בס"ד

אתם כן תתיחסו? ]

בס"ד

אני מעריכה את מוסד החידון [אם כי יש לי השגות עליו..],

אבל מה לעשות שיש גם מעבר?

מתמודדים אמרו שזה הפריע להם מאוד,

משפחותיהם אמרו שזה הפריע להם מאוד,

צופים בבית אמרו שזה הפריע להם מאוד,

זה לא עניין של טפל, זה עניין של חוסר כבוד ליושבים בקהל,

ולמתמודדים.

אתה לא חייבל חתום, אבל אני חושבת שלומר על כל אלה שרוצים לשמור על עקרונותיהם שהם מסתכלים על טפל זה מוגזם ולא נכון בכלל.

מתמודדים וצופים בחידון גם חילונים/אתאיסטים/You name it וגם להם מותר להרגיש שהוא שלהם.

בס"ד

באותה מידה הוא לא שייך לחילונים.

כבוד למשתתפים בו זה נראה לי המינימום.

ואם אתה בטקס שבה לכאורה להרים את קרן התנ"ך אתה מבזה את הקב"ה אז יש עניין למחות

אחד האירועים היותר מאחדים ומרגשים בשנה.

אני רואה שם הרבה הרבה קידוש השם.

שבת אחים גם יחד.

"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה" (ערפילי טוהר).

בס"ד

שום מחאה היא לא לגיטימית?

אני חושבת שהפכתם את המשפט הזה לקצת יותר ממה שהוא באמת..

[אני אוהבת את המשפט הזה, אל תפרשו את דבריי כהתרסה.].

משמח לראות שקל ככ לצטט את הרב קוק אבל קשה לצטט פסוק מהתפילה שאומר שמצווה לתקן עולם. אני לא יודעת אם החתימה על הנ"ל היא תיקון עולם בהתגלמותו, אבל אם את מאמינה שכך (איך שענבל הציגה) צריך להיות, זה בהחלט נקרא "לתקן".

אני לא ראיתי פריצות, ועל כן אני לא ככ מבינה על מה המהומה, שירת נשים בלבדה גם לא ראיתי (סולו), אבל זו לא חכמה כי לא צפיתי בהכל. לא יודעת אם נכון להדיר את רגלי הנשים משם (מהבמה כלומר) אבל סולו זה לכל הדעות נכלל באיסור.

דבר אחר, לא מדובר באיסור דאורייתא, לכן הייתי אומרת שאפשר להקל בכך-(מבחינת זה שמארגני הכנס אינם שומרי תומ"צ) אבל לצורך העניין, איני מבינה במה זה שונה מכל המהומה שהייתה נגד שירת נשים בצה"ל.

זה יותר תיקון לדעתך? 

מעניין מה שאת אומרת.

אתה בעד לכפות על חילונים להתלבש כמו שנראה לך מתאים? להימנע מלשיר כי זה לא נראה לך מתאים?

**

אני יודעת שזה לא כך ומסכימה מעבר לכל ספק עם מה שכתב שמואלג: "ואם אתה בטקס שבה לכאורה להרים את קרן התנ"ך אתה מבזה את הקב"ה אז יש עניין למחות", אבל הם לא רואים את זה כך ולא מאמינים בזה. מבחינתם זו כפיה וזה מרחיק ועלול למנוע השתתפות שלהם.

אני חושבת שעד שיש אופציה לאירוע שיכול לקרב אותם הרבה יותר מאשר שהוא יכול להרחיק אותם, להרבות אהבה לתנ"ך ולעמ"י ואחדות, חבל להסתכל רק על החסרונות ולא על היתרונות, שבעיניי עולים עליהם.

לדעתי, אי אפשר להשוות את המקרה למקרה של שירת נשים בצה"ל.

בס"ד

אנחנו מאמינים בזה,

ולכן אנחנו אלה שמוחים.

כיוון שכאן מדובר על חידון שמהותו תנ"ך, חידון שכל הניגשים אליו גם אם אינם דתיים - שמים כיפה על ראשם. חידון שבו חלק משמעותי מהממשתתפים הוא דתי - וזה הבסיס שלו. 

כשחידון כזה שחלק כל כך משמעותי ממנו הוא דתיים, הייתי מצפה שיתחשבו ברגשותיהם. שירת נשים היום אפשר לשמוע בכל מקום - בחידן התנ"ך הם יכולים להימנע מזה. מה, גם במקום שבו יהיה חילוני אחד אני אהיה מחוייב לשים שירת נשים?

העובדה היא שהיום במדינה התחבורה הציבורית בגדול לא עובדת בשבת - כי יש התחשבות לשני הצדדים...וכאן, זה אפילו יותר חזק מתחבורה ציבורית בשבת - כיוון שמדובר כאן על חידון שמהותו תנ"ך, על חידון שאחוז מאוד גבוה של המשתתפים והצופים במקום עצמו ובבית (כולל מאזינים)  הוא דתי. צריך אם ככה להתחשב ברגשות הדתיים...

אני מאמין שאף חילוני או כמעט אף חילוני שמגיע לאירוע כזה או צופה בו, לא ייצא במחאה מהאולם אם לא תהיה בו שירת נשים. לא חייבים לדחוף שירת נשים לכל מקום.

בנוגע ללבוש - מקובל שיש קוד לבוש במקומות שונים, וכן, בהחלט יכולים לדרוש מכל המתמודדות ומכל הבאים להתלבש בהתאם למעמד ולאירוע. את לא היית רואה שופטת בעליון מגיעה למשפט בג'ינס ובגופיית טריקו. למה את בג"ץ אסור לבזות ואת חידון התנ"ך כן? אם יקבעו בתקנון שהאירוע הזה צריך להגיע אליו בלבוש מתאים והולם, אזי זה מה שהיה...

אני לא מסכימה עם הגישה הלוחמנית.

(עכשיו מישהו שלח לי מסר שהתנ"ך שהוא כן רק של דתיים, אז אם לא מתאים להם שלא ישתתפו.

בלי שירת נשים? 

ובאמת שלא מעניין אותי חידון התנך, רק מעניין אותי למה את בעד שירת נשים באירוע הזה ולמה את חושבת שמניעת שירת נשים תגרום לפחות חילונים לצפות/ לבוא או להבחן לחידון הזה.. 

״הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק..״ אז אולי במקום למחות על השירת נשים פשוט לעשות חידון תנך מקביל לשומרי מצוות שבו יוסיפו צדק? 

# אני לא בעד שירת נשים, אני בעד ההלכה.

# זה לא שמניעת שירת נשים תמנע מהם להגיע, זה רק הסימפטום (והרחבתי למעלה).

# חידון תנ"ך מקביל, כפי שאתה מציע, יאבד את המהות של החידון הנוכחי, כפי שהיא בעיניי.

ואני מסכים.

נכון שהחידון הוא דבר מרגש, מאחד וחשוב. ולא רק בגלל שהוא מאחד, אלא בהחלט גם בגלל מה שמתאחדים בו סביבו.

וודאי שאני לא רוצה לבטל את החידון - מי דיבר על זה?

אבל דווקא בגלל זה. ועוד הרבה יותר מבאירועים ממלכתיים אחרים. כשניגשים לקודש - מחילה, אבל יש כללים, יש סדר, יש כבוד, ואם לא מתחשבים בהם זאת בושה גדולה.

אתה מסתכל בקטן....
יש כאלפיים מתמודדים כל שנה עם אני לא טועה

נגיד 500 חילונים שרק המחשבה על החידון עושה להם חשק אחרת רבים לא היו קוראים בו

זה קידוש ה גדול כל החידון......

אפשר להוריד מכל הבזבוזי עתק שבתפאורה אבל...

וולקאם טו יזראל

במדינה שלנשיא חוגגים יומולדת מוציאים מעל 10 מיליון לתנך זה מגיע...

אתה גם מציע לבטל את מוסד הנשיאות????

כל ישראלי יודע להיות רמטכל מספר 1 ראש ממשלה הכי טוב ונשיא מצוין ואפילו שחקן איכותי במכבי.....

אין ספק שיכולת להפיק בפחות כסף טוב יותר

אבל אולי הפאר בחידון מושכים לשם את החילונים וככה בכסף קנינו יהודים שומרי תורה.....

בתקווה לחזרה בתשובה של כל העם...

מיותר לדעתי.

אבל את חידון התנ"ך לא הייתי מבטלת.

בס"ד

אבל זה לא הנושא, ואני נהנית לצפות בו

אתה בוודאי יודע יותר ממני.

אבל אני תוהה - איך זה שבעוד מאחורי הקלעים יש שיפור, לפניהם יש הידרדרות?

בס"ד

ולמה הם לא עובדים יחד?

בחידון התנך נתקפתי בחשק עז לדעת ככה גם והתחלתי ללמוד עם עצמי תנך בצורה רצינית..

