וכשכבר מצליחה לעזור.. (בלי לעוף על עצמי. אבל גם מהתומאות רואים, וגם ממה שאמרה)
בקצור לעזור לעזור לעזור אשכרה לתת הכל בשביל חברה.
ובסוף?! אני יוצאת.הכלבה.. כי הולכת ומלכלכת עלי ליד כל החברות.ומה היא מלכלכת?!
כי פשוט הפסקתי לתת את עצמי 24/7 אליה.
אז אני הכלבה.. אני האשמה פתאום בהכלל.. אני יצא הכי חרא בעולן.. בזמן שזה בשלה הכלל.. ואני את שנרקבת.
וכמובן לי היא אומרת שהיא מבינה.. אבל כשהיא מגלה שהחברות המשותפות שלנו ספרו לי את.מה שהיא אומרת..היא מתחילה לחרטט את.המוח עד יותר.
אולי די לשפוט אותי?? אני לא עשיתי לה את ה.
ואני עד עכשיו סותמת בנושא ורק צריכה לאכול את הכל שלה..
אלוקים עד מתיי??
וזה רק איתה.. יש עד את החיים מחוץ..
אחוקיםם??
סוף פריקה..


מרכיבה על סוסים באופן קבוע
)