שלא תעברי טסט. בעזרת ה' בשמים יחליטו שבטסט הזה את עוברת!!! כי את נוהגת מעולה!!!! גם לנהגים רגילים יש עליות וירידות בנהיגה. יכול להיות שאצל נהגים מיומנים זה פחות חד כמו שזה אצלך. 

מאחלת לך מכל הלב שתעברי!!!!!

מתפללת עלייך גם בלי לדעת מי את!!!

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם!!! והעיקר-תנהגי בזהירות!!!

(ותיזכרי שיש צרות גדולות יותר. זה לא נראה ככה, אבל אני מבטיחה לך שיש!!! מאחלת לך שזה יהיה הצרות שלך!)

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.