http://www.yeshiva.org.il/midrash/4234

ברמה האישית ממש לא היה אכפת לי שיפסידו, אבל אם זה  מה שמשמח כל כך הרבה יהודים ועושה להם טוב על הלב, אז שיהנו, אני שמח שהם שמחים.

יש לזה ערך.

להראות כמה אנחנו מובילים בתחומים השונים.

לא יהודים.

ב. הם מתאמנים בישראל. הקבוצה היא קבוצה ישראלית.

למרות ש-כן, יש בזה טעם לפגם.

(ולא מסכימה עם הרישא).

ראיתי את המשחק אצל חבר בדירה שלו (תוך כדי סגירת מטלות, שזה די הצליח) ולמען האמת אני לא מתרגש מדברים כלל. רוב הקבוצה בכלל לא יהודית, גם אני יכול לקנות מלא שחקנים ולהרכיב קבוצה עם שם נחמד. אני מרגיש טיפה הערכה כלפיהם, אבל לא יותר מזה.

(איפה קולה?)

עכשיו שמכבי באירופה אלפי יהודים יתחילו לצפות במשחקים של אירופה ויחללו שבת. מכבי היו צריכים להפסיד! 

מה, לא מעניין אותך מה קורה עם הקבוצה שמכבי ניצחה ברגע האחרון? ממשיכים לעקוב קצת עד שנמאס.. (פעם הייתי צופה קבוע במשחקים של מכבי [ולפעמים בנוקיה] ולא בשבת) 

<סתם תקפו פה את הדלקת המדורות במוצש וזה עצבן אותי ומאז כל דבר הוא חילול שבת.> 

אבל מה שבטוח, שבדקות של המתח, הרגשתי את הלב שלי פועם חזק, כמו שלא הרגשתי אותו הרבה זמן.

היה אחד שנפטר מהתקף-לב אחרי סל הניצחון במשחק הקודם (שאנחנו כמובן לא יכולנו לראות).

קישור לכתבה

הבל הבלים אמר קוהלת הבל הבלים הכל הבל

מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש

ושמרתם ועשיתם, כי היא חכמתם ובינתכם לעיני העמים

אשר ישמעו את כל החוקים האלה

ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה

הניצחון של מכבי הוא הנאה לכל היותר לאוהדיה,

ומבחינת כל השאר - גורמת לכל היותר להתפעלות ואולי קצת הזדהות.

תרופה זו הנאה ישירה וממשית.

הרי גויים לא יודעים להעריך תורה

אז הם יעריכו חוכמה טבעית שיש בתורה

אבל סתם לרוץ אחרי כדור?

באסה לעלית. 

ככה אני רואה את זה באמת  

אם הם שמרו שבת שם בפומבי -בוודאי שזה קידוש ה'

כאשר מכבי מנצחת, מה הבריות אומרות? אשרי אביהם שלימדם תורה, אשרי רבם שלימדם תורה?

ראו השגחת ה' על עמו ששולח ברכה והצלחה במעשה ידם?

נגד הכותרת של הודעתך...

הם לא אומרים את זה, אבל הם כן אומרים-וואו קבוצה מישראל עם הצלחות מטורפות...

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.