דבר ראשון: לא ציינת בת כמה היא, אני עונה בהשערה שהיא בגיל בין ז'-י'...

האם ניסית לדבר על ליבה...? יש כמה דרכים להגיע ללב, לא ציינת איזה סוג ילדה היא, מאיזו משפחה היא באה, אך מניסיוני אני ממליצה על הדרך הזו, לדבר איתה פתוח, רגוע, ולשים דגש שאת כאן בשבילה ומבינה אותה אבל יש גבול...דוגמא מה להגיד (פתוח לשינויים..) : "אני מבינה שקשה לך, ואני כאן בשביל לעזור לך, אבל זה לא אפשרי ההתנהגות הזו... זה הורס לכתה את האווירה וההתנהגות הזו סותרת את כל מה שאנחנו מנסים לבנות!... אני לא כועסת עלייך, זה פשוט עצוב לי...אני אוהבת אותך, ודואגת לך, ואני חושבת שאת לא באמת רוצה להיות במוניטין של "הילדה המפריעה"... את באמת מסוגלת להצליח! אני יודעת שזה קשה לעשות שינויים כאלה גדולים, ואני לא מצפה שתשני את ההתנהגות הזו בין רגע... אבל לפחות להשתדלות אני מצפה... אולי תקחי על עצמך לנסות להפסיק לעשות כך? (דוגמא ספציפית אחת), אני מאמינה בך שאת מסוגלת..."

אם היא ילדה שאוטמת את עצמה חזק ואת באמת באמת רוצה לעזור לה, את יכולה להציע לה לבוא איתך לשוקו אחרי שעות הלימודים, או בעיר, או אצלך, או לבוא אליה הביתה... ולהגיד לה "איך אני יכולה לעזור לך??"... ורק אחרי שהיא נותנת בך אמון שאת לטובתה, לנהל את השיחה הבאה... (אם היא ילדה חכמה ובוגרת- לדעתי השיחה הראשונה-גם אם זה לא ייראה כך-לא תיפול על אוזניים ערלות) בהצלחה!!!

אני מצטרפת לדעתך בפיסקה הראשונה.

בפיסקה השניה, קצת מסתייגת, כי זה עובר ליחס אישי מידי לדעתי (אני בעד יחס אישי, אבל צריך להיות גבול מסויים. ללכת איתה במקום כולשהו או להזמין אותה אלי הביתה זו קצת בעיה... אולי עם אמא שלה או באישור של הוריה זה עוד איכשהו יהיה בסדר).

ולתודעה, מעניין אותי לדעת מה התלמידה בדיוק עושה? אפילו דוגמאות קטנות... (או רק מה מטרת התוכן) אני מנסה להבין איך אני הייתי פועלת, אבל קשה לי לגבש החלטה בלי הפרטים האלה.

ובכל זאת, כמו שכתבה המתוקה בתגובתה מעלי^^^ : שיחה- הכי מועילה לעיניין זה.

בהצלחה!

יש לקחת בחשבון את כל האופציות ולשאול את כל השאלות:

1. האם אפשר להשאירה ולטפל בה בתוך הכתה או שאין אפשרות כזו בכלל.

2. האם יש במשפחתה גיבוי למהלכים הננקטים.

3. האם יש אפשרות לבודד את השפעתה.

כמחנך מזה עשור עלי להבהיר מספר נקודות חשובות בנושא זה:

טובת הכלל קודמת- זה ברור. השאלה היא האם זה לא לטובת הכלל שיראו כיצד מטפלים בהתנהגות נלוזה כזו? היכן יוכלו לראות זאת במוחש?

אם מדובר בנזק רוחני גדול יש להתייעץ עם רב בנוגע להרחקה כי זה דיני נפשות ממש.

התמודדתי עם בעיה כזו ממש לאחרונה ובדרך תקיפה של שמאל דוחה אך תמיד עם נתינת פתח הגיעו התוצאות לכך שהתלמיד נשאר בכתה תוך כדי שהוא נזהר מאוד לשמור על כל הכללים וגם אם עושה או אומר משהו הוא נתפס כתמהוני וכאחד שיש להתעלם ממנו במצבים האלו.

זה דרש הרבה עקביות, רצון ברזל ותקיפות בלתי מתפשרת ובסוף אפשר לראות ברכה בעמל.

אם יידרש אשתדל להרחיב ולא לקמץ במילים.

בהצלחה.

למדנו בכיתה שבמצב שיש ילד שלא מתנהג כראוי בבית המדרש, צריך להוציא אותו דבר ראשון כדי שלא ישפיע לרעה על השאר, לדבר על ליבו ולתקן את דרכו, לבדוק אם הוא באמת חזר בתשובה, ורק אז להחזיר אותו לבית מדרש. אני לא יודעת מה המקור המדויק, למדנו בשיעור מחשבת בכל מקרה, אולי אפשר לקחת את המקרה הנ''ל למקרה שקורה עם הילדה.

אני חושבת שאם היא במצב שהיא תוריד את כל הכיתה- צריך להוציא אותה לפני שיהיה מאוחר מידי, אבל כן כדאי לעזור! הגיוני מאוד מאוד שמה שהיא צריכה זה כתף תומכת, ועזרה. ורק לאחר מכן להחזיר אותה.

וסליחה על ההתפרצות לכאן...

מסכימה עם מה שנכתב כאן, חשוב מאוד להבהיר לה מה החוקים והכללים.

ולנסות לדובב אותה לאט לאט, אבל ניראה לי עדיף שמורה לא תעשה את זה. תמיד יש דיסטנט בן תלמידים למורים (אם רוצים אפשר לפתוח שירשור על זה) ואני יודעת על עצמי שלא הייתי נפתחת למורה שלי- לעומת מדריכה שלי שאני יכולה להיפתח אליה. אז אולי לסנג'ר מדריכה ערכית וחכמה שתנסה לדובב אותה, דווקא על העונש לתת לה שכר, לנסוע איתה לקניות= (1)המדריכה צריכה עזרה בלבחור בגדים, או משהו כזה. לנסות קודם לדובב אותה בנושאים הרגשיים, והחומריים כביכול, ולנסות לעבור לדברים יותר רוחניים, אולי ללמוד איתה איזה משהו- היום קראתי את ניצוצות של ראש יהודי, פשוט, קל, אבל משפטים חשובים וחכמים.

(1)בדיוק למדנו היום במחשבת שאדם חייב להרגיש שאנשים לא נותנים לו סתם, שלא ירגיש שהוא חייב לבנאדם השני, אז גם כאן שמי שעוזר לה שיראה לה שיש כאן הדדיות. וזה סתם בסוגריים.

בהצלחה.

בת כמה היא??

חסר לי פוול פרטים...........הייתי מציעה לך שאני ידבר איתה...אבל זה לא ניראה לי אפשרי...אולי יש לה מייל ותציעי לה להתכתב עם מישי דרך המייל??

יש לי ניסיון עם בנות כאלה... (למי שאני הבין-אני דוגמא חיה לכך...)

היתה לי כזאת חניכה... והבעיה שלנו היתה שלא טיפלנו בה עד הסוף

אז הלימוד מהטעות שלנו היא-

א. להזהיר אותה חד משמעית שלא תכניס תכנים כאלה בבית הספר. נקודה! ולהזהיר שאם זה יקרה אז יאלצו לטפל בה ולהזמין הורים וכו' וכו'

ב. באותו זמן לשאול אותה למה היא עושה את זה ולחפור לה ובלה בלה בלה.. ואם היא חושבת שזה טוב הדברים האלה ומבחינה תורנית ואישית זה טוב, ובתור בן אדם האם זה דבר טוב להתעסק בו. וכו' וכו'

אם זה לא הולך- אין מה לעשות אלא להמליץ לה בית ספר אחר שיותר מתאים לה..

אני רוצה לספר לכם שכשהייתי בתיכון הייתה לנו בת כזאת שבאה ממשפחה קשה והאולפנה ניסתה לעזור לה והיא הייתה בטיפולים וכו' הבעיה הייתה שהיא ילדה מאוד כריזמטית וסחפה אחריה בנות והיו בנות נוספות שהרגישו מאוימות בסביבתה וזה פגע מאוד באוירה, ההנהלה אמרה שהיא מוכנה לשאת זאת כל עוד זה לא על חשבון בנות, וקרה מקרה של פגיעה בבנות והיא הושעתה ויכלה לחזור רק אם היא חותמת על תנאים, היא לא עשתה זאת, והועפה לצמיתות.

לדעתי כדאי ממש לחשוב על טובת שאר התלמידות, אולי הקטע עם התנאים יכול לעזור כי זה מראה לתלמידה שמצד אחד רוצים בה ודואגים לה ומצד שני מבהיר לה שלא תיתכן התנהגות בלתי מתאימה..

ותפוח רקוב מקלקל את כולם.

לכן צריך להציב לה גבולות ברורים. סנקציות.

ולהבהיר לה שאם לא תעמוד בהם תצטרך למצוא מסגרת אחרת.

מנסיון זה לא פשוט אני גם מתלבטת בשאלה הזאת.

אפיהולו לא להוציא מביה"ס אלא אם זה נכון להוציא מהכיתה בזמן התנהגות לא רצויה- ובעצם לשדר לילד אני לא רוצה אותך פה כדי לתת לשאר הכיתה רוגע.

כתגובה לנושא שהועלה.

אני נגד הוצאה מהכתה בשום צורה. אין לברוח מבעיה אלא להתמודד איתה.

תלמיד מפריע מקבל כפרס את ההוצאה- זו גם נקודת מחשבה מעניינת.

תלמיד טוב בדרך כלל שיש לו יום לא מאופס אפשר לתת לו לצאת לחמש דקות להתרעננות ולומר לו לחזור במיטבו כמו תמיד.

יש משהו שמרתיע אותו.

צריך לחפש מהו הדבר ממנו הוא חושש. אם זה מכתב להורים, טלפון, פניה לפיקוח וכדומה.

אפשר גם לסכם עמו והוריו יחד כמובן על פנקס מעקב יומי למשך תקופה שאם לא עומד בזה ייענש בהתאם גם בכתה וגם בבית.

לכל אחד יש משהו. צריך למצוא את זה וללחוץ משם. אין תלמיד שלא מיישר קו בסוף ועוד מבין שזה לטובתו.

בע"ה

ובקשר לזה, כמו שלהבת כח אמרה, זה די קשור למרחק בין התלמידות למורה, אם המורה היא די בתוך התלמידות, היא יכולה להוריד קצת את ההשפעה השלילית ע"י השפעה חיובית, ואם היא באמת קרובה לתלמידות, אז היא גם יכולה לדבר איתה.

 "שמאל דוחה וימין מקרבת"- אני חושבת שבמידה מסוימת צריך להפעיל סנקציות, אבל בו בזמן לדבר עם התלמידה, ולהבהיר לה שאת עושה את זה ממחויבות שלך שדבר כזה לא יהיה באולפנא, אבל את אוהבת אותה. ליצור איתה קשר אישי, בלי כל קשר לדברים שבהם היא מפריעה, ושהיא תרגיש מספיק קרובה, יהיה ניתן להשפיע עליה.- אצלנו היה מקרה כזה באולפנא, והבת השתנה המון גם מחוץ לאולפנא.

בס"ד,

לא היה סתם.לא היה סתם גועלד השיר הזה בלופים

 איזה תקופה מטורפת תרתי משמע והשיר הזה ליווה אותי כל הפסח הזה

גם בדיוק יצא אז כל הזמן השמיעו ואתו

והייתי בטוחה שכל שיר ברדיו וכל מה שאומרים- מכוון אלי גוועלד ממש

רק אתמול הכל סגר עלי הכל נפל

וברחתי לשדות ,הגוף שורף הכל גדול עליי 

ליבי עייף

ושבעתי ניסיונות שבעתי נסיונות

ושוב אקום ארוץ לעבר השקיעה

התרגלתי כך לחיות להתרצות

מילים כלכך מדויקות אבאלה

פשוט איפה בן אדם יכול להיות- שהוא מתחיל להחזיק לנסות להחזיק הכל בידיים שלו-

ועם מנסים לסחוב לבד את הכל פשוט נופלים כי זה לא לגודל שלנו - אבאלה סוחב הכל איתנו וגם אותנו

ואנחנו כמו ילד קטן שמתעקש לסחוב משו כבד שאבא רוצה לסחוב ובסוף אבא נותן לו לנסות לסחוב לבד כמובן שמנסה לעזור והילד מתעקש

ואז הילד נופל ככה בדיוק אנחנו מתנהגים-אין לנו יכולות להכיל תעולם את החיים להבין יותר נכון

כלכך ניסיתי להבין ולהיות בשליטה וגם לא צריך להבין את אשר פשוט אין ביכולתנו להבין ולנסות כלכך חזק לאחוז להיות בשליטה להבין..

 וואו פשוט חסדים על הנפילה הזאת זה היה הכי כואב אבל זה היה כלכך קריאת כיוון מאבא באמת שאחרי המקרה הה

אז היתה לי התעוררות כמו אחרי מוות קליני באמת ככה הרגשתי

אבל זה כלכך שורף - שאחרי שנפלו לי כל האסימונים והבנתי שהכל היה דמיונות 

אז הבנתי שאבא רוצה אותי.חייה פה עם כל העוצמות -רוצה אותי.פה.חייה. רוצה דווקא אותי-את כוליי

והייתי בטוחה שאני הולכת על זה עד הסוף להיות פה פשוט להיות בעולם הזה לכבודו בהכי פשטות

אבל--

הכל תהליך שמשהו היה אמיתי הוא בא לאט.. וזה באמת לאט (ולא כתבתי ישר-אוף וזה מראה שהיתה כאן דרך..)

