ובימות המשיח, מה אז??

זה שכתב מעלי נעלם...

אז דברי כבר אינם רלוונטים לכאן.

והאמת, די הרבה שנים.

ולא מזמן.

תזכורת  (משנה ברכות א ה , מוזכר בהגדה של פסח):

מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת,

עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (דברים טז ג). "יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַיָּמִים, "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – הַלֵּילוֹת.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:"יְמֵי חַיֶּיךָ" – הָעוֹלָם הַזֶּה, "כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" – לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.

את הדיוק החבדי ואת ההבנה שלהם מיתוך האמירה הזו... לא שמעתי

קיצור הסיפור הזה וכו׳ וכו׳ וכו׳ והזקן הסיני הצעיר שהיה גר מאחורי הר גבוה במרחק הליכה של שלושים יום ממקום עם חשמל ומים ענה לבחור ״עוגיית חצילים, זה טעם החיים״. 

וברצינות, 

יש מצב שאנחנו חיים רק בשביל לשעשע את ריבוש״ע כמו אנשי לגו שמשעשעים את אחי הקטן. 

וטוב שאתה שואל, זה מעורר למחשבה...

למה הקב"ה היה צריך להכניס אותנו למטרה הזאת - זאת כבר מטרה עליונה יותר.

על ה'.

ואני מנסח אחרת. להכיר את הקב"ה ולארח לו חברה (למרות שגם אתם אחלה ).

עד אז אסתפק ב"להכיר את הקב"ה"

בדיחה נושנה של סבא שלי. 

(אח. הימים הטובים בהם היינו נשארים ערים כל הלילה כדי לדון בענינים שברומו של עולם) |מתנסטלג| (מלש' נוסטלגיה, כן?)

(עוד אחת ודי)

ייוהו, מדליה

להיות צופי ישועה

כמו שמחכים לאוטובוס (קרדיט לרב אליהו) 

עוד שתיים וגמרנו

אך לפני שנתחיל לעיין בהגותו העמוקה של ר' קלונימוס – סיפור קצר ונפלא אודותיו מר' שלמה קרליבך ז"ל, הגיבן הקדוש.

וכן סיפר ר' שלמה:

לפני כמה שנים, אני הולך ליד מלוך שלום על יד הירקון בתל אביב. פתאום, אני רואה אדם, הפנים שלו יפים מאוד. מהודרים. רואים עליו שהוא אדם אציל. הגוף שלו לגמרי שבור. הוא גיבן מארבע רוחות. כל העצמו שלו שבורות. כמעט פחד להסתכל עליו. אבל כשרואים את הפנים שלו רואים שכינה...

אמרתי לו: שלום לך אדוני, והוא ענה לי ממש כמו יהודי פולני מבטן ומלידה, ואמר לי: עליכם שולם ליכם שולם.

מאיפה אתה ? – מפיסצנא.

פיסצנא... לא ידעתי מה לעשות עם עצמי...

שאלתי אותו: אדוני המהולל, תגיד לי, ראית פעם את רבינו הקדוש, ר' קלונימוס קלמן ?

והוא אומר לי: האם ראיתי אותו ? אני למדתי אצלו חמש שנים. התחלתי ללמוד אצלו כשהייתי בן שש, ולמדתי אצלו עד שהייתי בן אחת עשרה. כשהייתי בן אחת עשרה לקחו אותי לאושוויץ, אבל הייתי כל כך גדול וחזק שחשבו שאני בן שבע עשרה. ואל תאמין, עשיו אני לגמרי שבור, מכל המכות שנתנו לי, מכל המכות...

כל עצמם מעצמי היא שבורה... כך אני נראה... מה אני יכול להגיד לך...

מכל המשפחת שלי לא נשאר אף אחד. אני לבדי בעולם...

והוא ממשיך לנקות את הרחוב. הוא מנקה רחובות.

מנקה רחובות בקדושה. מי יודע איזו קדושה הוא מביא לעולם בכל יום, כשהוא מנקה את הרחובות...

אני עמדתי משתומם ואמרתי לו: אדוני תרשה לי, אתה זוכר תורה מרבנו הקדוש, ר' קלונימוס קלמן ?

בהתחלה הוא אמר: אתה חושב שאחרי אושוויץ אפשר לזכור תורות ?!

אמרתי לו: כן בטח. דברי רבנו הקדוש יורדים לתוך עמקי הנשמה...

הוא מסתכל עלי זמן רב ואמר לי: שמע, אתה באמת רוצה לשמוע תורה מרבנו הקדוש ?

אני רק זוכר שממש התחלתי לבכות. אני משתוקק, עם כל הנשמה שלי...

אבל הוא היה חסיד אמיתי. הוא לא מוסר תורות שהוא מנקה את הרחוב. הוא הלך, נטל ידיים... נתן קצת מים על הפנים שלו, והתחיל לספר לי...

דע לך, דע לך, זה היה כמעט בכל שבת קודש אצל רבנו הקדוש... איך אני יכול לתאר לך את ה"בואי בשלום" אצל רבנו הקדוש. הוא עומד באמצע, וכל הילדים רוקדים סביבו. "פני שבת נקבלה", אלו פנים היו לרבנו בשבת קודש. לא כמו מלאכי השרת, אלא לפעמים יותר יפות. רבנו הקדוש נכנס לערוך שלחן והוא מתחיל שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי עליון" וכמה מאות ילדים, באמת מלאכי עליון, משרתי עליון... זה לא יהיה עד ביאת המשיח...

אבל דע לך, בין הדגים והמרק, בין המרק לעוף, רבנו הקדוש אמר תורה על הפרשה. בכל פעם, אחרי שהוא גמר את התורה , כך הוא היה אומר: כך היה, אחת ואחת, אחת ושתים, אחת ושלוש, אחת וארבע, אחת וחמש, אחת ושש, אחת ושבע...

עבודה של זריקה... "וזרקתי עליכם מים טהורים". רבנו הקדוש זרק עלינו מים משמי שמים. וכך היה אומר – אני אגיד לכם את זה בלשון של מנקה רחובות –

הרבי הקדוש והמתוק – כך היה אומר: ילדים, ילדים יקרים, ילדים מתוקים, זכרו איפוא. הדבר הגדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו.

וכך בכל פעם שהיה גומר את התורה אמר שהדבר הגדול בעולם הוא לעשות טובה למשהו.

הייתי באושוויץ, שמעתי שמכל המשפחה שלי לא נשאר אף אחד. תאמין לי רציתי להרוג את עצמי. ואינ כבר עושה כל מיני הכנות להרוג את עצמי, ופתאום אני שומע את הרבי אומר: ילדים מתוקים זכרו, הדבר הגדול בעולם הוא לעשות טובה למשהו.

ופתאום אני מלא שמחה. אתה יודע כמה טובות אפשר לעשות בלילה באושוויץ. אי אי אי, בכל פינה שוכב על הרצפה יהודי ובוכה ואין לו עם מי לדבר. כי מי יש לו כח לשמוע עוד פעם את הסיפור על אשתו, על הילדים שאינם והם כבר בשמים.

אז כל הלילה ישבתי והקשבתי לספורים עם היהודים השבורים...

וזה נתן לי הרבה כח.

אבל אחרי כמה חודשים שוב רציתי להרוג את עצמי, ושוב שמעתי את קולו של הרבי וקבלתי כח.

שהגעתי לתל אביב שוב נשברתי, אבל שמעתי את קולו של הרבי והבנתי – כמה טובות אפשר ליהודי לעשות בתל אביב ובמיוחד ברחובותיה...

ומספר ר' שלמה: אחרי כמה חודשים חזרתי לארץ. בבוקר, זה היה בחנוכה, רצתי לרחוב שעל יד הירקון למצא את מנקה הרחובות הגבן הקדוש. נכנס למלון שלום ושאלת: איפה המנקה רחובות ?

אמרו לי: אתה לא יודע ? האם לא שמעת שביום שני של חג הסוכות הוא עלה למרומים? ...

אז דעו לכם, רבותי, שיבוא משיח יחזור המנקה הקדוש לרחובות ירושלים וינקה אותם, והוא ילמד את כל העולם, שהדבר החשוב ביותר בעולם הוא לעשות טובה למישהו.

ובכך להשלים את הכונה הכללית של יצירת העולם

הוא יודע.

לעיתים אנו זוכים לכמה פירורים משלחן גבוה. יש בהם כדי להפיג את הרעב אך אין בהם כדי להשביע.

התשובה הכוללת והממצה שמורה לו.

(ועוד שלוש תגובות יש 40+)

ליסטית. גוד לק.

את לא היית פה שנים

פרשתי בזה הרגע, כדי שהרגע האחרון יהא מושלם, כל הארבעים+ כאן עם הקיפול שלי, מגניב

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז