המטרה לדעתי, היא לא רק לגמור את החודש בלי מינוס, אלא גם לחסוך קצת.

למשל לטיפולי שיניים, אבחונים, משקפים, הוצאות רפואיות שלא כלולות בסל בריאות, לא חסרות תקופות בחיים שפתאון צריך עוד קצת כסף מעבר מה שיש בעו"ש.

שלא לדבר על כסף על מנת להתקדם קצת בחיים (בית למשל).

6000 שקל זה מעט ל 5 נפשות. אפשר להסתדר עם הסכום הזה ולהסתפק במועט, אבל הוא מספיק בקושי רק למחיה.

אם לא עובד אז למה הילדים במעון וגן? לפחות תחכסו את זה עם מישהוא בבית.

אם שתיכם עובדים משרה מלאה אז שכר המינימום נראה לי כמעט 4500 כך שצריך להיות לכם לפחות 9000 ולא 6000.

אם הילד במעון חבל לא לעבוד משרה מלאה, כי במילא את כבר משלמת על יום שלם. ובגן יש צהרונים בחינם..

הא סליחה. מתנצלת. בעלך אברך. אז זה מובן למה הוא לא מקבל שכר מינימום.

אבל גם אברכים יכולים ללמוד כולל יום שישי, כולל ערב, לקחת תלמיד פרטי וכו... שזה עוד תוספת

"אם הילד במעון חבל לא לעבוד משרה מלאה" ?? ומה עם הילד שצריך את אמא ולא רק משעה 4? אין פה רק שיקול כלכלי אלא גם לא לעשות לילד עוול!

שעתיים ביום, יש כאלה שאפילו שלוש שעות, בדיוק בין 1 ל-4 . בזמן הזה הם לא צריכים את אמא שלהם וחבל שנשים לא יצאו לעבוד.

את הופכת את כל הנשים שעובדות עד 4 ,לנשים מזעזעות שעושות עוול לילדים.

אם היא עובדת עד אחד, שתיקח מטפלת לפי שעות. חבל על הכסף של כל יום, אם היא משלמת עד ארבע, אז לפחות שתשאיר עד ארבע שתנצל את הזמן הפנוי.

אצלי גם במקרה אם אני אסים לעבוד בשתים אני לא יוציא את הילד לפני ארבע, סוף סוף יהיה לי זמן קצת לעצמי וגם לסדר כל מיני דברים בבית, שאני לא מגיעה ביום יום.

אז לא כולם רצות להוציא את התינוק מהמעון. ואני מאוד מאוד אוהבת את הילדים. אבל לפעמים אני לא מספיקה כלום.

אני גם יום שישי שולחת אפילו שאני בבית. מהרגע שהוא קצת גודל (בערך חצי שנה) והוא מתחיל להפריע לי בנקיונות הבית אז אני יוצאת במיוחד ביום שישי למעון לשים אותו, חוזרת הביתה לנקות וכו .

וגם ביום שישי בחזור מהמעון,(אחרי העוול הנורא שעשיתי) אני קונה לי עוגה טובה ושותה קפה ואז מתחילה עם הנקיונות.

כל אחת צריכה לחיות כמו שהיא מבינה ולתרום לזולת מידיעותיה.

אבל לא לזלזל.

הם ישבו איתנו וחישבנו הוצאות והכנסות. זה אמור להיות סדרת פגישות (ללא עלות). אם תרצי, אשלח לך את הטלפון שלהם.

יש אפשרות למסגרת זולה יותר?

יש לבעלך אפשרות להכניס מהצד? (לימוד ילדים לבר מצווה או סתם שיעור פרטי, כתיבת סת"ם, חלוקות למיניהן. וכד')

ההוצאות הבסיסיות שלנו הן כבר נתח גדול מהסכום (שכ"ד, מעון, אוטו, חשמל וכו').

בעלי אברך כפי שציינתי וגם לומד בכולל ערב כך שאין לו זמן לכלום מעבר.

אני עובדת והתינוק איתי בעבודה...

ואין אפשרות למסגרת אחרת חוץ ממעון- זאת האופציה היחידה כאן, והיא יקרה מאוד (מעל ל1200 ש"ח).

רק הגדלת הכנסות?

ואיך עושים את זה כשיש תינוק שאיתי בבית?, אם אכניס גם אותו למעון לא בטוח שזה כבר ישתלם..

אולי שיחפש משהו צדדי?.

אני מכירה אברך שמחלק עיתונים בימי חמישי בלילה. זו הכנסה של מעל 1000 ש"ח לחודש.

אפשר כמובן גם לחפש נקיון בתי כנסת או משרדים בימי שישי בבוקר.

בכל מקרה לא נראה לי (לצערי) שבמדינה שלנו אפשר לחיות בכבוד ב 6000 ש"ח כאשר יש 3 ילדים. בטח לא שרוצים שיהיה אופק כלכלי.

בקשר אליך- מה שעות העבודה שלך?

אולי תוכלי לפתוח צהרון בבית?

אולי שיעורים פרטיים?

יחד עם המשכורת שלי מהעבודה זה יוצא בסביבות ה6000.

אתם חייבים רכב?

אפשר לברר על מקומות זולים יותר לדיור.

שימי לב שצריך לשקלל:

אם עולה לגור ביישוב נידח 1000 לקראוון אבל חייבים לשלם עוד 500 מיסים ו2500 לרכב,

בעיר תוכלו למצוא דירה נניח ב2500, להתנייד בתחבורה ציבורית, וגם לפתוח עוד אופציות לפרנסה

ולהכניס תינוק למסגרת מוזלת יותר.

צריך לעשות תחשיבים מדוקדקים..

אולי באמת מקימי יוכלו לתת לכם ייעוץ בסדרי עדיפויות..

בהצלחה!

סכום כזה למשפחה עם שלשה ילדים גוזר עליכם חיי עוני ומחסור חומרי.

אתם מבוגרים אז אתם כמובן רשאים לחיות בכל צורה שמתאימה לכם אבל הילדים לא צריכים לסבול מזה שההורים מעדיפים להשתכר פחות.

אנחנו במצב דומה...

אברכים (בעלי לא עובד בכלל), הורים לשניים (ומצפים ללידה בע"ה), שינהם במסגרת פרטית (בסביבות 1200 ש"ח כל אחד, אנחנו לא זכאים להנחה במעון)

הכנסות קצת יותר מכם

גרים בישוב, בקרוואן

וב"ה מסתדרים (ואפילו חוסכים קצת, אבל באמת ממש ממש קצת...)

אבל בתחילת השנה הנוכחית המצב היה הרבה פחות טוב. ההכנסות היו פחות, וההוצאות היו יותר...

ישבנו ונסינו למצוא פיתרון, ושמנו ביטחוננו בד'.

ב"ה קיבלתי שעות נוספות בעבודה, הגן הפרטי הודיע על שינוי קל במחיר. והעניינים הסתדרו.

רצוני לומר, דעו לכם שתפקידכם גדול וחשוב מאוד מאוד!

אל תתיאשו, בע"ה הכל יהיה בסדר!

באופן מעשי, אם מוצאים מהחישוב את שכר הדירה (כולל כל הכלול איתו, כדוגמת מיסי ישוב, ארנונה, ועד בית , חשמל, מים וכו') והוצאות על חינוך (כולל מטפלת או מעון). אנחנו מוציאים בין 1500-2500 ש"ח בחודש (בעלי והילדים בישוב, לי יש החזרי נסיעות מהעבודה) על כל שאר הצרכים (שזה בעיקר אוכל...), ובאופן יחסי, אנחנו חיים בשפע.

מקווה שעזרתי במשהו

הרבה הצלחה במשימת הקודש!

