דיון מעניין שהיה לי עם אחותי...![]()
למדנו למבחן בהיסטוריה בנושא חסידות
היא הבחינה שאני מסבירה לה על ראשית ימי החסידות
עם ברק ואור בעיניים
אחותי שאלה:"למה את כ"כ מתלהבת?
ואם את כזה מתלהבת מזה..למה את לא חסידה?"
אז הסברתי לה
שלא הכל שחור-לבן כמו פעם
אפשר להיות גם חסידה,גם עובדת ה',גם דתית לאומית
הוספתי שהיא בעצמה הרבה יותר חסידה ממה שהיא חושבת
ׁׁׁׂ(הרבה רעיונות חסידיים ממלאים אותנו אפילו מבלי שנגדיר
אותם בצורה מובהקת כ"חסידות",בלי שנדע לשייך אותם למקור)
הסברתי לה שבשביל להיות חסידה,לא צריך לחבוש שטריימל
זה משהו פנימי,מחשבתי שמתחיל מהלב
ומשם משפיע על עולם המעשה
מזרים עוד חיות ושמחה בעבודת ה'![]()
אך היא המשיכה לשאול:
אז למה את לא חסידה?
למה את עושה חצי-חצי?
למה להיות כמו אלה שאומרים "אני דתי בלב"?
אז....מה אתם אומרים?
יש דבר כזה "חסידי בלב?"
יאללה,שפכו![]()


אולי זה היה חוסך כסף זמן משאבי אנוש של דברים שהייתי מארגנת קודם)