אין לי בעיה לשמוע עמדות שונות משלי. זה רק מחזק אותי..

(והיו כמה "חידושים" שלקחתי ממנו..)

הגישה שלו היתה לגיטימית אם כל הסטודנטים היו דתיים,

והיה להם מקום תורני לאזן את הגישה שלו.

כאן זה פשוט עוול.

וזה לא הנושא היחיד..

אבל צריך להזהר שלא לקחת אותם בצורה מגושמת.

מרצה שדווקא התרשמתי מהיכולת שלו להודות בטעות בפני כל הכיתה, למרות ההערה שהגיעה אחרי...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t559407#6233987

צריך לדעת שעם אנשים כאלה קשה להתווכח,

ומכיוון שהכוח נמצא בידיים שלהם, כי הם כאילו המבוגרים והחכמים.

אז הם מוציאים אותך מטומטמת מול כל הכיתה,

אא"כ, כל הכיתה נמצאת יחד איתך בהשקפת עולם.

בגלל שאנשים כאלה כל הזמן הולכים על הגבול של הכפירה,

צריך למצוא את הנקודה שבה הם עוברים את הגבול, ואז נותנים להם בראש.

אני זוכר את הפעם הראשונה שבה הבנתי שזו הטקטיקה שצריך ללכת מולם.

כשה'רב' פרופסור הזה אמר, שהנביאים לא קיבלו באמת מסר מהקב"ה,

אלא פשוט כל מה שהוביל אותם זה איזה רצון פנימי להוכיח את עמ"י, וגם הוא נתן כל מיני ראיות.

ובנקודה הזאת, הצלחתי להביא אותו להתנגשות עם אחד מעיקרי האמונה של הרמב"ם,

ואז פשוט הבהרתי לו, שאם הוא ממשיך להחזיק בדעתו, שידע שהוא מוגדר מבחינה הלכתית כאפיקורס,

עם כל המשמעויות של זה - דהיינו אסור לצרפו למניין, אסור להעלות אותו לתורה, מותר להגיד עליו לשון הרע וכו'.

ואז זה באמת זיעזע אותו, שהוא הבין שהוא הביא את השקפת עולמו ממש לידי כפירה.

בשביל זה כדאי לך ללמוד, את הקדמת הרמב"ם לפרק 'חלק' (בסוף ההקדמה מופיעות ההגדרות לעיקרי האמונה),

ואת ספר העיקרים של ר' יוסף אלבו.

הם מוצגים שם נכון לתקופה שבה זה נכתב, התיאולוגיה הנוצרית השתנתה בכמה מאות שנים שחלפו מאז..

שרואה את החטאים כמצטברים עד שהסאה עולה על גדותיה,

ואז עמ"י מקבל עונש נוראי.

זו גישה מסוימת(בכוונה לא כותבת כאן של מי הא, אבל של אנשים יראי-שמים לא מדורינו)

והם טוענים שהחטאים שגרמו לשואה זה ההשכלה והציונות.

בכל אופן- מהכרה יחסית טובה של כתבי הרמב"ם הוא לא יכול בכלל להסתמך עליו בהקשר הזה.

(אם הוא לא התכוון לעניין שכר ועונש אלא לעניין ה"כועס"- אז הוא לא למד רמב"ם ברמה בסיסית אפילו!)

שהיא פגעה במי שנשאר באירופה ונתנה דחיפה ענקית לציונות.

וביום השואה שמעתי במקרה שידור של הרעיונות הללו,

בתחילה אמרתי- או, נראה לעומק מה יש להם לומר-

וסגרתי אחרי פחות מדקה. לא מסוגלת לשמוע את זה.

אגב- בקשר לציונות- הם אומרים שעלול לבוא עלינו עונש גדול בגלל זה שוב,

וכדאי שעמ"י ילמד מהעבר, משו כזה(לא התעמקתי בשיטה..)

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל