על ציונות

• "אלה סתם באו לנגח. מה זה אנטי-ציוני? זה הבל הבלים זה מושג שהם בדו מלבם. אני הרי שימשתי עשר שנים רב ראשי - תפקיד ממלכתי בכיר במדינה. במה אנו לא ציונים? אנו מתפללים על ציון, על ירושלים ועל תושביה, על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון. מה זה ציונים? לפי המושגים שלנו, ציוני הוא אדם האוהב את ציון ומיישם את המצווה של יישוב הארץ. תמיד אני מטיף בחו"ל לעלייה, במה הם יותר ציונים מאיתנו?"
• "זה לא חג העצמאות, אנחנו חושבים על עיקר הדבר: זה שיש לנו ממשלה יהודית... אנחנו מתפללים עוד לקב"ה שיוסיף אחריתנו בראשיתנו, ויהיה לנו ממשלה שכולם יראי שמיים, כולם צדיקים, כולם אוהבים את התורה, כך אנחנו מתפללים. אבל אסור לנו להתכחש לנס שעשה לנו הקב"ה... כל יהודי שנמצא בחוץ לארץ - רוצה לבוא? אהלן וסהלן. פותחים לו כל שערינו לפניו. לא אומרים לו 'תביא סרטיפיקט, תביא כך, תביא כך'. לא יביא. אם רואים אותו זה ברכה שיבוא לפה. כן? זה מעט בעיניכם? זה לא מעט. עוד כמה דברים: בזמן המנדט לא היה תלמודי תורה, לא היה חינוך עצמאי. החינוך העצמאי יש עשרות אלפים, תלמוד תורה יש עשרות אלפים. כולם לומדים רק תורה. קודם לא היה את זה. אנחנו צריכים להודות לקב"ה."

על חיילי צה"ל

• "אלה שנמצאים בצבא, משרתים את עם ישראל, נכון שכך החוק, אבל הם הולכים, עושים את מלאכתם, מלאכת שמים. שומרים על עם ישראל. על ידי שהם שומרים עלינו, אנחנו יכולים ללמוד תורה, יכולים להתפלל, אם לא היו שומרים עלינו אלה, אנשי צה"ל, מה היינו עושים? אלה הרשעים האלה היו באים 'והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו', היו נותנים לנו מנוחה? שנשב נתפלל ונלמד תורה? לא! אלה הצה"ל הזה עושים חסד עם עם ישראל. 'וחסדי מאתך לא ימוש', כולם אנשי חסד, ה' ישמור צאתם ובואם לחיים טובים ולשלום, מעתה ועד עולם, יחזרו לביתם לחיים טובים ולשלום. לכן כל אחד צריך להעריך את זה, לא בחינם אנחנו עושים להם 'מי שברך' ביום שבת לפני פתיחת ההיכל לחיילי צה"ל, הם מוסרים את נפשם בשביל זה, כמה מסכנים נהרגים, על יחוד קדושת השם, על יחוד קדושת ארץ ישראל, לכן צריכים להעריך את הדבר הזה, לברך אותם. אם רואים חייל, צריך לנשק אותו, הוא מוסר את עצמו בשביל עם ישראל, נותן לנו ללמוד תורה, נותן לנו להתפלל, אם לא היה הוא הייתי יכול להתפלל?! כל רגע יבואו אנשי החמאס 'מלאה הארץ חמס מפניהם', מה היינו יכולים לעשות? לאיפה נלך?"
• "זה פלא אם, חס ושלום, נהרגים חיילים במלחמה, כשהם לא שומרים שבת, לא שומרים תורה, לא מתפללים בכל יום, לא מניחים תפילין בכל יום, זה פלא שהם נהרגים? לא פלא. ה' ירחם עלינו, יחזיר אותם בתשובה שלמה, כולם יילכו שמה לחיים טובים ולשלום, יתגברו על אויביהם."

מה הנושא?

שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"

בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.

אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה

אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם

איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ

אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?

אשמח לכל מידע או סיפור מקרה

בשורות טובות ושמחות

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?

אמרתי לו אוקי מה…

אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.

קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה

ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה

לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי

קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל

מוזמנים להצטרף

קמפיין 'טובה הארץ מאוד מאוד'

כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,

למרות שהוא לא קרוב משפחה,

ולא חבר קרוב,

ולא בוס,

אלא ''רק'' מנחה ומנטור.

מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,

ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.

נוחי בשלום,

פרופסור עדה יונת.