שנוצרה פה, לא רציתי לנצל"ש אז הרי לכם שרשור המשחקים של בית ספר.
החל מהמשחק הקטן לגדול ביותר.
אני אתחיל:
קדאווה, חממות, גומי.
ובנים- אני חייבת לדעת אם אתם מכירים ואם גם אתם "שיחקתם" עם ה"טפו טפו"?
שנוצרה פה, לא רציתי לנצל"ש אז הרי לכם שרשור המשחקים של בית ספר.
החל מהמשחק הקטן לגדול ביותר.
אני אתחיל:
קדאווה, חממות, גומי.
ובנים- אני חייבת לדעת אם אתם מכירים ואם גם אתם "שיחקתם" עם ה"טפו טפו"?
אצלנו היו משחקים הרבה כדורגל (כמובן שהייתי החננה וזו שלא יודעת לבעוט
אז נשארתי בכיתה)
זוכרת?אהבת חינםאחח היו ימים! איזה תענוג..
כדורגל בגשם (זוכרת שהיינו משחקות כשהיה יורד מבול?
) ובשמש, בלי הפסקה 
הודעהפעם שמעתי אפילו שבירושלים שיחקו בכמה מהם אולי פשוט זה בשמות אחרים חח
וכדורגל זה בטבעי 
דינה ל.
איזה כיף זה היה!!!)
יטבתה

כן.דינה ל.
יטבתהאמרתי על השחקים של הודעה שהם של דרומיים

דינה ל.
אהבת חינםושהיינו מטפסות לגומחה ליד המדרגות כשהסורגים היו פתוחים
ובכלל לברוח דרך הסורגים היה תחביב שלנו 

ויטבתה, זה באמת מרגיש ככה 


לבי ובשרי
טופי תותפרווילגיה של רזים
הודעהזחלתי מתחת לקרוונים, קפצתי מעל הגגות,
הייתי שטוף אנדרנלין! אח! |מתנסטלג| (תודה פייגליניסטית)
5 אבנים, איך לא כתבו את זה?
גוגואים
קלפים
פוגים
פוגים





לפרק את העט ולנשוף ממנו כדורי נייר שעפים בכיתה חח הבנים קראו לזה "טפו טפו" רק שהם היו "מכינים" את הכדורי נייר האלה עם רוק.. ![]()




לוקחים עט, מוציאים את החלק שיש הדיו בפנים ונשארים רק עם הקנה החלול של העט. אח"כ חותכים פיסות קטנות של נייר, לועסים אותם בפה עד שהם נהפכים לכדורים, שמים אותם (אחד כל פעם שיורים) בתוך הקנה החלול בצד שנכנס לפה, מכוונים ונושפים לכיוון המטרה (בד"כ המורה
)
תיארת את זה הכי טוב שאפשר [וזה פשוט מחזק עד כמה זה יותר ויותר מגעייייייייייייייייייייייל]
הייתי שונאת שהבנים עשו את זה, היו תמיד מציקים לבנות עם זה או עושים תחרות מי מצליח להעיף יותר "כדורים" כאלה שידבקו לקיר בלי להפיל... ואז בסוף השיעור רואים תצוגת כדורי רוק על הקיר ![]()
עם ה"טפו טפו" שיחקנו מעט מאד, ולא היינו עושים את זה עם רוק, עשינו עם נייר.
שיחקנו בעיקר כדורגל/סל, הנדס-אפ (אין-זאפ), הדגל, פינג-פונג וכדורגל-קטן (עם כדור טניס בתוך מתחם הכיתות).
ובתקופות מסויימות, גוגואים וסופר-גול.
הודעהופוגים 
פוקימוןןןןןןןןןןןןן
והקדאווה... כן, נראה לי שבאיזהשהו שלב הבנות קצת פרשו מזה [רובן] כשהבינו שזה כבר יותר מדי חח


משחקים עם סכין
(מה זה המשחק הזה?)
מחניים,
כדורגל,
כדור-עף,
דג מלוח,
גומי
ועוד ועוד.
|איך גדלנו!|
מהקומה השלישית למגרש הכדורסל. כיף לא נורמלי 
בת-שבע77הוצאנו את הצבע מהטושים
הכנסנו לתוך שקית מים
חיכינו כמה שניות שהמים יצבעו
והמהדרות,ניסו שילובים של כמה צבעים!!
המורה נכנסה לכיתה בפרצוף כזה![]()
אז נאלצנו להשאיר את פאר יצירתנו בחוץ![]()
אהה,וגם צמידים מדבק פלסטיק שמורחים על כף היד![]()
, רק בשבועות!מוטיבציהכל השנה

היינו שמים ערימות של כסאות בצורה מפוזרת ואז מצלמים ווידאו וזורקים כיסא על הערימה והכל נופל 
פריסביוהייתי גם חרשן (כשהייתי צריך) אבל יש גם מלא דברים שהסתבכתי סתם...
הצמידים, נראה לי זה גם היה נפוץ לא יודעת בכל המגדרים חח כשהיו מכינים צמידים כאלה מחוטי גומי בצורות ריבועים עיגולים וזה [עד שאמרו שזה מסרטן אז נראה לי הפסיקו]
עכשיו התחי משהו חדש דומה לזה רק עם גומיות חח ההסטוריה חוזרת ומשתדרגת
אצלנו שיחקו עד שההנהלה אסרה לשחק כי מישהו שבר רגל
ואח"כ גם יד
אולי גם שיניים
אני כבר לא זוכר
תמיד היו יוצאי משם בשן ועין
היו עוד הרבה משחקים
אבל זה היה אחד החביב עלינו
שני קבוצות
הקבוצה היריבה צריכה להכנס לריבוע של הקבוצה השניה
וכמובן הכל בדחיפות ע"מ להוציא חבר'ה מהמשחק
מי שעבר על קווים יוצא מהמשחק
זה היה משחק עם הרבה דחיפות ומכות 

מרב.
)חירור תקרה אקוסטית עם מקל של מטאטא, שבירת תמונות, זריקת ניירות ברחבי הכיתה, קליעה למטרה עם שברים של תמונות על מתקן סבון שפרקו מהשירותים ותלו בכיתה, תליית תמונות שיעצבנו את הר"מ, ישיבה על גיטרות, כתיבת כתובות על הקירות של הכיתה, תחרות מי יקבל מכתב הכי יצירתי (בנכם נכנס לכיתה כשהוא לבוש בתור סופרמן, בנכם נכנס לכיתה כשכל הפנים שלו מרוחות בגלידה וכו'), הדבקת שלטים נגד הראש ישיבה ועוד ועוד..
בשלב מסוים המנקים לא היו מוכנים יותר לנקות את הכיתה שלנו, הר"מ שלי עצר באמצע שיעור וניקה ביצה מהקיר, העבירו אותנו לכיתה בלי מזגן עד שנחזיר את הסטרטרים של הפלורסנטים, הר"מ נאלץ לחכות במזכירות עד שיביאו לו חולצה חלופית כי שלו היתה מלאה בשפריצים של דם מנסיון להפריד בין שני ילדים.
חוליגנים!!
הר"מ נאלץ לחכות במזכירות עד שיביאו לו חולצה חלופית כי שלו היתה מלאה בשפריצים של דם מנסיון להפריד בין שני ילדים.
דם?? עד כדי כך?? 
לא הכיתה הכי מנומסת בעולם, את החלקים הבאמת גרועים צינזרתי מטעמי צניעות ואווטינג
עוד סיבה לזה שרוב הזמן לא הייתי שם..



יש להם מקשים בשם Alpha + A-G,X,Y
אז אפשר היה לעשות כל מיני קשקושים עם האותיות והסימנים של המחשבון
למשל
Alpha+X, x
היה מייצר
Xx Xx Xx Xx Xx
וכשמריצים את זה ימינה שמאלה זה זז.
עוד כל מיני שימושים יצירתיים למחשבון המדעי, שאותו כמובן אי אפשר להחרים בגלל נחיצותו ללימודים.
זה משעמם...מה אשיב לה'אה, וגם כמובן תכנון ואפיון של מערכות על גבי ניירות שהיו -- בגילאי תיכון. ככה ישבתי ופיתחתי את המערכות הראשונות שלי לסלולר.
שינה
משחק של מנוף - שיווי משקל, עם דבק סטיק, סרגל ומחק
ועוד כל מיני...
אתה נשמע מהילדים הגאונים שאף אחדמה אשיב לה'
הודעהלמה זה מגניב שאפשר לכתוב כל מיני דברים במחשבון אנחנו גם היינו כותבים שם דברים עם cos tan sin והאותיות, מרכיבים משפטים [לא תמיד הכי צנועים]
למשל אפשר להרכיב במחשבון את צמד המילים: fox baby 
שוטרים וגנבים (במלעיל!!)
קדרים באים
קרנובול
כדורגל
שלוש מקלות (שוב במלעיל
)
"חמש" (אבנים)
גומי, שלל תופסות,
"שבוייים"
ו-המשחק של כל הדורות- חבל!!!


נקודה טובהאחרונהתות?
אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא 
60 לשעה
80 לשעה
לא כולל הפסקות אוכל
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
אמור מעתה: באצבע לקו 72 קלוריות, וב100 גרם לקו 532
ארץ השוקולדאחרונהישבתי אתמול, מאוחר בלילה, עם חבר.
שנינו עריקים (אני מאתמול.. מזל טוב!), שנינו עובדים ולומדים כמה שעות בערב.
סיפרתי לו שהציעו לי מסלול מיוחד לחרדים. משהו תקדימי שעוד לא היה.
לא רוצה להרחיב בפרטים, רק אומר שלכאורה אין שום מניע דתי לסרב לו. זה אפילו יותר טוב רוחנית מהעבודה שלי היום.
אמרתי לו: "יוסף, אתה בא?"
זה לקח כמה דקות, כמה שתיקות.
ואז זה השפריץ ממנו החוצה:
"לא רוצה ללכת למקום שלא אוהבים אותי שם",
"לא רוצה ללכת למקום שרוצים שאשתנה"
"מקום שיאהבו אותי רק אם אהיה כמו כולם".
פתאום הבנתי, המסלול שאני הולך להתגייס אליו, לא יתרום כלום לצבא. הוא סוג של מסלול מומצא כדי לגייס אותי בכל מחיר.
אתם פשוט מנסים לשנות אותי.
גלית דיסטל, במה זכית שיצאו מפיך המילים האלו: "רוצים שהחרדים יתגייסו? ... זה לא יבוא בקללות. זה לא יבוא בכפייה. ... זה יבוא כשנקשיב למצוקה שלהם. ... אפשר לפתור את זה. אפילו בקלות. אם רק נעצור רגע להקשיב להם"
"אני רוצה שתדעו אחיי החרדים, אתם לא לבד, ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה אלא כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו''.
היא תקפה בחריפות את הקואליציה: "מה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. על לפיד אמרה: "מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל קיצוני, לב המדינה הזו נדחק לשוליים".
היא הזהירה: "אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם, אנחנו על סיפו של הר געש, אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה - לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני יהיה מדוכא, לא יימשך! אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא?''
"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול"
"הדבר שפועם בי יותר מכל הוא לא תחושת הביטחון, אלא דווקא תחושת החופש. חופש כערך עליון חופש מקסימלי בכל תחום אפשרי. החופש שלי כיהודייה לבנות בית על אדמת אבותיי כי זוהי האדמה שלי ושל בני עמי. החופש של יזמים ישראלים צעירים חרוצים ומלאי מוטיבציה לבנות עסק משגשג מבלי לשאת את עולו של המגזר הציבורי ואני יודעת כמה עול זה מכביד, סחבתי אותו על כתפיי במשך שנים לא מעטות".
"החופש של בני האדם להיות בטוחים בכל מקום. החופש של נשים ערביות לזכות בלילה אחד שקט ונטול חרדה מבלי להתהפך במיטה ולתהות האם בנם יהיה קורבן לאלימות. החופש של נשים חרדיות לבחור במחיצה ציבורית כי זהו צו מצפונם וזוהי בחירתן החופשית הלגיטימית והמלאה. החופש של כל הורה לבחור את חינוך ילדיו על פי תפיסת עולמו גם כשמדובר בהורה חרדי".
"החופש הנפלא להתבטא ולהחליף רעיונות מבלי לחשוש מהענישה המצמררת ואכזרית של משטרת התקינות הפוליטית. החופש של הציבור לצרוך רעיונות ולגבש מחשבות מתוך היצע של תקשורת חופשית. כי שוק חופשי הוא מחשב חופשית. החופש של נבחרי הציבור שיושבים בכנסת הזאת לממש את רצון העם מבלי לחשוש מאיום השוט הבלתי נראה אך קיים תמידית של מערכת אכיפת החוק, שלא תמיד חקר האמת הוא נר לרגליה ולא תמיד רדיפת הצדק הוא המנוע שמניע אותה".
בתחילת דבריה סיפרה ח"כ דיסטל על הוריה שלא הורשו לגעת בירקות בשוק באיראן על מנת שלא "יטמאו" אותן ביהדותם, ובהמשך הדברים אמרה: "המערכת הפוליטית כמו שילבה הידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלה שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת אחר כבוד פשוט לזוז הצידה. הוריי אמנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי, הם רק אבן בנעל של ישראל הראשונה שבגללה קם לו גוש האיחוי. אבי ואימי ולמעלה משני מיליון בני אדם חרדים, דתיים, מזרחים ומסורתיים הפכו שקופים או נלעגים או מוחרמים או נרדפים והכל בשם איזו אחדות מזויפת שבאה להסתיר שיסוי עמוק מאוד ושנאה עמוקה ביותר".
העסק ישן..
תתחילו להפציץ