או במילים אחרות: היום שאת קרבתו אני מדחיקה וביום עצמו אני צוחקת ובוכה בפנים ובוכה בחוץ וחרדה חרדה חרדה ואז הכל מיותר וכולם שונים ומשעממים ומה הטעם.

תעצרו את העולם, אני רוצה לרדת.

לא הבנתי בכלל. 

אני אוהב את הראב"ד... 

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​