אז ב"ה אני בחודש תשיעי. מתחילה לראות את הסוף (או את ההתחלה 
)
סוף ההריון לא פשוט לי כ"כ, מלווה בצירים, כאבים שונים ומשונים וכל מיני דברים קצת מלחיצים.
העניין הוא שאני רוצה להגיע ללידה רגועה ולא לחוצה. גם ככה לא פשוט לי.
הלידה הראשונה הייתה טראומטית. הלידה השנייה הייתה יחסית סבבה ומהירה, אבל ואקום ומלא תפרים.
עכשיו בא לי משהו אחר.
אני עוד לא במקום של להחליט על לידה טבעית ללא משכך כאבים, כי בשתי הלידות התינוקות "נתקעו" והיה צריך עזרה חיצונית שלא הייתי שורדת בלי אפידורל, וגם כי אני עם סימפיזיוליזיס אז אני מתחילה את הלידה כבר בשלב של כאבים כאלה שאני לא בנויה ליותר מידי תנועתיות...
אבל בכל זאת, לא בא לי להיות ככלי ביד המיילדת או הרופא. רוצה להרגיש יותר את הלידה ולהיות פעילה יותר. להתחבר ללידה גם אם היא עם אפידורל.
אז לשאלתי: איך? מה יכול לגרום לי לחוויה חיובית יותר? יש רעיונות?
חשבתי על מוזיקה רגועה, על כדור פיזיו לפני האפידורל, על תנוחות שונות ולא סתם לשכב על הגב חסרת ישע... אבל מה אפשר עם האפידורל???
בעז"ה בעלי ילווה אותי ללידה ואני רוצה חוויה משותפת, טובה ושמחה לשנינו...
אז אשמח לטיפים, לרעיונות, לדגשים שאני לא חושבת עליהם
תודה רבה!
(ד"א, חשבתי על דולה, אבל קצת קשה מבחינה תקציבית...).
לא כי הוא לא טןב בלימוד, אלא מכיוון שהוא 'מוזר'. היום אנחנו יודעים שהוא אוטיסט, ויכול להיות שאם היינו יודעים אז, אז היו מוכנים לנסות לשלב אותו. ואולי לא... בכל אופן, הוא נאלץ ללכת לישיבה תיכונית. בדיעבד זה טוב לו, אבל קשה לו מאוד עם זה שהוא צריך לעשות בגרויות...)