בס"ד
די כבר די כבר די כבר די כבר
הפחדנות המקוללת הזאת
><
די לא רוצה
וזה משתלט לי על הכל
כשעובר עלי גל הכל נעלם
כל מי שאני אוהבת
כל מה שיפה בעולם
הכל מקדיר ואני רק רוצה רחוק
יום אחד הגל יגבור עלי
והראש כבר לא יחזיק מעל המים
ביום הזה אני אגיע הכי רחוק שיש מכאן
ואז לפחדונות כבר לא יהיה מקום
בלבלה בלב
קשת רגשות אחת גדולה
זה זה
זה לא זה
זה הכל מוזר לי בפנים
רוצה את זה אבל מפחדת
מפחדת לפתוח את זה
מפחדת לצפות
ואולי זה לא
אולי זה לא נכון לי
אולי אני סתם משלה את עצמי
מפחדת לאכזב
אבל למה?
למה שאאכזב?
ככ הגיוני שזה יקרה וגם כל כך הגיוני שכן
וגם ככ הגיוני שלא והכל בסדר
יש לך את שלך
יש לי את שלי והוא מכתוב כבר מזמן
אז אין לי מה להילחץ.
להיות אני, לשדר אותי ובעזרת השם מה שצריך לקרות, ממילא יקרה
