לק"י

הכנה לחיים וכדו'.

חולה על פסיכו!!!

נדמה לי שבמודל של בתי הספר כרגע יש קצת בעיה.

נראה לי שצריך בכל בית ספר, פחות השכלה, רק בסיסית ורחבה, ובכל בית ספר משהו מיוחד אחר - או מקצוע פרקטי, או אמנות, או השכלה ברמה מעמיקה יותר.

1. זוגיות (לא כמו שעכשיו, יש עוד הרבה מה לשפר)

2. הורות

3. כלכלה (החל מכלכלה פרטית ועד ציבורית)

שיעור תורה-לא לבגרות ובלי מבחנים, לומדים יחד מה שמעניין את הכיתה- מסל"ש/ ספרי חסידות..

מתי ולמה ביטוח לאומי מתחילים לחייב אותי, מה זה תיאום מס, כל מיני מושגים של בנקים..

כדי שלא נגיע למצב שבגיל 19 עוד נבעט מהשפיץ..

סטטיסטיקה,

כלכלה ושוק ההון,

תורה ברמה מעשית וגם: ללמוד איך לומדים תורה,

איך מנהלים בית? (כלכלית, מנטלית, זוגית).,

לבשל היה יכול להיות נחמד,

שפות! (בנוסף לערבית ולאנגלית),

מוזיקה ונגינה בכלל, שירה וכתיבה,

מתמטיקה יותר שימושית (לא, אני לא מתכוונת לקורס במת"פ),

שחיה,

שיעורים יותר מעמיקים באזרחות,

תזונה ורפואה באופן כללי.

**כנראה שיהיו לי עוד רעיונות.

לצערי באותה תקופה (כיתה י') זה לא היה מעשי בשבילי.

לפחות פעם..

לא חייבים לאהוב וגם לא להסביר למה לא אוהבים...

אבל מי שרוצה ללמוד ערבית קל להבין אותו.

(גם כדי להבין מה הולך כאן סביבנו, בארץ ישראל)

עבודה בסיסית עם מחשב.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

הם טרחו לעדכן אותי בחסות שהם גידלו. אבל זה באמת מעניין!

היו להם עוד שיעורים מוזרים:

בישול, טניס..

פעם מילאתי מקום בגינה חקלאית, יש מעט מאוד בתיספר שעושים את זה וזה רק ביסודי, למה אין בגרות על זה חח

זה שיא המגניב, ככה אולי אנשים יפסיקו להתפנק כשנוגע בהם טיפת חול.

מעניים אם יש לימודים אקדמיים בזה, או שזה נכנס לביולוגיה בכלל?

אגרנומיה, אם באלך לדבר באקדמית ממוצעת

השאלה מה זה כבר נותן... מעניין

טוב עדיף לעבוד בחממה ולצבור בזה נסיון כבר יותר פרקטי, רק חבל שהרבה במקצוע הזה לאחרונה הם תאילנדים.

אם המטרה זה לצאת אגרונום=חקלאי עם תואר, בשביל מה התואר? 

ואם המטרה זה להיות מדען ובלהבלהבלה- מי השקרן שקורא לזה חקלאות?!

כשעוד רציתי להיות חקלאית אמיתית אבאשלי צחק עלי שאני אלמד בפקולטה להנדסת המלפפון. צחקנו מלא ועכשיו אני לומדת הוראה

עזבי, פשוט נגדל גינה חקלאית בבית וזהו חח

ואם תעשי את זה גם תוכלי לחנך לחקלאות [גם לילדים שלך ]

נגיד מומחה למחלות של צמחים מסוימים, או ידע בהתאמה בין זנים תנאי אקלים וחומרים באדמה.

אבל סתם תהיתי לעצמי מזה *תואר* באגרנומיה.. כאילו, אם חייבים את זה בשביל להיות חקלאי מצליח.. הרי הרבה דברים [חוץ מהכלכלה שבזה, ומאמינה שגם את זה..] אפשר ללמוד יחסית לבד עם ניסוי וטעיה [ואם אתה בן של חקלאי ורוצה לעסוק בזה זה פשוט עובר אליך בדם בד"כ..]..

סתם מסקרן אותי אם חייבים תואר בשביל להיות חקלאי.. כאילו, להיכנס לרשימת החקלאים בארץ וכל זה..

והם אלו שמנחים אותם. ועם השימוש המוגבר בקולחים לחקלאות (ברמה שאין לה אח ורע באף מדינה בעולם) הידע בנושאים אלו הוא קריטי.

(עובד בתחום)

ואז כל הזמן שהייתי שם הייתי מסתובב בין הקבוצות ועושה מה שבא לי

ההורים שלנו זוכרים שפעם היו בתי ספר מקצועיים שהיו לומדים שם דברים כמו חשמל (להיות חשמלאי), בניין, עיבוד שבבי ושאר מקצועות התעשיה. מדובר בתחום שיושב על הרבה מאוד כסף וחסר בו הרבה מאוד עובדים, אבל אין מי שיעבוד בו, כי אין כמעט איפה ללמוד את זה.

(ולא יתחשבו בהמלצה שלי

מוזיקה. לפח' פעמיים בשבוע. 

• כישורי חיים (קבלה עצמית, מודעות עצמית, כיצד לבטא רגשות/ עולם פנימי/צרכים אישיים, התמודדות עם קשיים).
• תקשורת בין-אישית.
• הכנה לחיי משפחה (בשמינית).
• התמודדות עם עולם/ידע משתנה בתדירות גבוהה.

אגב, הרוב מתאים גם ליסודי.

מי מתעסק עם זה בישיבות/ אולפנות???

בעזהי"ת

וזה פורום מעורב- מפרטת לך באישי.

רק שבחילוני זה תוהו ובוהו

בדתי לא מעבירים שיעורי כאלה?

ז"א, אולי המורים לא מתכוונים לזה אבל התלמידים הופכים את זה לתוהו ובוהו וזה די פתוח.

ודווקא בדתי כן מדברים אישות וזה יחסית כן מלמדים ממה שאני יודעת...

את השאר תלמדו במדרשה חחחח יש מדרשות שמדברות גם על דברים כאלה.

הייתי באמצע כלום אחרי יום שלם של כלום

שונא מטלות שטותיות :-/

המצב הוא שהחינוך המיני שנדרש זה לא איך באים ילדים לעולם וכיוון לבניית בית טוב אלא התמודדות עם נזקים של סביבה מטונפת, אם תכווני לשלמות אני לא חושב שזה יתרום לרוב התלמידים משהו ואי אפשר לחנך לדברים שהם לא טובים גם אם זאת הדרך לשפר את המצב הקיים.

|מתנסח בעדינות|

חלילה! [איזה מילה של זקנים ]

גרררר אני מתה לכתוב וכל מה שיוצא לי זה מרגיש לי בוטה מידי לפה שמישו יעשה לי קורס בעידון מילים ומשפטים!!!

ובגלל זה יוצא שאחרי המחיקות נשאר רק המסביב וזה לא מסביר למה אני מתכוון.

אגב, החתימה שלך בכוונה משחקת על צבעי דגל אש"ף?

לא זה על הדגל של אתיופיה  

מ.ש.ל.

מאיפה השחור הגיע? ומה לפרנג'ית כמוך ולאתיופיה?

בכל אופן אם להתייחס לתוכן, אם ילד חלש במשהו הוא צריך להשקיע בשביל להיות בו סביר.

ההצלחות שלנו הם בתחומים בהם אנחנו חזקים ולכן דווקא בהם צריך להשקיע את כל הכוח..

בעצם, גם בחינוך מעורב. בבי"ס שעשיתי בו שירות היה "שיעור בת מצווה" לבנות, ולא בדיוק לימדו שם איך עושים הפרשת חלה..

בשעה הזאת הבנים היו בספורט ולבנים צריך לעשות את אותו שיעור רק "ברמצווה"..

[לא הייתי בכל השיעורים של הבנות אז אני לא באמת יודעת כמה דיברו ומה דיברו. אבל דיברו.. בצפר דתי בעיקרון אבל הרבה תלמידים לא דתיים/מסורתיים, מעורב לגמרי]

זה לא באמת. הצבעים זה מה שהרגיש לי נכון לגבי כל משפט.. ורק בסיגד הפנו את צומת ליבי לזה שזה אתיופיה חוצמזה שאני רבע אתיופית אחרי שנה שלימה שעבדתי עם הקהילה אני רק צריכה תלתלים וקצת צבע ואני מסודרת

והתוכן- זה לא הנקודה החזקה. זה הנקודת חוזק. הנקודה אותה צריך לחזק ולא להזניח.. הרי אם אתה טוב במשו- אתה יכול לטפח אותו יחסית לבד.. אבל אני בקטעים של לעבוד עם אנשים על מה שיותר קשה להם, וזאת הכוונה במשפט הזה.. להוציא מהם את הטוב גם במה שקשה

בין שיעור בת מצווה לשיעור חינוך מיני בחילוני לפחות זה ככה

לא אמרתי שמה שהם עשו זה מה שצריך לעשות [גם אמרתי- אני לא בדיוק יודעת מה הן למדו שם.]

א-ב-ל-

ברור שאפשר לעשות שיעור חינוך מיני גם בחברה הדתית!! 

כל אחד בנפרד יפתח על זה דיון (שאמור להיות פורה ומעניין)

ככה תוכלו לפחות להסיר חלק מהרסן שיש לכם על הלשון

ונכון זה מסתכל חח אבל מה לעשות.. 

צניעעעס

צודק, במידה מסוימת

יש בעיה לדבר על נושאים מסויימים בפורום מעורב. יש דברים ש

א. לא צריך לדבר עליהם בפורום,בכללי. 

ב. צריך לדבר עליהם עם גברים/נשים בלבד.

ג. צריך לדבר עליהם עם גיל מסויים.

קל לי מאוד להתבטא בכתב, גם על צניעות. 

אבל פשוט זה לא המקום לדבר עליהם.. 

אין גבול לדיבורים בין נשים לגברים? על הכל אפשר לדבר עם מי שבאלך?

[ועוד בפורום, שלך תדע מי עוד קורא חוץ מהשניים שאני מדברת איתם...]

להפך.

אסור להדחיק ואסור לשתוק.

אבל צריך לדבר על זה במקומות המתאימים, כדי שזה יהיה הדבר הכי קדוש ויפה ונכון ומתאים. ורגע שמדברים על זה בפורום פתוח כמו פה- זה כבר לא קדוש ויפה כי אפשר לעשות עם זה הכל ולדבר יותר מידי על דברים שכל העניין שלהם זה צניעות ופנימיות.

ברור שצריך להתייחס, אבל במקום הנכון של זה.

ולדבר בין נשים לגברים סתם ככה על מיניות- זה לא המקום הנכון.

מגיע מהעובדה שמסתובבים פה בני שני המינים, ומגיל די נמוך.

היה לנו כלכלת בית- שכלל בישול ברמה בסיסית ומעלה, הכרות עם חומרי הבישול ומה אפשר לעשות איתם בכללי (למה קמח מסמיך, איך עובדת מרגרינה וחמאה וכו'..)

שיעור מלאכה (כן, ככה קראו לזה..) שלמדנו שם גם סריגה ותפירה ועבודה עם המון סוגי חומרים- הרבה מזה גם פרקטיים.

בשיעורי טבע למדנו הרבה גם על תזונה וכושר

היה לנו שיעור מיוחד שקראו לו "יהדות" שזה היה כמו שיעור חינוך- רק על נושאים תורניים- טעמי המצוות, מוסר, עבודת מידות וכו'

היה שיעור בשם "ביאורי תפילה" שלמדנו בו על כל התפילות ועל המשמעות שלהן ושל המילים. אחד השיעורים שאני עדיין זוכרת טוב מאד- והוא פרקטי ביותר. אני משתמשת בו כל הזמן

והיה לנו יוח"א\יול"א (יום לימוד\חינוך ארוך) שבו היו לנו חוגים לפי בחירה- באומנות, דרמה, בישול, הגיון, ספורט וכו'

ובכל המגזרים.. לחברה בריאה יותר

אל תציעו רעיונות!!!!!!!!!!!!! זה עושה סיוט ללמוד עוד... מה שבאמת צריך ללמוד לומדים לבד! אתה פשוט לומד בעצמך! חחחח ברצינות

התלמידים מסכנים

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל