על קברות הצדיקים

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t573371#6340592

האיסור הוא מחשש שמא ישתקעו בחוץ לארץ,היום כשאתה טס לשבוע עם כרטיס הלוך-חזור תוך כמה שעות אתה שמה ותך כמה אתה בחזרה בארץ,אין חשש כזה.

ישנם מעט פוסקים שטוענים כך, בראשם המשנה ברורה, שלמרבה הפלא, לא ביקר בארץ מעודו.

השאלה מה המטרה

ואכן לביקור בקברי צדיקים יש רבים המתירים

אם כי יש גם לא מעט שאוסרים

אך אנו כחסידי ברסלב

נשמעים לרבנו שאמר לבוא אליו

אם לא היה אף פוסק שמתיר

היינו בבעיה

כי רבנו אמר לא לעבור על השו"ע

אך מכיון שיש פוסקים רבים שמתירים

אנו מחוייבים לשמוע לרבנו בדבר הזה

ולא ברור מה הקשר בין הפוסקים שאוסרים לבין השו"ע שפסל את הדין הזה.

אני לא מדבר על קברי צדיקים

אלא על נסיעה לחו"ל לטיול

שחז"ל התירו לבא ממדינת הים לגלח בחול המועד

והשו"ע כתב "וְהוּא שֶׁלֹּא יָצָא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ לְטַיֵּל" 

וכותבים הפוסקים - כיון שיצא באיסור

אך אם יצא להרוויח כסף או לראות פני חברו מותר - וזה נקרא דבר מצוה (כך כותב המשנ"ב)

ואם לראות פני חברו זה נקרא דבר מצוה

ברור שגם להשתטח על קבר רבנו נקרא דבר מצוה

השולחן ערוך יודע טוב מאוד לאסור כשהוא רוצה וכשהוא לא רוצה, הוא לא אוסר.

כמו שהוא לא כתב בשו"ע הלכות שמיטה, הלכות בניין בית המקדש וכד'

אם לשיטתך מותר לפי השו"ע לצאת מהארץ לחו"ל לטייל, 

למה הוא לא התיר למי שיצא להתגלח בחוה"מ, 

ולעומת זאת למי שיצא מאמריקה לאירופה לטייל, הוא כן התיר להתגלח?

חוץ מזה שהטענה שלך לגמרי לא נכונה.

אתה כתבת "לעומת זאת למי שיצא מאמריקה לאירופה לטייל, הוא כן התיר להתגלח?"

וזה לגמרי לא נכון.

לסתם אדם, אסור להתגלח בחול המועד.

למי שטייל מאמריקה לאירופה , ומי שטייל מאירופה לאוסטרליה, לכולם אסור להתגלח בחוה"מ.

זה מה שכתוב בשו"ע סימן תקל"א סעיף ב:

ב אֵין מְגַלְּחִין (א) בַּמּוֹעֵד, אֲפִלּוּ אִם לֹא גִּלַּח קֹדֶם מוֹעֵד. 

יש לכלל הזה יוצאים מהכלל והם מופיעים בסעיף ד.

ד וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד; מִי שֶׁיָּצָא מִבֵּית הַשִּׁבְיָה וְלֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְגַלֵּחַ קֹדֶם הַמּוֹעֵד, וּמִי שֶׁיָּצָא מִבֵּית הָאֲסוּרִים וַאֲפִלּוּ הָיָה חָבוּשׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מַנִּיחִין לוֹ לְגַלֵּחַ, וְכֵן הַמְּנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ (ג) בָּרֶגֶל, וְכֵן מִי שֶׁנָּדַר שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ וְנִשְׁאַל עַל נִדְרוֹ (ד) בָּרֶגֶל, וְכֵן הַבָּא מִמְּדִינַת (ה) הַיָּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אוֹ שֶׁבָּא בְּעֶרֶב הָרֶגֶל וְלֹא הָיָה שְׁהוּת בַּיּוֹם לְגַלֵּחַ, וְהוּא שֶׁלֹּא יָצָא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ (ו) לְטַיֵּל. 

ז"א , כל מי שהייתה לו מניעה רצינית שלא להתגלח , מותר לו להתגלח. 

מי שבא ממדינת הים, לא היה יכול להתגלח, כיוון שאז התגלחו בסכין ולא היו מתגלחים באוניות בגלל הטילטולים.

לכן השו"ע התיר לו להתגלח כמו לאלו שהיו בשבי או בבית הסוהר.

הסיבה שמי שהגיע מטיול , לט זוכה להיתר, היא בגלל שהוא לא שקול ליוצא משבי, כיוון שהשבי והמאסר הם בכפיה ואילו הטיול הוא רשות.

זה דבר פשוט.

לסלף אותו ולעוות את ההלכה באופן כזה שיראה שבגלל הבית יוסף חושב שאסור לצאת לטיול מהארץ לחו"ל זה זלזול בבית יוסף ובהלכה בכלל.

אבל אם יצא מארץ אחרת לארץ ישראל, או מארץ אחת לשנייה - אפילו אם זה לטייל - עדיין הוא בגדר הבא ממדינת הים - ומותר לו להתגלח

או שלא קראת אותו בכלל, שזו האפשרות הסבירה יותר.

ואם לא היה סבור כך, היה כותב זאת בפירוש ולא היה נזקק לחבורה של מוחות עקומים שיסלפו את דבריו ויעוותו אותם מתוך רצון להפוך אותם לשטויות והבלים שמעולם לא עלו על דעתו.

למה יש הבדל בין מי שיוצא מארץ ישראל לחו"ל לטיול - שאסור לו לגלח

לבין מי שהולך ממדינה למדינה אחרת לטיול - שמותר לו לגלח?

מאיפה נובע החילוק הזה?

זה מה שלא הבנת.

אין חילוק.

וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד.... וְכֵן הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד

וְהוּא שֶׁלֹּא יָצָא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ לְטַיֵּל

אם זה כמו שאתה אומר, למה צריך לציין את המשפט המודגש? 

סימן ד' עוסק באנשים שמותר להם להתגלח בחול המועד.

כל האנשים שהוא מזכיר, הם אנשים שהייתה להם מניעה להתגלח בערב יום טוב, והעיסוק של הסעיף הוא רק בסוגי המניעות.

רק הנסיעה בים, נחשבת מניעה, אבל אם אדם יצא מהארץ לטייל, דבר שהוא מותר לחלוטין לפי השולחן ערוך, המסע בים לא נחשב לו למניעה.

זו הסיבה שהמגן אברהם, שהוא המפרש החשוב ביותר של השולחן ערוך, מדגיש במיוחד את ההבדל בין נסיעה בים לנסיעה סתם וקובע , שאם אדם לא הגיע דרך הים , אלא דרך היבשה, אסור לו להתגלח ולא משנה הסיבה בגינה, יצא מן הארץ.

זה הפשט האמיתי, של השולחן ערוך, כיוון שהשולחן ערוך מדייק בדבריו, ומדבר דווקא על מדינות הים ולא על סתם מדינות בחוץ מלארץ, אליהן ניתן להגיע גם דרך היבשה.

בקיצור, מדבריו של המגן אברהם, אנו רואים באמת, מה כוונתו האמיתית של הבית יוסף ועד כמה הטענה שהוא אוסר על יציאה מהארץ לטיות , היא סילוף כוונתו.

השולחן ערוך כותב במפורש "מארץ ישראל לחוצה לארץ", 

לא "מחוצה לארץ לארץ ישראל" ולא "ממדינת הים אחת לחברתה"

הוא מדגיש במפורש מארץ ישראל לחוץ לארץ

מה המקור לדבריו?

המקור הוא בטור, באותו סימן. הטור כותב כך:

והבא ממדינת הים שלא היה יכול לגלח קודם וכגון שהלך להרוויח מזונותיו או להתעשר, אבל אם לא הלך אלא לטייל - לא יגלח דלאו אנוס הוא דאפשר לו שלא ילך, והראב"ד פירש "אפילו לטייל" דאמרינן לא יגלח, דוקא מארץ ישראל לחוצה לארץ, אבל אם הכל בחו"ל או בארץ - אפילו הלך לטייל - יגלח.

השו"ע שהדגיש במפורש מארץ ישראל לחוץ לארץ נקט כדברי הראב"ד להלכה.

כותב במפורש כפי ההבנה של "גבעוני מצוי" ולא כפי ההבנה של "שפיפול"

כי הוא מתחיל את הפיסקה ב"מדינת הים", ומדינת הים , היא לא כל מדינה שאינה א"י.

אילו לטענתכם המופרכת היה איזשהו בסיס, הוא בכלל לא היה על מדינת הים, אלא על כל חוץ לארץ.

עובדה שהוא לא עושה את זה , כי זה פשוט לא נכון.

הציטוטים שהבאתם לא קשורים בכלל לנושא.

קרא את דברי הבית יוסף בפנים, לא בשו"ע.

הוא מתייחס במפורש להבדלים בין כלל חוץ לארץ לבין מדינת הים

וגם מתייחס במפורש להבדל בין היוצא מא"י לחו"ל שאסור לו לגלח אם יצא לטייל, לעומת מי שיוצא מארץ לארץ אחרת שמותר לו לגלח מכיון שיצא ברשות (לעומת מי שיצא מארץ ישראל לחו"ל לטייל שנקרא "יוצא שלא ברשות")

הדברים ברורים ומפורשים שם

לא מקוצרים כמו בשו"ע

גם הראב"ד לא כותב שאסור לטייל.

גם המגן אברהם לא כותב שאסור לטייל.

זה לא פשט של השולחן ערוך, כי השולחן ערוך לא כותב "אסור לטייל".

השולחן ערוך, כותב את פשטיו, והפירושים של כמה מוחות עקומים מקשקשני האינטרנט אינם דעתו.

הוא כותב שמותר למי שיצא לטייל לגלח - כיון שיצא ברשות, מלבד מי שיצא לטייל מארץ ישראל לחו"ל - שאסור לגלח - מכיון שיצא שלא ברשות.

עוד פעם להסביר????

יש לי את הטור במקור.

הנה הטור אורח חיים במקור.

מה כתוב שם?

אבל אם לא הלך אלא לטייל, לא יגלח דלאו אונס הוא, דאפשר לו שלא ילך.

זה מה שכותב הטור.

האם יש בעולם, מישהו מטומטם עד כדי כך, שיטען שהמשפט "דאפשר לו שלא ילך", אוסר על טיול?

אני מקווה שאין בעולם אנשים כל כך שוטים, אבל גם אם יש, הם אינם מענייני. רשויות הרווחה צריכות לטפל בהם.

את הטור כתב ר' יעקב בן הרא"ש

עליו יש נושאי כלים, אחד מהם הוא הבית יוסף שנכתב ע"י רבי יוסף קארו, בעל השו"ע

תצטט אותו כאן במלואו (אין לי ספר לידי כרגע, אבל בדקתי בבית הכנסת שוב פעם, וברור לחלוטין שהוא סובר כפי שכתבו האנונימי וגבעוני מצוי)

מכיון שלפי תגובותיך לאורך כל הפורום,אתה לעולם לא מוכן להודות בטעויותך, גם כשהדברים ברורים כשמש

כנראה , כרגיל מדובר בעוד מניפולציה פרועה.

הלאה.

20140511153833.rtf

שטסים לאומן לא לצורך בילוי והנאה בחו"ל אלא להשטתח על קברי צדיקים וכו' מבינה?

הנשמות של הצדיקים אחרי שהם נפטרים באות לארץ ישראל ככה שאין מה לחפש בחו"ל, נשמתם בא"י.

ואם מענין אתכן אז תחפשו שרשורים פה בפורום על זה.

כל מי שקרא קצת בכתבי האריז"ל על עניין ההשתטחות בקברי צדיקים, יודע שהחיבור בינינו לבין נשמות הצדיקים נעשה באמצעות הנפש, שנקראת קיסטא דחיותא ונשארת בקבר הצדיק. מי שמשתטח עם כל הכוונות יכול להמשיך גם את הרוח, והנשמה של הצדיק, שהן בד"כ לא נמצאות כלל בקבר.

ואת שירה#שירה, לא יודעת יותר טוב מאשר ה"שדי חמד", החיד"א, ה"שערי תשובה" ועוד, שכתבו שמותר לצאת מא"י לחו"ל בשביל להשתטח על קברי הצדיקים ששם.

אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל!  על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.

מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה

אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס" 

יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך 

להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי

תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס

השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?