אממ.. אין לי בשלוף.

כי ככה באלי לבחור.

וגם יהודה, בגלל הסיפור עם יוסף בבור..

לי אישית (ואני מאמינה שאני לא היחידה) קשה להצביע על דמות אחת.

קודם כל השאלה שנשאלת כל חנוכה : מיהו גיבור? 

לכל תשובה שתינתן תענה דמות אחרת.

גבורה יכולה להתבטא בעמידה כנגד כל הסיכויים ולאו דווקא במלחמות.

בנכונות לוותר למען האחר.

בהליכה אחר האמת בעינייים עצומות בלי פשרות, ובכל מחיר.

באמונה תמימה.

בהאדרת שם שמיים.

בעשיית דבר הבורא יתברך (לפה יכנסו גם עולמות נוספים מלבד האדם...)

ובעוד הרבה דברים.

ולא רק זאת, כל דמות מכילה כל כך הרבה עוצמות וכל כך הרבה מידות שבזכות ההשגה שהשיגה, זכינו אנו שאלו טבועים בנו מהשורש. 

(חוץ מזה שאם נכתוב אחת המצפון ילחץ מעצמו על כפתור ההפעלה וישאל  : "למה לא זאת ? ולמה לא זאת ? ")

אז לשאלתך - יש.

לא אחת.

למה? כל אחת מסיבה אחרת.

עדינו העצני...

ענו, תלמיד חכם, צדיק, מנהיג וגיבור (ועוד ועוד....)

רחמן כלפי ישראל

אכזר כלפי הגויים

כמו שצריך להיות!

הלוואי עלינו מנהיגים כמוהו!

למה הוא נקרא צדיק?

כי הוא התגבר על היצר שלו.

ת'כלס- גיבור! איזהו גיבור וכו'..

חוץ מזה- שאצלי זה בכלל לא שאלה

אוהבת את הדמות.

המון אהבת ארץ ישראל, אמת, צניעות וגבורת מלחמה

(יש לי שנים, מה לעשות?)

וחידה- מי יודע מה הסיבה המשותפת שבגללה בחרתי דווקא בהם (ובשניהם)?

לשניהם היו חיים מלאים בצרות?

יעקב- ברח מעשיו, ודוד- משאול

בעצם מה שהוא כתב זה החלק הראשון של הסיבה

עם ישראל ומשיח..?

<קצת התקשר לי>

דוד.

והנה אחד הקטעים היותר חזקים ומרגשים של ירמיהו בפרט ובתנ"ך בכלל על חווית הנבואה והשליחות:

"ז פִּתִּיתַנִי יְהוָה וָאֶפָּת, חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכָל; הָיִיתִי לִשְׂחוֹק כָּל-הַיּוֹם, כֻּלֹּה לֹעֵג לִי. ח כִּי-מִדֵּי אֲדַבֵּר אֶזְעָק, חָמָס וָשֹׁד אֶקְרָא: כִּי-הָיָה דְבַר-יְהוָה לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס, כָּל-הַיּוֹם. ט וְאָמַרְתִּי לֹא-אֶזְכְּרֶנּוּ, וְלֹא-אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ, וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת, עָצֻר בְּעַצְמֹתָי; וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל, וְלֹא אוּכָל. י כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים, מָגוֹר מִסָּבִיב, הַגִּידוּ וְנַגִּידֶנּוּ, כֹּל אֱנוֹשׁ שְׁלֹמִי שֹׁמְרֵי צַלְעִי; אוּלַי יְפֻתֶּה וְנוּכְלָה לוֹ, וְנִקְחָה נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ. יא וַיהוָה אוֹתִי כְּגִבּוֹר עָרִיץ, עַל-כֵּן רֹדְפַי יִכָּשְׁלוּ וְלֹא יֻכָלוּ; בֹּשׁוּ מְאֹד כִּי-לֹא הִשְׂכִּילוּ, כְּלִמַּת עוֹלָם לֹא תִשָּׁכֵחַ. יב וַיהוָה צְבָאוֹת בֹּחֵן צַדִּיק, רֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב; אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם, כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת-רִיבִי. {ס} יג שִׁירוּ, לַיהוָה--הַלְלוּ, אֶת-יְהוָה: כִּי הִצִּיל אֶת-נֶפֶשׁ אֶבְיוֹן, מִיַּד מְרֵעִים. {ס} יד אָרוּר הַיּוֹם, אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בּוֹ: יוֹם אֲשֶׁר-יְלָדַתְנִי אִמִּי, אַל-יְהִי בָרוּךְ. טו אָרוּר הָאִישׁ, אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת-אָבִי לֵאמֹר, יֻלַּד-לְךָ, בֵּן זָכָר--שַׂמֵּחַ, שִׂמְּחָהוּ. טז וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא, כֶּעָרִים אֲשֶׁר-הָפַךְ יְהוָה וְלֹא נִחָם; וְשָׁמַע זְעָקָה בַּבֹּקֶר, וּתְרוּעָה בְּעֵת צָהֳרָיִם. יז אֲשֶׁר לֹא-מוֹתְתַנִי, מֵרָחֶם; וַתְּהִי-לִי אִמִּי קִבְרִי, וְרַחְמָה הֲרַת עוֹלָם. יח לָמָּה זֶּה מֵרֶחֶם יָצָאתִי, לִרְאוֹת עָמָל וְיָגוֹן; וַיִּכְלוּ בְּבֹשֶׁת, יָמָי. {פ}".

