דווקא זה מקצוע מאוד מתגמל, בעיקר עם התוכניות החדשות.

אני לא חושבת שזה שוחק יותר מכל עבודה אחרת.

באיזה עוד עבודה יש לך חופש עם הילדים שלך, את לא עובדת חודשיים רצוף בשנה ומקבלת שכר על זה, ושעות העבודה הרבה יותר נוחות מעבודות אחרות.

 

בעיניי, אם את אוהבת את זה- לכי על זה. לכל מקצוע יש יתרונות וחסרונות.

זה נכון שבאופק חדש מקבלים יותר ממה שהיה פעם, אבל עדיין יש המון דברים שלא מקבלים עליהם!

ולגבי השכר שמקבלים בחופש - מחלקים את השכר של המורים ל12 חודשים, אז כל חודש את מקבלת פחות, ובחופש את גם מקבלת... זה לא שאת לא עובדת! ומה עם כל הימי הערכות, ישיבות סיכום שנה והדברים שצריך להכין לכיתה בחופש??

 

מרגישים שאת לא מורה.

ההוראה היא מקצוע שוחק בטירוף, זה מקצוע ש- 9 וחצי חודשים בשנה בא על חשבון הילדים הפרטיים מבחינה רגשית ולימודית.

האם החופש עם הילדים שווה את זה?  בכלל לא בטוח.

אז למה אני מורה?

כי אני אוהבת את זה.

כדאי להיות מורה? לא! אלא אם כן את מורה  פרטית.....

 

זה לא פחות שוחק מאשר עובדת סוציאלית.

איזה מקצוע לא בא על חשבון הילדים האישיים?

לכל המקצועות יש מחיר. 

הוראה זה המקצוע היחיד שיש כל 7 שנים שבתון, עובדים רק חלק מהשנה.

להוראה יש יתרונות רבים, וגם חסרונות.

לא צריך להתעלם מהיתרונות, במיוחד כשאת מורה...

לק"י

רק בתור אחת שעובדת עם אוטיסטים- היתרונות קצת לא רלוונטים.
אני גומרת לעבוד ברבע לחמש, עובדת בחלק מהחופשות וכו'..

ואני חושבת, שכל אחד צריך לשקול אם הוראה זה בשבילו או לא..

השאלה אם זה מתאים לך, את אוהבת את זה ואת חושבת שיש לך מה לתת.

מעתיקה לך משהו שכתבתי בעבר במקום אחר, אולי זה לא עונה לך במדוייק, כי זה מתייחס לשאלות ששאלו שם, אבל זה באופן כללי על הבחירה ללמוד הוראה.

מה שחשוב זה שאם את הולכת לזה כי זה מקצוע כדאי, אז זה ממש לא בטוח כדאי. בהייטק את יכולה להרוויח הרבה יותר, אבל השאלה מה מתאים לאופי שלך! (וכן, למרות כל הקשיים, החופשים בחגים הם מתנה...)

בהצלחה ובחירות טובות.

 

 

 

 

קודם כל זה מאוד נכון, קשה למצוא עבודה, בעיקר באיזורים מסויימים. היום עם כל השינויים, אפילו יותר קשה למצוא עבודה...

זאת עבודה קשה מאוד, גם פיזית, יש המון עבודה מעבר לשעות של העבודה... (ואני לא יכולה להבין איך אפשר לגמור חצי מהעבודה בשעות שהייה שיש)...

וגם נפשית- זאת עבודה שואבת. מאוד. יש לך בעיה עם תלמיד, את סוחבת את זה כל היום, זה לא מרפה...

זה נכון שיש יותר חופשים ממקומות עבודה אחרים, אבל לדוגמא, אם אני רוצה סתם לקחת יום חופש כדי לעשות קניות, בהוראה זה מאוד בעייתי, לעומת מקומות אחרים שיש לך מספר מוגבל, ואת בוחרת מתי לקחת אותם. היו כמה פעמים שהבת שלי הייתה חולה, אבל כבר תכננתי דברים עם הכיתה, וידעתי שאני לא יכולה פתאום להודיע שאני לא מגיעה, אז אפילו שלפי החוק יכולתי לא להגיע, זה נהיה יותר מסובך.

זאת עבודה שאת לא יכולה לאחר בכמה דקות ויסתדרו בלעדייך...

ולדעתי היא גם לא מאוד מתגמלת. ויש הרבה דברים שלא מקבלים עליהם. תלוי יאפה את עובדת אבל לדוגמא אם את בביה"ס דתי יש תפילה בבוקר שהמורה צריכה להיות, מישהו משלך לך על הזמן הזה? בבתי ספר יסודיים ואולי גם בתיכוניים יש תורנות חצר בהפסקות, זאת הפסקה אחת פעם בשבוע, נכון, אבל משלמים לך על זה? משלמים לך על הפסקות אוכל שאת צריכה להשאר בכיתה? ממש לא!! וזה בלי כל הישיבות, ימי הערכות, הזמן שלוקח להכין שיעורים, לבדוק מבחנים, לדבר עם הורים, השתלמויות וכו'... זה רק הדברים הקטנים מה שכתבתי...

 

 

אבל - אני מאוד נהנית בעבודה שלי!! אני מרגישה סיפוק עצום במה שאני עושה. טוב לי, אני שמחה בעבודה שלי. אני מרגישה שזה מה שמתאים לי ומה שטוב לי. אני עובדת כמו חמור, אבל מרגישה שאני ממלאה את עצמי....

לא הייתי רוצה ללכת למקצוע שמרויחים בו טוב אם לא הייתי שמחה לקום לעבודה בבוקר. הכסף לא שווה את הבריאות הנפשית שלי!

אני לא רואה את עצמי מצליחה בשום מקצוע אחר, והתחושה הזאת של ההצלחה (וב"ה חוויתי אותה הרבה לאחרונה) ממש גורמת לי הרבה שמחה וטוב, ורצון להמשיך ולעשות עוד.

כשאני עובדת בשמחה, אני לא סופרת את כל השעות הטכניות שלוקחות לי להכין דברים, אני עושה את זה באמת באהבה וכדי להצליח. אני מרוצה מאוד מהעבודה שלי, והלוואי שאני אשאר כל החיים ככה.

 

אני לא מכירה אותה, ואני לא יודעת מה היכולות שלה. אני יודעת על עצמי שלא הייתי בוחרת במקצוע אחר. נראה לי שהיא באמת צריכה לאהוב את זה, ולהגיע לזה מתוך תחושת שליחות.

 

וכמו בכל דבר- יש מעלות וחסרונות מבחינת כדאיות:

מצד אחד- מורה עובד נטו רק כתשעה חודשים בשנה ומקבל משכורת שנה שלמה,

מצד שני- המשכורת לא מאוד גבוהה,

מצד שלישי- העבודה מאוד תובענית ולוקחת הרבה מעבר לשעות העבודה עצמה...

כמו שכתבו,רק במקצוע הזה יש חופשות... כך שאם זה חשוב לך זה שיקול מהותי.

בנוסף, המשכורת לא רעה בכלל (אא"כ את משווה להייטק/ מגזר פרטי אבל אז את מקבלת את כל החסרונות האדירים שיש שם)

ואם את גם אוהבת את זה אז לדעתי אין לך בכלל מה להתלבט..

 

לגבי אופק חדש. דבר ראשון, את לא מחוייבת לעבוד במשרה מלאה. דבר שני, השעות שהוסיפו הם בעיקר פרטניות כך שזה הרבה פחות קשה להיות מול כיתה ואת יכולה גם לנצל את השעות האלה לדברים שבכל מקרה היית מבזבזת עליהם זמן בבית.

הוראה זה מקצוע שוודאי לא כדאי ללמוד אותו.

• הרבה שעות (אם תוסיפי את הכנת מערכי השיעור בבית+ישיבות+השתלמויות וכו' זה יוצא לך בדיוק כמו אדם שעובד בהייטק כלומר 9 שעות ביום)
• משכורת מהנמוכות בשוק (אפילו אחיות מרוויחות יותר ממורה)
• עבודה קשה ומעצבנת (ילדים חצופים ועצלנים עם הורים קוטרים, מנהלת לוחצת, מחוייבות מעבר למשרה [דוגמא: בביה"ס בו אני עובדת, אם מתבטלת לך שעה ויש לך זמן לשבת בחדר מורים לעסוק בענייניך, המנהלת מכניסה אותך לכיתה שהמורה שלהם לא הגיעה, כאילו את עובדת ניקיון, שמנסים לנצל אותך כמה שיותר])

 

בקיצור, זבל של עבודה. מורים בקושי מתלוננים משתי סיבות:

א. הם התרגלו לעבוד בכאלו תנאים. גם הם וגם כולם מסביבם עובדים באותם תנאים.

ב. יש הרבה נשים שמאוד רוצות לשלב עבודה וילדים וזו העבודה היחידה שאת יכולה לסיים בשעות כמו 14:00-15:00 ולחזור לילדים (כמובן שאחרי שהם הולכים לישון, במקום לסדר את הבית ולנוח מיום עבודה מעייף את צריכה לשבת להכין את כל מערכי השיעור לקראת מחר. לשם הכנת דפי עבודה: שיטוטים אינסופיים באינטרנט, הקלדה עד שעות מאוחרות, הדפסה של הדפים, קריאת שמע ולמיטה)

 

יש לנו מכר שגם הוא וגם אשתו מורים. הם הולכים לישון כל יום ב 2-3 בלילה. והם ממש לא מסוג האנשים שאת יכולה לומר עליהם שהם לא זריזים מספיק או שהם מורחים את הזמן. שניהם חרוצים וזריזים ובכל זאת אלו השעות בהם הם מסיימים להכין מערכי שיעור (שניהם מורים ביסודי, אחד מהם מחנך ואחד מהם מרה מקצועי, כך שאת רואה שזה לא משנה מה אתה, זה תמיד לוקח מלא זמן).

 

אני למדתי את זה בגלל שלא יכולתי לעמוד בשכר לימוד רגיל ושם היו לי מלגות. כעת קיבלתי סכום כסף ואני בלי היסוס פונה להסבה מקצועית בע"ה.

 

בקיצור, הוראה הולכים ללמוד כי אוהבים את זה ולא כי זה כיף/נוח/מתגמל, כי זה לא !!!

 

אם את אוהבת את זה, לכי על זה. אבל אל תלמדי את זה סתם כי את מתעצלת ללמוד משהו רציני. חבל שתעשי תואר ותפרשי אחרי שנתיים.

 

בהצלחה.

א. ממש ממש אי אפשר להשוות את זה להייטק. (מספרת לך את זה בתור אחת שהתחילה להיכנס לעיניינים שם..) . אני יכולה להגיד לך שבערך כמחצית מחברותיי הלכו ללמוד את המקצוע וכיום רובם בכיוון של הסבה להוראה כי השעות בהייטק הם פשוט לא נורמליות (ושלא נדבר על היחס לנשים בהריון, לידות וכו'). אא"כ עובדים במשרדים ממשלתיים אבל אז העבודה משעממת בטירוף...

אגב אחיות מקבלות הרבה פחות (בהנחה שהן לא עובדות לילות/שבתות). ואפילו רופאים רגילים לא מקבלים יותר ממורים,

עובדי בנק (אא"כ אתה בתפקיד בכיר כלשהו) גם לא מקבלים יותר. אז איזה מקצוע כן מתגמל?

אולי אם אתה רואה חשבון/עורך דין שמצליח לך... וגם כמובן הייטק. ואז השאלה מה חשוב לך יותר- תנאים נורמלים או משכורת?

 

ועודמשהו שאולי חשוב- אני כותבת את זה בתור מורה בתיכון אז אולי זה לא כמו יסודי....

 

 

אני אומר את זה, כי, יש אנשים שסתם פתאום נזרקו ללמד בכיתות בבי"ס...

והילדים שלנו כיום דורשים המון המון תשומת לב ואהבה....

ואם המורה אינו מסוגל לאהוב את המקצוע, תלמידיו ירגישו בחסרון שלו...

ואז - גם הוא ייצא נפסד, וגם כמובן - התלמידים...

וחבל עליהם...

 

בהצלחה...

 

נ.ב.

לדעתי השאלה האמיתית שצריכה להישאל כאן בפורום...

 

"מה התלמידים ירוויחו - אם אני אהיה מורה?"

"מה התלמידים ירגישו - כאשר אני לא אוהב את העבודה...?"

 

כל ההתלבטויות האחרות - של כסף, והרבה עבודה, וחופש, ותלמידים מעצבנים... - לא ראוי ולא נכון...

אל תשכחו - גם אנחנו היינו מעצבנים...(לפחות אני בתור תלמיד..)

וגם התלמידים שלנו גולשים כאן, ורואים מה באמת אנחנו חושבים בעבודה...

 

 

ורוצה לקום לבוקר עבודה לעשיה.

 

כמו שאת/ה רואה הדעות ממש חלוקות

תלוי למה את/ה מתחבר

וצריך לדעת שצריך המון מסירות להוראה!

זה נוח כי יש לך חשבוניות מרוכזות ואתה לא מאבד אותן.