הכל נשבר.
הכל הולך.
ועכשיו גם הוא.
סליחה. סליחה.
סליחה שלא נשמעת ולא תישמע.
אולי הם צודקים.
אני באמת אשמה בהכל.
בס"ד
אני לא בטוחה מי את אבל יש לי ניחוש די ברור
אם תרצי אני פה לשמוע ולעזור
אם זאת מישאני חושבת שזאת את כבר אמורה לדעת את זה
בלבלה בלב
קשת רגשות אחת גדולה
זה זה
זה לא זה
זה הכל מוזר לי בפנים
רוצה את זה אבל מפחדת
מפחדת לפתוח את זה
מפחדת לצפות
ואולי זה לא
אולי זה לא נכון לי
אולי אני סתם משלה את עצמי
מפחדת לאכזב
אבל למה?
למה שאאכזב?
ככ הגיוני שזה יקרה וגם כל כך הגיוני שכן
וגם ככ הגיוני שלא והכל בסדר
יש לך את שלך
יש לי את שלי והוא מכתוב כבר מזמן
אז אין לי מה להילחץ.
להיות אני, לשדר אותי ובעזרת השם מה שצריך לקרות, ממילא יקרה