בס"ד
אם הוא רק היה מרשה לי להתקרב
אם הוא היה רוצה
הייתי חוזרת בריצה
ואם לסבתא היו גלגלים היה לה חביב
אבל לא חביב לה ואין לה גלגלים
היא צריכה ללמוד איך לעמוד לבד
והיא לא רוצה ללמוד את זה
היא רוצה גלגלים
בלבלה בלב
קשת רגשות אחת גדולה
זה זה
זה לא זה
זה הכל מוזר לי בפנים
רוצה את זה אבל מפחדת
מפחדת לפתוח את זה
מפחדת לצפות
ואולי זה לא
אולי זה לא נכון לי
אולי אני סתם משלה את עצמי
מפחדת לאכזב
אבל למה?
למה שאאכזב?
ככ הגיוני שזה יקרה וגם כל כך הגיוני שכן
וגם ככ הגיוני שלא והכל בסדר
יש לך את שלך
יש לי את שלי והוא מכתוב כבר מזמן
אז אין לי מה להילחץ.
להיות אני, לשדר אותי ובעזרת השם מה שצריך לקרות, ממילא יקרה