למרות שברמה העקרונית אני תמיד זילזלתי בפרוזה
מה שתקעו לי לתוך הידיים קראתי ובהנאה
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון
שמתי לב שבזמן האחרון אין לי כח לספרים
כל זמן שזה לא סופר טוב, אני מרגיש שאי אפשר להאמין לו, והדמויות שלו מעצבנות, פשוט לא אכפת לי מה יקרה להם
מצד שני אני בספריה לוקח את כל הספרים שיש, וכשאני אומר כל, אני מתכוין "כל"!
יש לי סינון רק על זה שיהיה למבוגרים, ושלא יהיה סיפורים קצרים,
אבל מטבע הדברים במצב כזה יש הרבה סיפורים זבל
בספרים של קינן וקווין (שהן סופרות ממש מצוינות) אני קורא מכריכה לכריכה
(כל הנ"ל מדבר על ספרים חרדיים שיש בספריה. ספרים גויים אני ממעט מאד לקרוא)
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון
ואז לא ישנים- כי צריך לסיים,
והחיים נעצרים ממהלכם בגלל סיפור שלא היה אלא פרי דמיונו
הפורה מאוד של איזה סופר/ת מוכשר/ת.
וזה כיף
מוטיבציהאני מפסיק באמצע
לא משנה אם זה ספר, סרט או כל דבר אחר
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון
מוטיבציהאבל אני כבר תפוס, אז מה אכפת לי?
אז את חננה מדיום 
?
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון
עכשיו נגעת בנקודה רגישה...
אז הארי פוטר אצלי זה:
אם אני קוראת ספר מתח, הספר היחיד שבא לי לקרוא זה הארי פוטר..
אם אני הולכת לקולנוע, הסרט היחיד שבאלי לראות זה הארי פוטר...
מממ.. הארי פוטר מבחינתי, הוא לא ספר. הוא חלק ממני..
זה כמו שתישאל, דניאל, עד כמה את מעניינת את עצמך...??
ואני מניחה שאת התשובה אתה כבר יודע
מופיםואת מעשיותיו של בידל הפייטן קראת כבר?
|או מאי גאאדד גמרתניק חננן על בוחן אותי בהארי פוטר|
שמישהו יציל אותייייי
בגלל זה הוא לא הלך לאליפות העולם והשאיל את האוהל
איזה כיף לילדים שלך!!!!
הילדים שלי?
את חושבת שהם קראו את זה?
זה ספר גוי, שלא נעים לי לספר שקראתי אותו, אז שאני אראה לילדים כמה אני בקיא?
הם מעולם לא קראו אותו. (הם אגב גם לא נוגעים במחשב, וק"ו לא באינטרנט)
אני יודע שזה נשמע קצת צבוע, אבל לפחות אני אומר את האמת - הכי טוב היה לא לקרוא את זה, ולפחות שהילדים לא ירדו ברוחניות כמוני
ישבתי וקראתי לילדים את מהללאל
(הם יודעים לקרוא, אבל זה הרבה יותר חוויה כשאבא קורא ומסביר)
אבל מהללאל יותר מורכב מהארי פוטר, ומצריך יותר מחשבה
ממממ הכרתי בחור ישיבה חרדי מקסים ושמור והכל
שהיה קורא בסתר הארי פוטר...
יווואאאווו כפעליהם!! הסגורים האלה ככ מתוקים
ולמה ירדת ברוחניות מהארי פוטר??
"בחור ישיבה חרדי מקסים ושמור והכל"?
הירדיה ברוחניות היא עצם הקריאה בספרים כאלה, בנשימה של הווי גוי שכזה
לפני כן לא הכרתי את ההווי של ליל כל הקדושים, חופשת חג המולד היא משהו לא ברור, ומי נותן מתנות בפסחא? (שהרמיוני מקבלת מתנה קטנה כי גברת וויזלי הזאת מאמינה ללשון הרע..., הנה עוד דוגמא למשהו רע, שננס מהדלת האחורית, למה צריך לקרוא על להאמין ללשון הרע בכזאת טבעיות, ואפילו לא להתפלא?)
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון
ולא קראתי להם את איסתרק, הוא מסובך מדי, סיגנון אגאטה כריסטי
לא צריך יותר
וכל אחד והטעם שלו
שמעתי אומרים שיוזבד אמור לצאת עוד מעט
עייני כאן http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=38&topic_id=3045127
ואם כבר מיה קינן התותחית
ספר חדש שלה, שווה, שווה, שווה!!!
"אחד מאלף"
בסגנון מד"ב.
לא יפה
בעד ספרים שמספרים או מדברים על דברים אמיתיים, דברים לימודיים,
ולא פירות המוח קודח של שיכור זה או אחר.
ואם הספר לא מספיק טוב, או אולי די רע---
לוקח קצת כוח כדי לטרוק בבת אחת את הספר בהחלטה נחושה שלא לפתוח אותו יותר
בעע אני שונאת את המצב הזה שהספריה של מקום דתי- לא מסוננת מספיק....
(כן כבר דיברתי עם הספרניות וכל זה... כן... כן... ולא לקרוא רק ספרות חרדית זה לא מספיק לי)
וגם באיזו שפה הספר, אם זה באנגלית, אני מתעייף הרבה יותר מהר.
אבל זהבהחלט קורה לעיתים.
כשזה משהו שאני יודעת שממש לא טוב לי-
בד"כ אני אצליח להפסיק.
בעיקר כשזה ספר.
סרט אם הוא ממשיך לידי קשה לא להתפס אליו..
אבל אם הוא בשליטתי, הוא ייסגר.
מצד שני- ספר טוב יכול לגרום לי ללילה לבן..
לצערי 
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.
