שלום רב,
אני נשוי כבר 8 שנים ומכיר את אשתי 8 שנים.
מאז ומעולם היתה בעייתיות עם הקשר של אשתי אל הוריה, העובדות והאמת על משפחתה נודעו לי במהלך השנים מקרובי משפחה אחרים וחברים ותיקים של אשתי משום שהיא דאגה להסתיר היטב את העובדות. הר\וריה תמיד דאגו להתערב בקשר בעזרתה ולנסות לסכסך ביננו, מיותר לציין שלא משנה מה שהוריה עשו/אמרו - תמיד היא היתה מצדגיקה אותם ואומרת שזה היה בצחוק/אשמתי שלי/לא נורא וכו'. כדי לא להאריך בפרטים רק אומר שממתוך חמישה אחרים, 2 אחים ניתקו לחלוטין את הקשר עם אותם שני ההורים.
הבעיה החמירה כאשר נולדה ביתי בכורתי, למחרת הלידה אשתי רצתה להתגרש ממני משום שביקשתי ממנה שהוריה לא יבואו לביה"ח כדי שאוכל להנות ולשמוח ללא הסיטואציות שהם יוצרים. במהלך השנים שלאחר מכן, בכל נסיעה להוריה, היה קורה משהו עם הילדה, האם היתה מעליבה אותה, מכנה אותה בכינויים של בן, ועד שזה התדרדר לפני שלוש שנים לכך שהורי אשתי תקפו פיזי את הילדה. אשתי מעולם לא טרחה לבוא ולגעור בהוריה לא תמיד ישבה בשקט או בכלל לא טרחה לבוא ולראות מה קרה לילדה שצרחה באותו הארוע.
מאז אותו אירוע החלטתי שאיני מוכן שהוריה יראו את ילדי, לא יתכן שניסע כדי לסבול ולהיפגע. עבור אשתי סיבה זו מצגדיקה גירושין ומזה 3 שנים בבית אין שמחה. אשתי תמיד מרירה, לא מדברת, ואם עולים מעשי הוריה לדיון, היא תצעק ללא הפסקה מול הילדים. ניסינו לדבר עם פסיכולוגית שאמרה לה שהיא לא מודה ברוע של אמא שלה ושאביה אלים ומסוכן מינית, חברים דיברו איתה, אימי דיברה איתה - כלום לא עזר.
לצערי, גיליתי לפני מספר ימים שאשתי מתקשרת לאימה ומבקשת מהילדים לדבר איתה.
האםיש למי לפנות? איך אוכל למנוע את הקשר שנעשה מאחורי גבי עם עם ה"סבתא"?
תודה וסליחה על האורך


