מקווה שנסיים עם הרישיון בזמן הקרוב

מכיוון שהוצאתי כנראה הרבה יותר מ6000, תנשמו עמוק, זה לא מעט כסף אבל בהמשך החיים תוציאו הרבה יותר כסף אז נו אלף יותר אלף פחות אל תלחצו מזה...

אני גם הוצאתי יותר מ6000. הרבה יותר. וזה עדיין לא נגמר

לא נראה לי שתוציאי יותר ממני

ובאמת, בסופו של דבר כולם לומדים לנהוג.. אז תנשמו עמוק ויהיה אחלה

ויופי שכולם בסוף לומדים. אבל מתי הסוף בדיוק???? אוף

וגם למדתי במודיעין שזו לא עיר כזו קשה..

הסוף יגיע..נראה לי שהוא לא רחוק כ"כ.. אני מקווה 
אני בטוחה שאת כבר יודעת לנהוג טוב אז צריך רק לא לקחת קשה וככה בלי לחץ מיותר- עוברים. תתרכזי בכביש לא במה יקרה אם\לא תעברי.

את עושה על אוטומט או הילוכים? אם הילוכים ואוטומט גם יהיה שימושי לך- עזבי את ההילוכים.. את יכולה גם לשקול לעבור עיר או אפילו מורה נהיגה.. באמת שיש הבדל בין מורי הנהיגה (גם בביטחון העצמי שיש לך- זה ממש תלוי ביחס של המורה וזה ממש חשוב וגם צורת הלימוד לא זהה לגמרי).

 בהצלחה!

כולם אומרים לי שאני לוקחת קשה. איך מפסיקים אתזה?

בנהיגה..

בטסט לפני הטסט שעברתי עשיתי כל השבוע שלפניו שיעורים (רובם כפולים) ומרוב לחץ אחרי כל מה שהקעתי לא עברתי. זה לא טוב לפתח אובססיה. 

לדעתי הדרך לקחת פחות קשה זה להוריד קצת את הנפח של הנהיגה, שהוא לא יהיה הדבר המרכזי שאכפת לך ממנו עכשיו. תלמדי, תשתדלי אבל בלי לחץ לדחוף עוד שיעור ועוד שיעור ואיך אני מתקדמת וכל זה ובלי להפוך את זה לכל עולמך. והכי חשוב לא להתייאש!!! את תצליחי. יהיה בסדר. תאמיני לי שלא שברת את השיא בכמות הטסטים שאפשר לעשות ובסוף גם אלה שעשו 20 טסטים ולא עברו-עברו. יאא.. יהיה בסדר תחייכי..

עשית כבר כמה טסטים זה אומר שאת יודעת לנהוג. השאלה היא רק (!!!) איך את מתמודדת עם הלחץ בטסט (וכמובן מי הטסטר אבל לא כל הטסטרים דפוקים... אז אפילו אם תקבלי טסט הבא טסטר דפוק אחריו תקבלי טסטר סבבה.. ובעז"ה בטסט הקרוב יהיה לך טסטר הגון ותעברי ולא תצטרכי לבא..!)

לכן אני אומרת , תשקיעי זמן ומחשבה בדברים אחרים מלבד לימודי הנהיגה, אל תהיי שקועה בנהיגה וצ'יק צ'ק את עוברת בעז"ה.
 

היה לי טסט ואני ההיתי הכי רגועה בעולם!!!!!!!!!!

בפנימי הרבה הרבה יותר נלחצתי  

אז ככה שזה לא מחיב ביכלל!!!! 

והיה י טסט גרוע בלי לחץ....

אז זה מה' וזהו....

טסט ראשון ב"ה והגעתי ל4030

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.