לא יודע מה תעשה מחר. לא יודע איך אתה ממשיך. לא מוצא עניין. הכל ריק.
ועייפות. עייפות שכזו.
זה תמיד ככה. ואין תשובה. אין משמעות.
לאות.
ועייפות. עייפות שכזו.
זה תמיד ככה. ואין תשובה. אין משמעות.
לאות.
עם אנשים יקרים, מי כאן?
עברו כל כך הרבה שנים.
עכשיו כואב לי. ואני גם רוצה לחזור לכאב הישן, מוכר יותר.
אני בוכה גם.
לא הבנתי בכלל.
אני אוהב את הראב"ד... ![]()
![]()
![]()