כבוד למשתתפים ולאחוז גדול מאוד מהאוכלוסייה  שצופה בחידון זה המינימום ההכרחי בחידון הזה.

(האמת שאני לא צופה בו אז אין לי מושג מה היה שם כי אני תמיד ממנגלת בזמן הזה אבל אני שומעת מי הזוכה ממי שכן  צופה בזה בבית...)

אירוע שיש לו פן דתי, הייתי מצפה שיכבדו קצת יותר.

מה ביקשנו? להתלבש קצת יותר בצניעות? לא להביא נשים שישירו? קשה??

הרבה מהצופים בחידון התנ"ך הם כאלה שאלה השעות היחידות בשנה שהם רואים טלוויזיה, הייתי מצפה לקצת כבוד.

בס"ד

שלא יובן לא נכון!

אני מעריכה את מארגני החידון, אני מעריכה את עבודתם ומברכת אותם על זה.

ואין בכוונתי להלבין את פניהם, או לצאת נגדם אישית.

חלילה לא עלה על דעתי לעשות זאת.

אני חושבת שיש מקום לשים לב לדברים,

לגבי שירת נשים בטקסים ממלכתיים באמת אין, וזה מאוד יפה בעיני.

א-בל, אני לא אחתום על עצומה כזו,

כי תמיד אפשר לראות את הדברים הללו.

ואני לא אדרוש שאנשים יגיעו עם לבוש מסויים- 

מי שלא נח לו- שלא יבוא. פשוט מאוד.

אני חושבת שקצת הגזמתם, וכדאי טיפל'ה של הסתכלות חיובית.

שבמדינה חילונית יש מקום של כבוד כזה ממלכתי בעיצומו של יום העצמאות-

לחידון על הספר הכי בסיסי ביהדות, לחידון עולמי- שזה מבטא כל כך יפה את היות מדינת ישראל בית לכל היהודים באשר הם,

ואת היותה יהודית (גםאם מי משריה מצהיר אחרת באמצע השנה..) בגאווה כזו.

איזה יופי זה. ברוך השם שאני חיה בדור כזה, שאנו רואים את הגאולה באה קמעה קמעה.

חתמתי אמנם, אבל עם היופי שאת רואה אני מסכים בהחלט.

בס"ד

[חבר'ה מעולם לא טענתי שצריך לבטלו מהסיבות האלה, מעולם לא טענתי שאני לא רואה את היופי שבו..

פשוט כשאני מוחה מטבע הדברים אנילא מתייחסת לנקודות אלה ].

שבו יישמרו בקפידה כל ההלכות - ואז כמובן ההשתתפות הדתית בחידון הכללי תרד? הרי את לא בעד זה, ככה אני מניח - אז זה לא חוצפה גדולה מידי לבקש שבחידון התנ"ך בו אחוז גבוה מאוד של מתמודדים, הוא דתי, וזה בנפשו ובנפשות משפחתם.

הרי אם הדתיים היו עושים מרד ופותחים חידון משלהם, זה היה פוגע בחידון הממלכתי הרבה יותר מאשר אם בסך הכל יישמעו לבקשה לא לשים שירת נשים...

זה כ"כ הפריע לי!!

אהבתי ממש את היוזמה!!!

אני חושבת שנכון לגברים להחמיר ולא לשמוע שירת נשים.

אבל כיום יש כ"כ הרבה התרים (בדיעבד?) לזה: מקהלה, אם לא מכירים אותה, אם לא רואים אותה ועוד..

וכן ידועה המהומה שתהיה אם רק הגברים ישירו. עם ישראל עדיין לא מוכן לזה..

לכן, לא אחתום על העצומה.

זה הצד של השכל.

הצד של הרגש נבוך ומזדהה עם התחושה הלא נעימה, שבחידון התנ"ך של עמ"י ישנן בעיות צניעות.

מביך שתלמידי הישיבות שהתמודדו הוכרחו לשמוע שירת נשים, גם אם קבלו על עצמם להקפיד שלא.

מביך שרבנים שהיו בטקס הוכרחו.. גם אם יש היתרים..

לא נעים.

זה לא ערב שרים וזוכרים - זה חידון תנ"ך, ואם רוצים אפשר למצוא קטעי קישור אחרים,צנועים, שלא יכללו קטעי שירה... 

ואז אף אחד לא יוכל להאשים שרק גברים שרו.

<ר>

שהנשים תשרנה דואט או בקול שני ונגמר הסיפור. מוסיקה מוסיפה בהחלט, ואין שום סיבה להדירה מחידון התנך בגלל חומרה הלכתית.

כי כשקוראים תיגר על מנהג ישראל (אפילו הוא חומרא בעלמא = סתם חומרה), נהרגין עליו.

וכיום, כשיש את כל ההתנגחות של החילונים בציבור הדתי/חרדי,

דווקא סביב העניין הזה, אז זה יכול להחשב "שעת השמד" לעניין זה, או לפחות קרוב מאד.

הדוגמא בגמרא היא על דבר שנראה לכאורה הרבה יותר שטותי משירת נשים, "ערקתא דמסאנא" = שרוך נעל.

כלומר, שכשמכריחים יהודי לקשור את הנעליים בשרוכים שונים ממה שהיהודים באותה תקופה נהגו,

אז אסור לו לעשות זאת, והוא צריך להיהרג על זה, למרות שהוא לכאורה לא יעבור על שום עבירה.

אז אני לא יודע אם המצב היום מוגדר כ"שעת השמד"

שמעתי כמה רבנים שאומרים שבעניין הזה, זה אכן כבר נחשב "שעת השמד".

ויכול להיות שגם שאר הרבנים לא יפסקו כרגע שמדובר על "שעת השמד",

בעיקר כי הציבור בפועל לא יקשיב להם, וההגדרה היא שלא פוסקים בדברים שהציבור לא ישמע להם.

אבל מה שברור שהפיתרון שלך הוא לא "הפתרון הפשוט".

לא מבינה את שעת השמד הנ"ל. נשמע כמו גויים שמאיימים על יהודים (גלות בקיצור, יוון וכאלה?)

לא מבינה איך יש לנו הזכות להחליט את זה. אני גם לא מבינה מה יהיה יותר פשוט ממה שהצעתי, כי אם יפנו לכאן- יגידו שבושה לעמ"י וכו' ואם לכאן יגידו כפייה דתית.

חידון התנך הוא לא התגלמות הדת. הוא חידון תרבותי (ותרבה התרבות הזו בישראל אמן)

הטענת- נגד הברורה שתבוא היא שבתנך לא כתוב בשום מקום שאסור לשמוע שירת נשים. זה לא ככ פשוט לאסור לגמרי, או להקל לגמרי. צריך איזשהו איזון, לא?

כל עוד אין איחוד של רבנים שהכריז מפורשות על "שעת השמד",

"שב ואל תעשה, עדיף".

וגם עדיף לא לתת פתרונות של דיעבד,

כדי שמצד אחד לא לתת לגיטימציה שמראה שאני מסכים למה שקורה,

ומצד שני, תגובה מתלהמת כנראה שרק תדרדר את המצב.

השורה הראשונה

הפסקה האחרונה לא ממש נראית לי במקום, כי בכל אופן לא מדובר במשהו קריטי של "שב ואל תעשה עדיף"

לא רק שכרגע אנחנו עדיין מיעוט במדינה שלנו,

גם בתוך הציבור שלנו לא בטוח שתצליחי להשיג רוב לעניין.

וגם מכיוון שבתקופה האחרונה רוב הציבור בישראל (בליבוי התקשורת) חם על הסיפור של "הדרת נשים",

אז נראה לי שמאבק על הדבר הזה כרגע, הוא בזבוז משאבים טוטאלי.

צריך לחכות לעיתוי המתאים, וכרגע להשקיע את המשאבים בדברים שיותר ריאלי לשנות.

היא תגובה יפה.

האיפוק כאן אולי מראה שלא מדובר בנושא קריטי ככ כמו שנחמד להציג אותו. שכוייח רוני

אני מאוד מסכים עם רוני , א. אני חושב שלפני שזה טקס שמאדיר ומפאר את התנ"ך זה נהיה טקס ואירוע רשמי לאומי שבא להשריש את המורשת שלנו(וכמו שהבנתי בצבא , המסורת שלי ושלהם היא שונה שלהם זה המסורת היפה של השירים והחגים שלא יורד לפרטי פרטים ולדקדוקים שלנו המסורת היא יותר אינטסיבית ויורדת לפרטים. )  (וכמו שבעצרת יום הזיכרון שבאים רבנים אז יש שירת נשים אז גם פה יש) בסדר שאני אישית אשתדל לא לשמוע ובכללי עדיין ספירת העומר ! ב. מאבק כזה אם בכלל הוא נצרך אז כדאי לנהל אותו בחכמה ולא בהתלהמות . מספיק  כל הנושא של הדרת נשים חם מידי וגם כמו שרוני אמר הרבה מהציבור שלנו שומע נשים. 

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.