וזה כואב

כל הזמן לא מסופקת

לאן ניברח אבאלה לאן? מכל הרע הזה.שבורחים אליו.ואני יודעת שזה דופק ויעשה לי רע.

אבל אין תדבר הזה שמחזיק - שבישבילו מתגברים

צריך לישון

ולהיות ילדה גדולה

אני ממש רציתי להיות כזאת

אבל עכשיו שצריך היאוש הזה

למה הוא בא

נשרף לו עוד יום

בעעע

אני צכה שיתפללו עלי

אנלא מצליחה להתפלל

אולי בגלל המחשב הזה

אוף זה לא קשור כל ההתנהלות שלי מבולגנת 

וכולם מתחתנים וזה בכלל לא קשור עכשיו כי שקודם היה לי טוב עם עצמי קלשאתי אבל המציאות

אם מישו קרא שיגיב..

למה העניים הטהורות שלי כבר לא

אוף 

ללכת על ה' עד הסוף להתעקש פשוט להתעקש

איכ באמת אנלא רוצה את זה פשוט לא!

אוקיי

אז עד שהיה לי קצת טוב בלב

והצלחתי לא להיכנס  לכאן

ממכר וסוחף בטרוף

וגם טאטע למה איפשר פשוט להתמקד במה שקורה עכשיו בלי להיסחף לסטנות כאלה קטנות מפעם שעושות אוצ בלב

וככ כואב

ופשוט לחיות אותך ותעכשיו

ודי במאת שאני צריכה חברה טובהטובה שנתלהב ביחד על טאטע ונבכה ביחד שכואב ונצעקקק לה' בתוך האוצצ הזה של העולם

ואני יחפור לה והיא לי

כן אני צכה בן אדם לידיי

זה תכונה שטאטע נתן הרבה בשביל שאני ירצה להתחתן

בן אדם ליידך שהוא שלך ואתה שלו

ואתם ביחד

ואני ככ קטנה וזה כואב

כי אתה מרגיש שיש לך מלא כח

וגם קוצים

ופשוט מגבילים אותך ברמה שכבר לא צריך להגביל

בסהכ יש לי רצונות טובים וטהורים

וזה קשה להיות בכורה להורים לחוצים שחיכו לך מלא שנים ואז שבאת אז הם חונקים קצת

תאמת שההרגשה הזאת של החנק כבר למדתי להעיף 

וזהו עכשיו זה תלוי בי

וגם הם קצת שיחררו אבל רק בנושא של להיות באולפנה

מעבר לא

אין לישון אצל חברות

ולא שום גבעה 

והנפש שלי צריכה את זה

זה פשוט וואו איך שהם שחכו תהרגשות שהיו להם שנה שעברה שהגיע משטרה הביתה

ושנסעתי למלא מקומות ולא אמרתי יענו ברחתי באלגנטיות

ואת כל השעקות שלה והלחץ 

ושהם צריכים לשחרר קצת כי כבר עברתי תגיל שאפשר להגיד לא לצאת מהבית

והם שחכו ממש

ומה שמעניין אותם או יותר נכון את אמא

זה הבגרות

והמתכונות

והמתמטיקה.

ופה זה נגמר

ויאוו זה מחרפן לי תשכל תסתכלי עלזה שהבת שלך בבית מוציע תמיץ של עצמה בשביל כלב אותך לדבר יפה להיות מדריכה טובה להיות אחות טובה חברה טובה בלימודים להצליח והיא לא מבינה שזה פשוט קשהה לא יודעת למה זה ככה אבל אני צריכה מלא דיבור עם אנשי לב וניגונים ולימודים ככה משיבת נפש וכאלה ועם לא אז באמת שאני נחנקת ומחפשת במקומות שלא בישבילי.

וכעע אני צכה אש והתלהבות ולצעוק לטאטע ולנגן מלא ולילמוד מלא קודש 

כי זה מה שמחייה אותי

אז למה להכניס אותי לקופה ככ קטנה ולהגיד לי זה לא הזמן להוציא את הכוחות על הדברים האלה

עכשיו תוציא אותם על הלימודים שזה מתמטיקה ועאנגלית ועוד מקצעות מפגרים

אינלי בעיה עם הקודש בכיף כל היום נלמד תורה אבל אני בתור בת לא ירדתי לפה בשביל לשרוף שעות ולשבור תראש ושירדו לי דמעות כי אנלא מבינה מתמטיקה נראה לך הגיוני ריבונו של עולם באמת תגיד לי למה הורדת אותיי

למה???????????????...

ממ נראלי בעצם זה לא קשור להפרעת אכילה.או שזה פשוט לא מאובחן?אוף לא ידעת.קשה שלא מובן.