צריך לדעת שעם אנשים כאלה קשה להתווכח,
ומכיוון שהכוח נמצא בידיים שלהם, כי הם כאילו המבוגרים והחכמים.
אז הם מוציאים אותך מטומטמת מול כל הכיתה,
אא"כ, כל הכיתה נמצאת יחד איתך בהשקפת עולם.
בגלל שאנשים כאלה כל הזמן הולכים על הגבול של הכפירה,
צריך למצוא את הנקודה שבה הם עוברים את הגבול, ואז נותנים להם בראש.
אני זוכר את הפעם הראשונה שבה הבנתי שזו הטקטיקה שצריך ללכת מולם.
כשה'רב' פרופסור הזה אמר, שהנביאים לא קיבלו באמת מסר מהקב"ה,
אלא פשוט כל מה שהוביל אותם זה איזה רצון פנימי להוכיח את עמ"י, וגם הוא נתן כל מיני ראיות.
ובנקודה הזאת, הצלחתי להביא אותו להתנגשות עם אחד מעיקרי האמונה של הרמב"ם,
ואז פשוט הבהרתי לו, שאם הוא ממשיך להחזיק בדעתו, שידע שהוא מוגדר מבחינה הלכתית כאפיקורס,
עם כל המשמעויות של זה - דהיינו אסור לצרפו למניין, אסור להעלות אותו לתורה, מותר להגיד עליו לשון הרע וכו'.
ואז זה באמת זיעזע אותו, שהוא הבין שהוא הביא את השקפת עולמו ממש לידי כפירה.
בשביל זה כדאי לך ללמוד, את הקדמת הרמב"ם לפרק 'חלק' (בסוף ההקדמה מופיעות ההגדרות לעיקרי האמונה),
ואת ספר העיקרים של ר' יוסף אלבו.