נראה לי שאף פעם לא השארתי שאלה ריקה! סתם שריטה..

ולכן לא ידעתי לענות, או לתת לה להנות מהחרטוט?

זה לפחות 10 נק' (במידה וסעיף א' צדקתי כי גם אותו לא ממש למדתי..) אם לא 20!

אני יכולה להכניס מילות קישור, ואז זה יראה כאילו רק לא הבנתי את השאלה..

אני פשוט לא רוצה להחשב כסתומה לחלוטין..

לכן אני מתלבטת אם להשאיר ריק או לענות משהו לא קשור ישירות..

כשדווקא הבנת - רק שאין לך מושג בקשר לתשובה.

נשמע תירוץ, אבל לא למדתי את החומר בכתה, לא מכירה את החומר כ"כ-

אז אין לי מושג אם באמת לא לזה התכוונה.

ואין סיבה שהיא תדע מי את...או שכן?!

גם אם זה יותר מ10 נק'?

אני תקועה עם השאלה כבר יותר מ20 דק' ולא יודעת..

אבל זה כמעט לא קרה. אני לא אוהבת לחרטט. (וזה גם סבל למי שצריך לבדוק, אבל זה ממש לא צריך להיות שיקול בשבילך.)

סתם מזכיר לי - קראתי פעם באיזה מבחן של מוסד בארה"ב (אולי MIT?) שאם לא כתבת כלום ניתנו לך יותר נקודות מאשר אם חירטטת.

למדתי למבחן הזה הרבה זמן!

אבל כיוון שלקחתי אותו כלימוד עצמאי, הסתמכתי על חומר של חברה לפני שנתיים,

וכנראה המבחן שהמרצה שלחה לי מסתמך על החומר שהספיקה השנה עם הסטודנטים..

אל תזלזל.

המצאתי מחלוקת ראשונים שלא נבראה ולא הייתה.

בקיצור, מה לעשות?

רוצה כבר להגיש וסלאמת! 

אולי לא יהיה לו כח לבדוק והוא יתן ניקוד

וזה תנ"ך! לא נעים לחרטט!

אם כך, תשאיר לי את מלאכת השריפה.. 

הפרשן לענייני שניניוות בינישיות לא פה השבת

ועוד אנשים אומרים שאין רוה"ק בדורינו.

מה זה "אחרטט"?!

- אבשלום!!! 

למדתי למבחן הזה הרבה זמן!

והשאלה פשוט לא היתה בחומר..

בלנ"ד יותר לא לוקחת קורסים בלימוד עצמאי!!!

לימוד אינטרנטי- שזו עוד צרה..

אתם עדים ששלחתי למרצה את המבחן הפתור! 

פחות מסתדרת עם הטכנולוגיה הזו. מעדיפה לענות על דף עם עט..

לפחות ככה הוא יהיה שווה אולי חצי

מאז שאני ביסודי,

אז היו פעמים שלא עניתי נכון בכלל,

בלימודים האקדמיים לפעמים זה היה נכון חלקית או לחלוטין,

וביסודי- מלא פעמים ההיגיון נתן לי את כל הנקודות

ככה נותנים פתח להרוויח נקודות שאם לא זה אבוד מראש באופן וודאי.

מקסימום המרצה/מורה ייראו שלא ידעתי, והתאמצתי בכל זאת.

אני זוכר שהמורה לחשבון כעסה עלינו שהפרענו בשיעור

והחליטה להוסיף שאלה במבחן מהחומר שהיינו אמורים ללמוד באותו שיעור

"הגדר מעויין"

אז עניתי שזה ריבוע שעומד על השפיץ

(וקיבלתי איקס )

מעוין זהו מקבילית שאלכסוניה יוצרים זוית ישרה/ כל צלעותיה שוות..

אבל תכלס זו תשובה חביבה. אני הייתי נותנת עליה לפחות נקודה ומדבקה!

ומה יש להפסיד? פאדיחה ממרצה מוכרת.. אשתו של ה-רב! 

אני אישית לא מתדח כ"כ מלכתוב שטויות, זה מבחן והמטרה להצליח, יותר פאדיחות לא לדעת

לא ידעתי כי למדתי את הקורס לבד.

לקחתי חומר של חברה שלמדה את הקורס לפני שנתיים,

וכנראה השנה המרצה הספיקה ללמד יותר אז היו שאלות על חומרים שלא היו בחומר שלמדתי.

זה לא ששכחתי או חיפפתי..

וזו פאדיחה לחרטט בתנ"ך. זה להוריד את המדרשים ופירושי חז"ל לרמה נמוכה במיוחד, אם בכלל קשורה אליהם..

תגידי מה היתה השאלה ומה התשובה!

פורים זה עוד שנה.. 

על שלוש השאלות לא ידעתי לענות, כי הן לא היו בחומר שלמדתי. בחרתי לחרטט את התשובה לשאלה הראשונה..

[מבחן בשירשירים- צריך לבחור שאלה אחת בחלק זה של המבחן]

1.שיר א' וב' מיוחסים על ידי בעלי המדרש לתקופת השעבוד במצרים והגאולה משם. מהם זכויותיה של הרעייה בתקופה זו על פי המדרשים? מה הסיבות בשלהם רוצה הדוד להוציא הרעייה ממצרים על פי המדרשים? 

2.שיר ג' מיוחס לתקופת בית ראשון , החורבן ושיבת ציון. מדוע לא נענו רוב ישראל לקריאה של הצהרת כורש-דפיקת הדוד... ובאו רק מעטים? העזרו בדבריו של ר' יהודה הלוי.

גם בשיבת ציון של הדורות האחרונים לא נענים לדפיקותיו של הדוד, הביאי מספר דוגמאות על פי הרב יוסף דב סוליביצ'יק.

3.שיר ד' מיוחס לגלות הארוכה של חורבן בית שני והגאולה העתידה. המדרשים מתארים את זכויותיהם המיוחדות של עמ"י לעומת האומות, בשלהם שרדו כעם סגולה בגלות . מהם?

טוב, נו, זה מה שעניתי: 

* הזכויות של הרעיה בתקופה זו- "שחורה אני ונאוה": * זכות אבות- הרעיה בפני עצמה לא ראויה, אבל זכות אבות [אברהם, יצחק ויעקב] עומדת לה ולכן תצא ממצריים. * יש להם זכויות בפני עצמם- שהקפידו על דם הקורבן והמילה, למרות הקושי במצריים. וכאן מתחיל החרטוט:

הקב"ה רצה להוציא את עמ"י ממצריים מכמה סיבות: * הקב"ה רצה לשמוע את זעקת עמ"י במצריים [כמו המלך שרצה לשמוע את זעקת ביתו ולכן אמר לשליחיו לארוב לה בדרך..], וכשעמ"י נאנחו ופנו אל הקב"ה- נזכרו שיש למי להתפלל, אז הקב"ה החליט לשחררם. * "אלמנה צרורה חיות"- מצד אחד אלמנה [גלות, ריחוק] מצד שני חיות [יש קשר חזק לקב"ה, קשר נצחי] "שילוחה אינן שילוחין"- הגלות, הריחוק הם זמניים. מה הקשר בין השאלה לתשובה, אין לי מושג..

אבל אני יותר ויותר מתחלחל ממה שלומדות הבנות!

מה החפירות האלה?

למאי נפ"מ?

סליחה שאני לא מבין מה זה תורם

ליכולת להעביר מתמטיקה בתיכון [למרות שחלקם מאתגרים ומעניינים, אז אנלא באמת מתלוננת..]

מה לעשות.. 

בעצם, בתנ"ך אין לי שאלה בכלל על תועלת הלימוד. חשוב לדעת את פשט המקרא ומדרשים בלי הבדלי גזע ומין..

זה לא לימוד שנועד במיוחד לגברים, ונשים נדחפות חלילה.

כל בר דעת אמור ללמוד.

גם נחמד לשמוע דרשות על שיר השירים

אבל במבחן ממש לשבת לשנן חומר שמתאים לדרשה של רב בית כנסת נשמע לי הזוי

והרי ברור לכולנו שקשה מאד לרדת לעומקם של מדרשים כאלה, כשאני קורא מדרשים כאלה בגמרא, אני מתייחס לזה באופן חלקי כמו זוהר.

סתם שיתפתי בהרגשה שקיבלתי, מסתבר שחשבו על זה יותר זמן ממני

אקצין ואומר שהרבה דברים ניתן לשמוע מרב בית כנסת, גם הלכות-

האם זה אומר שלא נלמד אותן גם בעצמנו?

אני לומדת בהתאם ליכולתי האינטלקטואלית ומפנימה כי אני לא מבינה הרבה וישנם עולמות עמוקים מאחורי כל מדרש.

ככה זה אקדמיה- לומדים ומשננים למבחן.

בדרך כלל דרשות מהסוג הזה הם לא דברים מוחלטים, חתוכים, חד משמעיים.

זה יותר רעיון שמובע בצרה מסוימת, והוא בא להשפיע לך על הנפש

זה לא ידע טכני

לשמוע את זה כדרשה - זה בדיוק הטרה, אבל להיבחן על זה? לשבת ולשנן את זה? זה פשוט לא מתאים. זה להוציא מזה את הנשמה ולהפוך למשהו טכני

אני יותר מובן?

אבל זה בך,

וזו החלטה של הלומד, לדעתי.

חומר שאני נבחנת עליו בתואר חי בי הרבה פעמים,

ולכן יש מבחנים שאני נהנית לענות עליהם,

זו בחירה אישית.

נבחנים על מה שהמרצה הבינ/ה מהשיר.

וכנ"ל תנ"ך- נבחנים על הפרשנות של הרב/ המרצה.

אין מה לעשות, אקדמיה זה לא לימוד לשמה (וגם תיכון..).

עוד סיבה לשלב מדרשה עם הלימודים.. 

תכף מסיימת את התואר, ב"ה.. 

לטוב ולמוטב.

הלוואי והכל היה לימוד לשמה. באמת.

לפחות המבחן בשירשירים זה לא פרשנות של המרצה, אלא באמת מקורות..

שלומד בשביל הלימוד

זה לא כל כך תמימות כמו הרגשה של בעסה

מסתבר שמתרגלים.

וגיסתי למדה עבודה סוציאלית, וראיתי כמה חפרו לה על שטויות

וכמה דברים היא למדה בלי קשר

לימודי תואר זה ביזבוז עצום ונורא של זמן, כוחות אנושיים, כסף וכו' בשביל אוויר

פשוט טפשי!

ואני יודע שמעסיקים מסתכלים על זה, וזה משפיע על המשכורת, זה לא הופך בגלל זה להיות פחות אוויר, זה פשוט אוויר שאנשים מתייחסים אליו!

מפספס תשנים האלו.

ואני ממש לא מתכוונת שהכל שם טוב,

יש לי המון השגות על עולם האקדמיה,

אבל יש בה כל כך הרה טוב,

ואם רק מסתכלים על זה נכון- אז מרוויחים

האקדמיזציה של מערכות שונות היא ממש לא לטובתנו. ביותר מדי מקרים היא בזבוז זמן צרוף ובטלה "משכילה", שנועדה לספק פרנסה לבירוקרטים שמפעילים את המערכת האקדמאית.

ואגב, בשנים האחרונות, גם ההשפעה על השכר הולכת ופוחתת.

רואים את זה בעיקר בהייטק (שם מחפשים כישורים ולא ניירות), ופחות במקומות שמונחתים מלמעלה ו/או מוצפים בעובדים.

ועדיין, לא סותרת את זה שלימוד לשמה עולה ברמתו ובאיכותו על לימוד לשמו (של התואר).

הם נותנים ראייה כללית ולא מצומצמת למתמטיקה.

ככה אפשר להבין את החומר יותר טוב ולהעביר אותו בלי להסתבך עם עצמך יותר מדי.

מסכימה עם ההמשך.

העומד מאחורי המושג פונק', במקום להסביר בהתאם לרמתם..

לפחות ככה אני מרגישה.

אבל אם יש שם את השיר- הייתי בוחרת את השאלה השניה נראלי

פשוט, נשמע לי שאם הייתי רואה את השיר הייתי יודעת לענות על החלק הראשון של השאלה,

ואת החלק השני אני יודעת (מאמר קול דודי דופק פשוט..)

(את שאלה 3 ידעתי לשרוק פעם, היום הייתי יודעת רק אם הייתי קוראת את זה לפני, זה היה מזמן..)

מאמינה שהייתי מצליחה לדלות לפחות חצי תשובה אם היו.

התנצלות כנה, בלי הצטדקות, הייתה גורמת לי לסלוח בשמחה ובחפץ לב

אבל הבעיה שאני עדיין עצובה וגם כועסת עליהם.

מה אגיד - זה לא כמו שחשבתי? או: סליחה שכתבתי את זה כך? או: סליחה שהתערבתי?

הכי חשוב זה להתפלל על זה. אבל כשאני שם, ורואה את הילדים (מטופחים, חכמים

עם הרבה צעצועים וחוגים - אם הם רוצים)- וההורים עדיין בעבודה (בתפקיד

בכיר) - נקרע לי הלב. ממש.

ולא שאני הייתי אמא טובה. בכלל לא.

אבל הלב נקרע. בכל זאת.

והם לא מוכנים לשמוע. סוג של טיוח. קשה להם לוותר על העיסוק המאוד אהוב עליהם.

הם כן משתדלים, אבל הרבה פחות (?) ממה שצריך.

תודה על התגובה המהירה. ועל העצה הנבונה (שאיני יכולה להשתמש בה. לפחות לא כרגע...)

סבתא צריכה להיות כמו שלושת הקופים:

לא רואה, לא שומעת, לא מדברת.

אם הנכדים מוזנחים ורעבים זה דבר אחד, אבל כל עוד המשפחה מתפקדת פשוט לא בדרך הנכונה בעינייך - כל התערבות מצידך רק תחמיר את המצב ותרחיק את המשפחה שלך ממך

אבל אף פעם לא התלהבתי במיוחד מקופים

ונורא קשה לי לחקות את התכונות שלהם....

אני חושבת שהם כבר התרחקו.

אולי, פשוט כדאי לא לבוא הרבה

או לזמן קצר.

בס"ד

בדיוק בצהריים, לפני שנסעתי אל הבן, התקשרה אלי

אחת מאחיותי וסיפרה לי על הביקור מרומם הנפש

אצל אחד מילדיה; שמח, המון השקעה רגשית

בילדים.....

שיננתי לעצמי בלב: לא לקנא, לא לקנא, לא...

ב"ה, הצלחתי קצת...כלומר, השם עזר.

ומייד אחר כך, הנסיון שלי. 

חושבת שאולי הנסיון הוא קודם כל:

להיות שמחה בחלקי ולהודות

היה יכול להיות גרוע בהרבה יותר.

האחות הזאת היתה אמא נפלאה

סבלנית, אוהבת..

רואה, אני עושה מעשה זמרי

ורוצה שכר כפנחס.....

שוב תודה לך.

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)