ויש לכם יותר הכנסות וילד פחות..

וזה מאד משמעותי בסכומים כאלה

רבה אמונתך- איך??

אוכל, בגדים, ומלא הוצאות חד"פ (חגים, מתנות פה ושם, כלי בית ועוד)

ואיך עושים את זה, מתחשבנים ממש על כל שקל ושקל?

במשך שנים, רציתי להיות בבית עם הילדים ולא עבדתי.

אבל, הרכב היה מהעבודה ושילמנו רק דלק לנסיעות פרטיות, לא היו הוצאות מעון וצהרונים ושכר הדירה היה נמוך. (בישוב מרוחק)

חיינו בצניעות יחסית. השתדלנו מאוד לא לבזבז סתם. קונה עד היום מעט בגדים ולא יקרים, לילדים השתדלתי למצוא בגדים יד שנייה במידת האפשר. ריהוט חלק מיד 2 ,חלק תוצרת עצמית. לא בזבזנו כמעט על בילויים למיניהם. קניות של אוכל מחושבות, כמה שפחות אוכל מוכן (גם יותר בריא), לא קונים מצרכים לא הכרחיים.

בקיצור הסתדרנו. (אבל יש לציין שמידי פעם בלידות או סתם חגים ההורים נתנו לנו סכום כסף משמעותי וקנינו איתו דברים שהיינו צריכים.)

אם רוצים מאוד לחיות בצורה מסויימת מסתדרים. אבל צריך לדעת שצריך לוותר על דברים מסויימים בשביל זה.

כשהילדים עוד קטנים זה ניתן לביצוע, כשהילדים גדלים הצרכים שלהם גדלים וזה הרבה יותר מסובך.

אלא האחזקה השוטפת.

בגדים אנחנו באמת לא קונים הרבה, בעיקר לילדים, ולמען האמת, בגדים אנחנו מקבלים לפעמים מתנה מאמא שלי וחמותי (לילדים כמובן...), ואני פשוט לא כל כך אוהבת לקנות בגדים...

מתנות? למי?

ב"ה המציאת היא שאנחנו לא מקבלים מתנות ולכן לא מחוייבים לתת...

וגם כלי בית כמעט ולא קונים (אלא אם כן זה ממש נצרך, או ממש זול), חוץ מכוסות פשוטות, שנשברות לעיתים קרובות ;)

לקראת חגים באמת צריך לעשות חישוב, ולראות כמה אפשר להוציא ועל מה רוצים להוציא. (לקראת פסח למשל, חרגנו מהתקציב הרגיל. אבל זה היה מתוכנן..)

אני לא באה לומר שזה קל, אבל זה אפשרי.

כמובן שאם קיימת אפשרות להגדיל הכנסות, זה וודאי יעזור ויקל    אבל אם אין....

לקחת את התינוק איתך? הלוואי עלי

מעדיפה לא לפרט כדי שלא יזהו. אל תקנאי, זה רק עד סוף השנה הנוכחית כי התעקשתי על זה.

אנחנו גרים בישוב שחייבים בו רכב. אין אוטובוסים ואין מכולת...

3 ילדים, אחד במעון, 6000 זה בדיוק מה שחישבנו שמספיק לנו. אבל השכירות שלנו מאד נמוכה. לא יודעת איך אצליכם.

ואני ממש לא מרגישה שזה על חשבון הילדים. אם כבר הקושי וההתגברות זה שלי, בדברים יקרים יותר שבא לי לקנות. הילדים לא ממש שמים לב אם הבגדים שלהם ירושות במצב טוב ונקי, או מותגים. כנל באוכל, אני זאת שצריכה להתגבר לא לקנות מוצרים יקרים, ולא להרגיש מסכנה מזה. אני ממש לא מסכימה עם האמירה שזה על חשבון הילדים.

ולעצמי, אני מתקמצנת, אבל מידי פעם מוצאת איך לפנק את עצמי, וסה"כ חיים בסדר...

כאילו שאני כתבתי את זה..

אז איך את מתמודדת עם זה? לא מרגישה שחיה בתסכול?

אין מחשבות על לעזוב את הכולל?

וכן, לפעמים זה מתסכל, אבל זאת החלטה שלנו שעשינו מתוך שכל וברכה של הרב שלנו.

ובאמת חשוב בעיניי לדעת איך בכל זאת להתפנק.

אשרייכם שהצמצום הוא בשביל לימוד תורה.

עוד מעט שבועות, אתם מגיעים לחג עם המון מסירות על התורה!

מי שקנה דירה לפני 5-6- שנים עשה רווח לא רע "על הנייר", אבל מי שיקנה היום ? לא בטוח.

רק טענתי שיש סיכון.

דייר יכול לעשות נזק לדירה, דייר יכול לא לשלם שכירות ואחר כך צריך להביא עורכי דין כדי לפנות אותו, דייר יכול לעזוב והדירה תישאר ריקה.

יש 1001 אפשרויות מה יכול לקרות....

לדוגמא, הדירות בערד- בסביבות ה200,000! לא צריך לקחת בשביל זה משכנתא אלא מספיק הלוואה. אנחנו עשינו חצי חצי עם שותף (ובהכנסות מהשכירות אנחנו גם מתחלקים חצי חצי, כמובן). בעז"ה תוך 5 שנים נחזיר את ההלוואה ונתחיל להרוויח.

ובעיקר דירות נורמאליות שאפשר להשכיר.

והיא דירה ממש מקסימה- בכיף הייתי גרה שם, אם ערד לא הייתה חתיכת חור.

והשכירות היא בערך 1500 ש"ח.

מה שכתבתי היה מתוך אהבת ישראל לתת עוד כיווני חשיבה מאיפה אפשר להרוויח.  הלוואות אפשר היום לקחת מהמון מקומות ולא רק מהבנק או מההורים. כדאי לבדוק היטב ולחפש.

שבוע שעבר היינו בפגישה של מקימי, והם אמרו שזה מאד חכם לקנות דירה. זו השקעה לטווח ארוך ובד"כ המחירים עולים.

נכון שיש סיכון  שהדייר יהרוס את הדירה או משהו (כמו שאדמין ציין) אבל בכל דבר יש סיכונים וצריך לבטוח בה'..

בהצלחה

דירה?? מקסימה?? בערד?? בשנה האחרונה??? במחיר הזה??

פשוט מציאה שנפלה לכם בהיסח הדעת.

וכמובן, קיבלנו ברכה של הרבי.

[אגב, טון הכתיבה שלך לא כל כך נעים]

כמי שמכירה ממש מקרוב את העיר ובהלם שעוד אפשר להשיג שם דירות במחירים כאלה!! ועוד דירות סבירות שניתן להשכיר!!

אני אומרת שהיה לכם ממש מזל עצום- כי היום זה ממש בלתי אפשרי!!

מצטערת אם זה היה נשמע אחרת.

זה לא רק ערד. יש גם בקריות ועוד מקומות בארץ.

בעזהי"ת

בגלל חוק המע"מ.

היא רק לרוכשי דירה ראשונה-

ולכן חבל לבזבז את ההטבה על דירה בשווי 200,000,

כשבעתיד נרצה לקנות דירה לגור בה בסכום גדול יותר..

אנו עם שלושה ילדים, בעלי עובד, אני בבית.

שנה שעברה אחת בגן אחת במעון ומסתדרים מעולה עם כזה סכום ואפילו קנינו בית.

קונים מה שצריך וגם מותרות מדי פעם. יש לנו רכב.

אני מעבירה סדנאות לפעמים או שומרת על ילדים פה ושם, וגם בעלי לוקח לפעמים עבודות חד פעמיות- בשביל הוצאות מעבר לשוטף..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.