כמה כוח היה לו והוא המשיך בענווה ענקית. מנהיג גדול.

גיבור תנכ"י אחד..עולים לי הרבה בראש

בכ"ז אני אבחר את יעל שהרגה את סיסרא עם יתד

ולא עשתה זאת עם כלי נשק משום איסור לבישת כלי גבר.

בזמן לחוץ ביותר היא חשבה איך תהרוג אותו ולא תעבור על ציווי ה'.(שמעתי על זה שיעור מדהים)

ואם היא לא הייתה מצליחה להרוג אותו רק בגלל שלא רצתה ליבור על איסור?????

אז זה היה טוב???

וחוץ מיזה שהם חבר הקיני.... ואין עליהם איסורים כאלה למיטב ידיעתי.

מופים ושום...??

לא הייתי שם, אבל היא דאגה לפני כן שהוא יהיה מותש וישן טוב

וכנראה היא היתה בטוחה בעצמה

הרי ברור שפיקוח נפש דוחה את איסור לא ילבש, במיוחד שהיא עברה המון איסורים חמורים כדי להכניס אותו לאוהל שלה ושירדם, כך שהיא לא לקחה סיכון ועשתה הכל כדי להרוג אותו

ואף על פי כן כשהיא השתכנעה שאין צורך באיסור, היא לא עשתה אפילו איסור קל שלא לצורך

ממש ממש לא פשוט לפעול בקור רוח כזה

(

אבל.... נראלי שהשבח זה על הקור רוח.

בכמ, מי אני שאדבר נגד חזל

ה׳ ירחם עלי

מקווה שיש אישור.. (סתם ככה אני לא נכנסת לפורום שלכם..)

אצלי זה נחמיה- כי הוא איש אמת שלקח אחריות ועשה דברים שנראו בלתי אפשריים וכשהיו לו מפריעים מבית ומחוץ, היתה לו הרבה דאגה לעמ"י ולעניים עם תקיפות בלתי מתפשרת בקשר לתורה ולארץ ישראל.

המלך אחאב. צריך כמובן לזכור שהבחירות השליליות שעשה, ושהשחירו את שמו לדיראון עולם, נובעות מהחולשות האישיות שמקננות בכל אחד ואחת מאיתנו. כמלך הוא היה אימפרטור אדיר - המצביא החזק ביותר בעולמו, שליט אכזר אבל פופולארי להפליא, מקים הצבא הישראלי ולוחם עז כאריה, שנלחם ראש בראש באימפריה האשורית ועצר את כוחה, עד שכזכור אפילו אחרי שיהוא בן נמשי הכרית במרד נורא את כל יורשיו, עדיין אשור התייראו והיו מלאים אימה מפני "יהוא בן עמרי" (הטעות המודיעינית המפורסמת והמפליאה שנתגלתה בארמונותיהם).

סיפורו של אחאב הוא סיפור של אדם בעל עוצמה וחוסן כמעט בלתי-מוגבלים, אבל חלש באופיו ונכנע לתאוות וליצרים. ואם לגבי שמשון זה הרי יותר סיפור אינדיבידואלי כפרוטאגוניסט, הרי אחאב הוא סיפור של עם, תקופה ומיתוס (אמיתיים לגמרי אגב, ראה עניין ירושתו בידי יהורם ומצבת מישע) - האיש כאיש וכאנטאגוניסט.

כמה לקחים וכמה מחשבות עמוקות ממלא את האדם סיפורו של אחאב. הרמן מלוויל האמריקני צדק מאוד כשנתן לקפטן של ספינתו ב"מובי דיק" את השם הזה, כסמל לאדם שהפוטנציאל שלו אדיר, אך אישיותו הלקויה מורידה הכול לטמיון (הספינה שטבעה). קל לבחור בגיבור חיובי - אבל מאדם כזה בדרך כלל גם פשוט וקל ללמוד. רציתי לבחור באנטי-גיבור, אפילו שלילי - שדורש חשיבה, הירהור ולימוד לקח.

רואה את הגאולה בשיא הגלות, נביאה ומנהיגה נשית שאין כדוגמתה.

לא מפחדת לגשת לאביה, מנהיג הדור, ולומר מה שראוי לדעתה להיאמר בכל הכבוד הראוי.

המילים הרכות שלו לחנה - אל נא תבכי, אנוכי טוב לך מעשרה בנים.

זה מאיר באור אחר על היחס בין בעל לאישה בדורות מוקדמים שקשה לדמיין לפרטים הקטנים.

אלקנה נשמע כמו בעל טוב מימינו אנו.

וגם יוסף.

חזקיהו המלך

ישעיה עמוס והושע-נביאים אדירים

יאשיהו

וכמובן דניאל

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני