הלכתי השנה למפעל מצות ובמקום קדושה ומצווה מצאתי שעבוד וניצול. 

אם כן, אני מכיר עובדים במאפיית מצות שהשכר שלהם 10 שקל לפחות מעל למינימום והם מתחילים לעבוד ב10 ומסיימים ב17:00 חוץ מבתקופה שלקראת החג שאז הם עובדים בהרבה יותר שעות אבל מתוגמלים בהתאם. 

ומה הקטע? יכול להיות שאותם עובדים שמפעילים את המכונות במאפיה של מצות מכונה מקבלים מינימום ועובדים מ5 בבוקר (כמו כל מפעל אחר!) 

אשמח להסבר. 

במקום שהייתי בו. מרבית העובדים היו נערים שקיבלו שכר מינימום. 
הם עבדו 8 שעות רצופות עם הפסקה אחת של חצי שעה, וזו הייתה עבודה פיזית קשה מאוד. 
רובם לא היו דתיים (למעט המשגיח) והם שמו כיפה בשביל העבודה. 
מנהלי העבודה רדו בהם, התעצבנו שהם לא עובדים מספיק מהר ומספיק יעיל, כל הזמן צעקו עליהם, ולפעמים אף העליבו בהם. בעיניי אלו הפכו למצות דמים. 
וכו. 

אומנם החלטתי לא לכתוב על הנושא, אבל בפסח האחרון החלטתי שלא לאכול עבודה יד, רק מצות מכונה. 

פסילה על מקרה יחיד היא בעייתית.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אני לא צדיק הרבה, או צדיק בכלל. 

אני לא מברר אחרי כל מוצר שאני צורך.
(אני לא מתעמק בכשרות ולא מתעמק בתנאי העובדים או זיהום הסביבה או צער בעלי חיים, או התחמקות מתשלום מיסים או מדיניות בעייתית) 

אבל כאשר ידוע לי על בעיה רצינית במוצר  - אז יש מצב טוב שאפסיק לצרוך אותו. 

במיוחד כאשר מדובר במשהו שראיתי בעיניים שלי (לא תוכל להתעלם)

ובמיוחד ובמיוחד כאשר מדובר בהידור ובעבודת ה' שלי. 

אבל זה הנהגה אישית שלי, לפי הרגישות והמקום שלי. ואני לא מזהיר אחרים, ולא מדבר עם אחרים על זה, ולא מפרסם שמות של מפעלים או חברות, ולא מברר בעצמי על המוצרים שאני צורך. וכו וכו. 

ויש לי חלום, שאולי לא קשור לדברים השליליים, אלא ליצירה החיובית העצמית - שיום אחד אייצר הרבה מהדברים בעצמי. ואני אוהב לקנות מוצרים שאנשים פרטיים ייצרו בעצמם. 

ויש אפשרות שתעשה חוויה מתקנת ותעשה סיבוב בכמה מאפיות אמינות ותראה איך עובדים שם 

אני לא אוכל כל מיני דברים שהייתי עד לתהליך שהם עוברים במפעל אבל רק בגלל שזה תהליך שהמוצר חייב לעבור ובכל מפעל זה ככה. לא אפסיק להשתש במוצר כי במפעל מסויים יש בוס רע שמעביד קשה את העובדים שלו.

תקנה מצות "חבורה", שהם מצות שאנשים התארגנו ועשו בעצמם, ואין שם שום ניצול של כח אדם

הרי ממש לא מהודר בליל הסדר לאכול מצות מכונה. חבל!

ושנה הבאה אחפש מקום שכשר מכל הבחינות.
ואולי פשוט אזכה להכין את המצות שלי בעצמי, וזה יהיה הדבר המיוחד והנעלה ביותר. 

מצות לליל הסדר מכין בי"ד אחרי חצות היום.

חשבתי פעם לטחון את הכל לקמח מצות בשביל אמא

אבל זה לא יוצא כמו קנוי

עם יצאו יותר טוב?

וגם עוגיות של פסח חח תמיד אמא שלי קונה ולא נוגעים בזה..

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נכין מזה "עוגות מצות" עם שוקולד 

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל