החתך.

נסי להשתמש בקומפרסים קרים

להרבות בשטיפה, כדי למנוע את תחושת הגרד

וישנן משחות מאלחשות, גן הן עוזרות מאוד..

לפי דעתי זה לא אומר בהכרח שיש לך טחורים, אלא שהגוף זקוק למנוחה.

בהצלחה רבה!!

לכי לשרותים רק באמבטיה, תחת זרם מים חמימים על המקום. לכל סוג יציאה שהוא.

זה מקל מאוד על הכאב, כמעט שלא מרגישים, ובעיקר מוריד את הפחד.

כבר שתי לידות שעברתי את זה, לא הייתי שורדת בלי מקלחת.

כוונו שיהיו לי מים חמימים לאורך כל היום, ורק כך שרדתי. שבועיים מינימום...

תנסי, ממליצה מאוד.

לגבי הלחץ, יש מצב שזו עצירות שהתפתחה?

אם כן, אל תתני לזה לקרות, כי זה יוביל לטחורים. תעשי הכל עמ"נ להתרוקן.

לי עזר הכי מה שכתבתי לעיל, להיכנס למקלחת, להזרים שם מים חמימים ואחרי כמה דקות לנסות העדינות. זה עבד.

בתחילה דיממתי הרבה כל פעם כי הקרע נפתח קמעה, אבל זה החלים עם הזמן.

היה לי אותו דבר, חתך שאחרי 4 ימים כאב יותר מהימים הראשונים. אני חושבת שזה קשור להחלמה ולי הדבר היחיד שמאוד עזר היו שטיפות מלא פעמים ביום.

וההרגשה הזאת של הלחץ, גם היה לי ולאט לאט זה עבר. אני חושבת שזה קשור להתרחבות של האזור והלחץ שהיה בלידה. שמתי לב שכמה שאני יותר הולכת זה משתפר. אבל לגמרי לגמרי זה עבר רק אחרי חודש בערך.

וגם הקפאתי פדים רטובים ושמתי בתחתונים וזה ממש הקל!

המצב הנורמלי הוא שלקראת ריפוי יש הידרדרות בהרגשה...

כלומר, כשהחתך מתחיל להתאחות ישנה הרגשת גרד וחוסר נעימות מהתפרים. יותר ממה שהיה בהתחלה...

זה אמור לעבור בקרוב (משתנה, לוקח בערך שבועיים)

מנסינוי, הכי מקל, ועוזר בריפוי, זה לשתוף במים כמה שיותר!

(לא במים קרים, הם גורמים להקלה זמנית ואחריה החרפה, במים פושרים)

לגבי ההרגשה. לא ברור לי למה את מתכוונת, אבל זה לא נשמע כמו טחורים.

בכל מקרה, בשלב הזה הגוף זקוק למנוחה, ולוקח למערכות השונות זמן לחזור לעצמן..

עיזרי לעצמך בכך שתשתדלי לשתות הרבה, לאכול הרבה ירקות ופירות, דגנים מלאים. ולנוח, לפי ההרגשה והצורך

(לפעמים לנוח יותר מדי זה לא טוב, בעיקר להרגשה הנפשית, וחשוב לשים לב גם לזה...)

התאוששות מהירה ונעימה!

להקפיד שטיפות רבות וגם עם סבון, לא מספיק רק מים.

כמו שמישהי הציעה- כל פעם כשעושים- לשבת על האסלה עם מים זורמים על האזור (בהנחה שמתאפשר לך שאכן יש שרותים בחדר האמבטיה) לי עזר מאד ובמשך יותר משבוע רק כך הייתי מ סוגלת לעשות יציאות קשות וכך מנעתי עצירות.

שימי לב שאם הופך לכואב ולא רק מגרה יתכן שמתפתח זיהום וחייבים לטפל מהר

(אני טופלתי באנטיביוטיקה ותוך 24 שעות לא הרגשתי את התפרים...)

תרגישי טוב ומזל טוב!

מרפא! כל מי שאמרתי לה וניסתה הודתה לי מאוד אח"כ. שווה לך לנסות וגם להפיץ... פשוט למרוח בעדינות אחרי כל שטיפה.

למרוח עליהם דבש וכמה טיפות לבנדר(קונים תמצית בבית טבע) עושה פלאים...

אחרי שטיפות במים פושרים,ליבש עם פן בעדינות.

אחרי חודש בערך זה מגליד

ספריי של חברת forever.

הוא ממש מעולה.

ניתן להשיג אותו אצל משווקים.

אני סבלתי מזה לאחר הלידה הראשונה. עכשיו, לאחר הלידה השלישית זה לא היה באותה רמה, אבל זה קיים.

רצפת האגן מאוד רגישה אחרי לידה, ויש להקפיד על מנוחה מוחלטת על מנת לאסוף אותה למצבה הקודם (לפני הלידה).

אני משתדלת לנוח כמה שניתן, ובמידת הצורך ניתן לקחת משכך כאבים. אל תתאמצי יתר על המידה, שזה אומר - להתכופף, להרים דברים כבדים, לעסוק בעבודות הבית וכדומה.

יכול גם מאוד להיות שהכאבים של החתך מקרינים לאזורים האלה, ולכן כדאי לשטוף כמה שניתן ולתת למקום להתרפא. אם היה לך חתך (ולא רק תפרים) זה יכול לקחת אפילו יותר זמן. לי עזרו מים קרים וחמים לסירוגין, פדים עם קרח והממליס.

שיהיה לך בהצלחה רבה - הכאבים עוברים, והמתוקים נשארים!

הלידה האחרונה והתקשיתי לשבת על כסאות, יכולתי לשבת רק על ספות

וזה נמשך די הרבה זמן אבל היתה לאט לאט החלשות של הכאב עד שנעלם לגמרי בערך חודשיים 

אחרי הלידה.

המעניין הוא שזה לא היה בהריון אלא התעורר אחרי הלידה , כנראה תוצאה של לחץ כלשהו בלידה.

כי באמת את אמורה להיות בשכיבה רוב הזמן בשלב הזה. לכן קוראים ל6 השבועות הראשונים "משכב הלידה".

דווקא כשיולדת מרגישה טוב היא עלולה לשכוח את עצמה ולא לנוח מספיק.

אז אמנם אני מאחלת לך שהסיבה לשכיבה הזו תיעלם מהר, אבל לפחות את שוכבת...

תרגישי טוב!!

שעוזר לי המון בלידות!!

למרוח שמן זית על המקום ולא לשטוף את האזור כל הזמן במים חמימים להתנקות לנגב בעדינות ולשים על המקום

כל יציאה, שמן זית. אחרי שבוע לא תרגישי כלום!!

רפואה שלימה ומהירה!!

אבל לפחות מהנסיון שלי -הוא עובר די מהר (לי עבר תוך שבוע ימים)

מקווה שזה כבר עבר לך -

לי עדיין יש כאבים באזור - אני מנסה לשבת על משטחים רכים...

ההרגשה שלך אמורה להשתפר עם הזמן, גם אם עדיין כואב, אל תתייאשי!

אולי תנסי להתייעץ עם רופא נשים?

כולנו איתך. 

לי היו כאבים כאלו עוד לפני הלידה, עכשיו אני חודשיים אחרי וכבר לא זוכרת אותם...

מה שמאד מאד עזר לי זה לשכב באמבטיה חמה. בהריון זה בעייתי, אבל עכשיו את יכולה. (לא קראתי את כל התגובות, מחילה אם כבר אמרו לך את זה.) גם בקבוק חם על האיזור הכואב עזר לי מאד...

מבינה אותך מאד... זה ממש כואב. אולי באמת תקחי נורופן - מותר בהנקה.

זוהר הרקיע בת...?

שתהיה רפואה שלמה.

עוד כמה ימים כבר תהיי אחרי הכל ותרגישי יותר טוב.

בינתיים - אמבטיות חמות ומשככי כאבים...

תזכרי - הכאבים עוברים והמתוקים נשארים! (-:

בהצלחה!

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג...