אבל מפחדת להרגיש פתטית. אידיוטית. מגוחכת.
אני מפחדת שאחר כך אני לא אסמוך עליה יותר, והאדם הכמעט יחיד בעולם שאני מגישה בנוח איתו יעלם לי.
אני מפחדת שאחר כך אני לא אסמוך עליה יותר, והאדם הכמעט יחיד בעולם שאני מגישה בנוח איתו יעלם לי.
עם אנשים יקרים, מי כאן?
עברו כל כך הרבה שנים.
עכשיו כואב לי. ואני גם רוצה לחזור לכאב הישן, מוכר יותר.
אני בוכה גם.
לא הבנתי בכלל.
אני אוהב את הראב"ד... ![]()
![]()
![]()